מקדמים חרם נגד ישראל? התביעה בדרך אליכם
הצעת חוק שאושרה טרומית בכנסת, נועדה להרתיע ישראלים מלקחת חלק בחרם כלכלי או אקדמי על ישראל. לפי ההצעה, גוף שנפגע מחרם שמקדמים גם גורמים ישראלים יוכל לתבוע מיוזמיו או מעודדיו 30 אלף שקל עוד לפני שהוכיח נזק
הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית הצעת חוק, שנועדה להרתיע ישראלים מהשתתפות בחרם כלכלי או חרמות מסוגים אחרים על ישראל. החוק המוצע אמור לחול על מי שייזום או יעודד הטלת חרם על יחידים, מפעלים, חברות וארגונים בכל שטחי ישראל, לא כולל יהודה ושומרון. ההצעה אושרה כמעט פה אחד.
הצעת החוק גובשה ביוזמה משותפת של ראשי הקואליציה והאופוזיציה, חברי הכנסת זאב אלקין (ליכוד) ודליה איציק (קדימה). לפי ההצעה, גוף שנפגע מחרם שלו יהיו שותפים גורמים ישראלים, יוכל לתבוע מהיוזם או המעודד את החרם פיצוי בסך 30 אלף שקלים ללא הוכחת נזק. מלבד זאת, הוא יוכל לזכות בסכום נוסף בתביעה אזרחית, בהתאם לשיעור הנזק שנגרם לו.
יוזמי החוק ציינו שבארצות הברית קיים חוק דומה, האוסר על אזרחים אמריקנים להשתתף בחרמות המוטלים על מדינות ידידותיות, בהן גם ישראל. ההצעה נועדה לפגוע בעיקר בגורמים במגזר הערבי שיקחו חלק בחרם הכלכלי שהטילה הרשות הפלסטינית על סחורה שמיוצרת במפעלים ישראליים בהתנחלויות ובשטח ישראל. כמו כן, נועדה ההצעה להרתיע אקדמאים המשתפים פעולה עם יוזמות של חרם אקדמי על ישראל במדינות המערב.
הצעת החוק המקורית אמורה הייתה לחול גם על גורמים פלסטינים בשטחים, שיוזמים חרמות או משתתפים בהם, אולם במהלך הכנת החוק שונה הנוסח שלו, ואלה הוצאו מהתמונה. לפיכך, החוק יהיה מוגבל רק לגורמים ישראליים המשתפים
פעולה עם החרם. יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין, אמר כי התמיכה מקיר לקיר בהצעת החוק מוכיחה שחברי הכנסת מכירים בצורך לשמור על איזון בין זכויות דמוקרטיות לבין פגיעה מכוונת בגופים ישראליים.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי האיזון הוא בין טובת הציבור והמדינה לבין חירויות הפרט, כשהדבר בא לידי ביטוי בהגבלת תחולתו של החוק ליזמי החרם ומקדמיו, תוך הימנעות מהגדרת שיקולי הפרט בבואו לבחור מוצר או שירות שעליו מוטל החרם. הצעת החוק לא תקודם בכנסת לפני החורף הקרוב, לאחר פגרת הקיץ של המליאה.
לפנייה לכתב/ת 
