צבא הבולדוזרים של טורקיה בונה בכל העולם
ממעונות סטודנטים בעירק, דרך מלונות בקזחסטן ועד לרכבת התחתית בדובאי. לאן שלא מביטים, מוצאים חברות בנייה טורקיות המבצעות פרוייקטים מורכבים וסוגרות חוזי עתק המעשירים את קופת המדינה. האם טורקיה מנסה להפוך למעצמה על ידי שילוב של השפעה פוליטית עם עוצמה כלכלית?
צבא של מנופים ובולדוזרים טורקיים פועל ברחבי המזרח התיכון, מרכז אסיה ואפריקה, כשהוא בונה סכרים, אצטדיונים וכבישים מהירים, מוביל את טורקיה לצמיחת שיא, ומחזק את המאמצים שלה להפוך למעצמה אזורית.
בעקבות התסכול מההתקדמות האיטית בהצטרפות לאיחוד האירופי, הממשלה האיסלמית של טורקיה נוקטת באסטרטגיה המשלבת השפעה פוליטית ועוצמה כלכלית בעולם המתפתח, במיוחד במדינות איסלמיות ומדינות ברית המועצות לשעבר, ובשנים האחרונות מתפשטת גם לרובה של אפריקה.
מי שמשחקות תפקיד הכרחי במדיניות הזו הן חברות הקבלן הטורקיות, שעובדות ביותר מ-80 מדינות. אחת בונה את הרכבת התחתית החדשה של דובאי ביוזמה משותפת עם חברות יפניות, אחרות אחראיות לרוב עבודות הבנייה בקזחסטאן ובצפון עיראק, הנשלטת על ידי הכורדים מאז נפילתו של סדאם חוסיין.
למרות שהחברות הטורקיות עדיין לא מאיימות על מתחרות הענק שלהן באירופה, ארה"ב, סין ויפן, ערכם של הפרויקטים הטורקיים מעבר לים זינק מ-750 מיליון דולר (596 מיליון אירו) בשנת 2000, לשיא של 23.6 מיליארד דולר בשנת 2008, זאת לפני שצנח ל-20 מיליארד דולר בשנה שעברה, בעקבות המשבר הגלובלי.
הממשלה אומרת כי היא מקווה להגדיל את נפח החוזים הבינלאומיים לסביבות ה-50 מיליארד דולר עד לשנת 2015. גם מספר חברות הקבלנות הטורקיות שכלולות ב-225 חברות הקבלנות הבינלאומיות המובילות בעולם, זינקו מ-4 חברות בשנת 1999 ל-31 עשר שנים מאוחר יותר.
משלחות טורקיות למדינות מתפתחות בעולם כוללות פעמים רבות מאות אנשי עסקים. טורקיה גם חתמה לאחרונה על הסכמים דו-צדדיים, בין היתר עם רוסיה, לוב וסוריה, שמאפשרים מעבר בין המדינות ללא צורך בוויזות, דבר שמקל על התנועה והמסחר, והיא הוסיפה עשרות יעדים חדשים, כולל בגדד וניירובי, לחברת התעופה הלאומית "טורקיש איירליינז".
זאפר קאגליאן, השר האחראי על סחר החוץ, אמר כי טורקיה תגדיל את מספר המשימות הדיפלומטיות שלה באפריקה, מ-12 ל-27 השנה. לדבריו, 35% מהבנייה הטורקית מעבר לים נעשתה בשנה שעברה באפריקה.
הטורקים יודעים להתגמש
בקזחסטאן, אחת מחמש המדינות של מרכז אסיה שלתושביהן קרבה אתנית ולשונית לטורקים, החברות הטורקיות אחראיות, על פי הערכה, ל-70% מהבנייה מאז 1997. "זה כולל את כל סוגי התשתיות, מכבישים לאצטדיונים, מרכזי קניות, בתי ספר ומלונות חמישה כוכבים", אמר אוזאר אוראל, יו"ר ארגון העסקים הקזחי-טורקי.
טורקיה גם הפכה לבונה העיקרית ברחבי ברית המועצות לשעבר וכמעט מרבע מעסקי הקבלנות הטורקית נעשים ברוסיה, כששניה בגודל העסקים היא לוב, והרפובליקות של ברית המועצות לשעבר, טורקמניסטאן וקזחסטאן. על פי קאגליאן, חברות טורקיות גם החלו בפרויקטים הראשונים שלהן באנגולה בשנת 2009, והן גם מעורבות בפרויקטים בקטאר, אלג'יריה, עיראק, רומניה ואפגניסטן.
"חברות טורקיות מטביעות את חותמן באזורים מרוחקים והעולם מודה על גמישות הפעולה שלהן בסביבות קשות ואף מסוכנות לעיתים, וביכולת שלהן להתמודד עם חוקים מקומיים מסובכים", אמר דאמיר אנג'ין, נשיא NACE, חברה המתמחה בציוד למשטחי אספלט ובטון.
אילנור סוויק, שותף לשעבר באחת מהחברות שבנו את שדה התעופה ומעונות לאלפי סטודנטים בצפון עיראק הסביר כי "השחיתות היא בעיה חמורה במדינות כמו קזחסטאן או טורקמניסטאן, כולם רוצים סוג של שוחד, גם בעולם הערבי. הטורקים הלכו למקומות שמערביים לא יכלו, מכיוון שחברות זרות רוצות לעשות הכל על פי הספר".
פול בארי, מומחה לבנייה בינלאומית בחברת ייעוץ לונדונית אמר כי החברות הטורקיות הופכות ל"מתחרות רציניות מאוד לקבלנים הבינלאומיים, מכיוון שהן קשורות לתרבות המוסלמית והן תחרותיות מאוד. כמו כן, הן זוכות למוניטין טוב בגלל מעורבותן במיזמים משותפים מורכבים שדורשים השקעה רבה".
למרות זאת אומר בארי כי "החברות הללו מתפתחות, אבל הן עדיין צריכות להראות שהן יכולות לעשות את זה בעצמן ולהוכיח את עצמן במערב אירופה ובארה"ב".