כל מסע קטן מתחיל בספר גדול
האם בגלל שהעולם נהיה קטן יותר אנחנו כבר לא זקוקים לספרות מסעות? הסופר, העיתונאי והטייל משה גלעד מתעקש שעדיין יש להם תפקיד חשוב, ובוחר את הטובים בעיניו
סימן שאלה גדול מרחף בימים אלה מעל ספרות המסעות. סיבות לכך לא חסרות. העולם נהיה קטן יותר, כל אחד מגיע בכוחות עצמו לכל מקום, ותפקידם של סופרים אמיצים, שנודדים למקומות מרוחקים, כבר אינו נראה כה חיוני.
פעם כתבו על מקומות. כיום כל המידע הזה נמצא במרחק כמה הקשות מקלדת. מעט מקומות מסתוריים נותרו על פני כדור הארץ. מסע לסין היה פעם הרפתקה אדירה, כיום זה יעד לטיולים. ארבעים השנים האחרונות גרמו למהפיכה אדירה בתחום הנסיעות. כולנו נהפכנו לנוסעים גדולים, אבל תוך כדי כך, בעודנו ממהרים לשדה התעופה הקרוב, הותרנו את ספרות המסעות במשבר זהות. לשם מה היא קיימת? למה אנחנו זקוקים לה?
הביגל של צ'ארלס דרווין (ויז'ואל פוטוס)
שאלה גדולה נוספת היא כמובן למה אנחנו כל כך אוהבים לנסוע? מה מעניק לנו המסע? הרי הוא כרוך באי נוחות, בבעיות, בתלאות. ובכל זאת, מדי שנה, לפעמים כמה פעמים בשנה, אנחנו אורזים מזוודה ונוסעים.
סופר המסעות השווייצרי-צרפתי, ניקולא בּוֹבְיֵיה (1929-1998), אמר פעם משפט יפה: "חוויית המסע מובילה אותנו אל מחוץ לרקע המוכר שלנו. נדמה לך שאתה יוצא למסע אלא שהמסע יוצא וחודר אליך." במשפט זה אפשר למצוא גם את ההסבר לקסם של ספרי המסע: הם מביאים את המסע אלינו. אם זה ספר מסעות טוב – המסע חודר אלינו ומותיר זיכרון רב שנים.
לכל אחד יש את ספרי המסע שלו. אלה שבזכותם הוא אוהב לנסוע. הספרים שהציתו בו את את תאוות המסעות. אלה חמשת ספרי המסע שלי:
"מסביב לעולם בשמונים יום" מאת ז'ול ורן
הספר המוצלח ביותר של הסופר הצרפתי נכתב כבר לפני יותר מ-130 שנים. המטוס טרם הומצא ופיליאס פוג, גיבורו של ורן וג'נטלמן אנגלי מושלם, עושה את דרכו סביב העולם באוניות, ברכבות ועל גב פיל או מרכבה רתומה לסוסים.
מסביב לעולם בשמונים יום. פוג הוא בעצם תייר נוראי
הספר משעשע ומרתק בכל גיל שקוראים אותו, אם כי רק בקריאה שלישית או רביעית הבנתי שפוג הוא בעצם תייר נורא ואיום. הוא רוצה רק להשלים את משימתו. המראות לאורך הדרך כלל אינם מעניינים אותו. אימרו לו מאיפה ומתי מפליגה הספינה הבאה והוא מרוצה.
התייר האמיתי בספרו של ורן הוא פספרטו – משרתו הצרפתי הנאמן של פוג, טיפוס סקרן וחביב שמוכן לסבול כדי לראות וללמוד. רובנו קראנו את מסביב לעולם בגיל צעיר מאוד. כדאי לחזור אליו כדי להבין עד כמה השתנה עולם הנסיעות ובכל זאת, עד כמה הוא מושך גם היום.
"מסעותי עם דודתי" מאת גרהאם גרין
אין ספר מסעות מוצלח או משעשע יותר. הנרי פולינג, עוד ג'נטלמן אנגלי מושלם, מתלווה לדודתו אוגוסטה במסעותיה ולומד להכיר את העולם שמעבר לגינת פרחי הדליה שלו. בדרך מסתבך הזוג המוזר הזה בכל הרפתקה אפשרית ושמרנותו של פולינג עומדת במבחנים קשים במיוחד.
מסעותי עם דודתי. תענוג צרוף
התוצאה היא מסע מתמשך ברחבי אירופה, אסיה ודרום אמריקה שכולו תענוג צרוף. אם יאלצו אותי פעם לבחור ספר אחד בלבד לקחת לתא הכלא או אי מבודד – קרוב לוודאי שהבחירה תיפול על ספרו של גרין.
"מסעותי עם צ'רלי" מאת ג'ון סטיינבק
ב-1960 יצא הסופר הנודע ג'ון סטיינבק, חתן פרס נובל, למסע ארוך ברחבי אמריקה. כבן לוויה לקח איתו את כלבו הנבון צ'רלי. שניהם נדדו בדרכים, לנו במשאית קטנה אותה הפך סטיינבק לקרוואן, הכירו אנשים זרים לחלוטין, התיידדו איתם וניסו להבין מהם מה דעתם על החיים, המולדת, המקום בו הם גרים והמשמעות של כל הסובב אותנו.
סטיינבק. מוציא פנינים מהשגרה
המסקנות הנבונות ביותר הן כמובן אלה של סטיינבק עצמו, אשר מופתע קצת לגלות עד כמה אנשים מרוכזים בחיי היום יום שלהם וממעטים להתעניין במה שמעבר להם. המסע הפילוסופי והמתבונן הזה עורך לקורא היכרות עם אמריקה שבין החופים. זאת שנעלמת בדרך כלל מן העין ואינה קשורה לניו יורק או ללוס אנג'לס.
רק כישרון ספרותי עצום כשל סטיינבק יכול להפיק פנינים כאלה ממסע שגרתי למדי ונטול הרפתקאות ממשיות. הספר הנהדר הזה הוא הוכחה לכך שבספרות מסעות הכתיבה חשובה פי כמה מן ההרפתקאות שחווים במסע. דרוש סופר כסטיינבק להוכיח שהכל בעיני המתבונן והכותב.
"בפטגוניה" מאת ברוס צ'טווין
צ'טווין הבריטי נחשב במובנים רבים לאביה של ספרות המסעות כפי שאנו מכירים אותה כיום. צ'טווין בילה בפטגוניה שבקצה הדרומי של אמריקה במשך שישה חודשים ופרסם את סיפור מסעו ב-1977.
השילוב המוצלח בין סיפורו האישי לבין סיפוריהם של האנשים שפגש במהלך מסעו, הנופים שראה, ההסיטוריה של האזור וההרפתקאות שחווה יצרו יצירה מקורית מאוד, אישית הרבה יותר מספרות המסעות כפי שהכירו אותה עד אז. לא מעט יורשים קמו לצ'טווין, אבל כמו תמיד, המקור עדיין נראה טוב מהם בהרבה.
"אבק אדום - מסע ברחבי סין" מאת מא ג'יאן
לאחר שנמלט מבייג'ין בשל רדיפת השלטונות נודד מא ג'יאן ברחבי המדינה העצומה, ספק נמלט, ספק מטייל,
ספק מסתתר ומכיר לראשונה את פניה האמיתיים של ארצו. סיפור המסע הפנטסטי הזה, רווי סבל והרפתקאות, עורך לנו היכרות עם סין שאינה נראית. סין שלא רוצים שנראה.
ג'יאן מתגורר כיום בלונדון אבל המסע שערך בסין לפני כעשרים שנים ממשיך להכות גלים ברחבי העולם. ספר זה, שראה אור בעברית בסדרת "עולמות" בעם עובד (סדרה שאני עורך) נחשב אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכיוונים אליהם יכולה ספרות המסעות לפנות כדי להתחדש ולתפוס פעם נוספת את המקום שהיא ראויה לו.
משה גלעד, סופר, עיתונאי ו"טייל" נמרץ. היה במשך שנים העורך של כתב העת "מסע אחר". ספרו "מסעות בלי קנה מידה" ראה אור ביוני 2010 בהוצאת "עם עובד"
לכל כתבות "ספרים על הסכין" לחצו כאן