מראה מראה שאין בקיר: הגברים

"ynet, זה מאוד לא יפה לדבר ככה על מישהו שעבר מן העולם. זה פשוט חילול כבוד המת" (טוקבק עתידי)

גרי קולמן

יודעים מה? הטוקבק צודק. אבל איך אפשר לפתוח כתבה על כוכבי טלוויזיה גדולים ולא יפים במיוחד, בלי להתייחס לגרי קולמן, אחד מראשי הרשימה הזו? קולמן נמוך הקומה סבל מאז ילדותו מבעיות רפואיות חמורות, ובמהלך השנים עבר שתי השתלות כליה וטיפולי דיאליזה רבים. ב-28 במאי, מת בגיל 42 כתוצאה משטף דם במוח.

קולמן. אמריקה אהבה אותו, למרות הכל (צילום: AP)

קולמן זכור בעיקר, או ליתר דיוק כמעט אך ורק, בזכות תפקידו בסדרה "על טעם ועל ריח",

שהפך אותו לעוף מוזר במיוחד בשמי הטלוויזיה האמריקנית.

אבל למרות המראה הלא אטרקטיבי בעליל, הצופים אהבו אותו מאוד וליוו אותו לאורך כל השנים והשידורים החוזרים של הסדרה ההיא, ולמרות שלא הצליח ממש לייצר המשכיות משמעותית לקריירה שלו, כולם זכרו לו חסד נעורים.

ג'ייסון אלכסנדר

ג'ורג' קוסטנזה: מה הוא יותר, מכוער או עלוב? לא הצלחנו להחליט, אבל מה שבטוח הוא שמשתי ההגדרות הללו, ג'ייסון אלכסנדר עשה קריירה.

אלכסנדר בביקורו בישראל. אופי זה ה-דבר (צילום: גיל יוחנן)

השחקן, שגם ביקר בארץ לפני מספר שנים, השתמש בתבונה רבה במראהו החיצוני שגם נכנס לתסריטי "סיינפלד", הסדרה בכיכובו, ולא פחות מכך - באופי הכל כך דומיננטי ומשעשע שלו. כל כך משעשע, עד שהאפיל על המראה, והפך אותו לבן בית בסלון בתי הצופים בארצות הברית ובעולם כולו.

לארי דיוויד

ואם כבר "סיינפלד", אי אפשר בלי כמה מילים על יוצר הסדרה הגדולה ההיא, לארי דיוויד, שאחרי שנים מאחורי המצלמה עבר לצדה השני וכיכב ב"תרגיע" על שבע עונותיה וב"מה שעובד", סרטו של וודי אלן.

דיוויד ב"מה שעובד". נעבעך ממוצע, זה מה שעובד

דיוויד, גם הוא לא היפה שבגברים, יצר את קוסטנזה בצלמו ובדמותו, והפך את דמות הנעבעך הכל כך ממוצע, האמריקאי הטיפוסי ובמקרה הזה - מוכרחים לציין גם היהודי, לאהוב מאוד, לרגע לא בזכות המראה החיצוני שלו.

ג'יימס גנדולפיני

ובאופן טבעי, אחרי ג'ורג' קוסטנזה והאיש שהמציא את קוסטנזה, חייבים לדבר קצת על ג'יימס גנדולפיני, הלא הוא טוני סופרנו האלמותי, כמעט. דמותו של סופרנו בכוח הזרוע ובאסרטיביות האופיינית לו, כבשה את המסך בלי שאיש יערער על מעמדה, הוויזואלי לפחות.

אופיו הנוקשה של בן דמותו טוני סופרנו, בתוספת המראה החיצוני המאיים משהו, לא אפשרו לגנדולפיני לפנות לז'אנרים מאוד שונים מזה של "הסופרנוס", גם לאחר ירידתה מהמסך. זאת, בניגוד לאשתו, כרמלה (אידי פאלקו) שמצאה את עצמה בסדרה שונה בתכלית מהסדרה שגילתה אותה לעולם, "האחות ג'קי" כמובן.

וכך, לפני כשלוש שנים יצר גנדולפיני סדרה עבור HBO על המלחמה בעירק, לקח חלק בפרויקטים כאלה ואחרים, בהם גם כאלה בברודווי, אבל לא הצליח לשוב אל המסך לתפקיד גדול ומשמעותי מאז "הסופרנוס".

עם שם של רופא שיניים יהודי ולוק של מתאבק, קשה היה להאמין שרון פרלמן יתפרסם דווקא כגיבור רומנטי. אבל זה מה שקרה: "היפה והחיה", עיבוד מסוף שנות השמונים לאגדה הקלאסית, שהועתקה לניו יורק המודרנית והאורבנית. פרלמן, מאופר בכבדות, היה "החיה" לעומת לינדה המילטון (סדרת "המחסל") בסדרה, שלקרוא לה "קיטש" תהיה לשון המעטה. סכריני או לא, פרלמן זכה ב"גלובוס הזהב" על תפקידו בסדרה.

פרלמן ב"עיר הילדים האבודים". לשם שינוי, בלי איפור

למרות שהמשיך לסדרות טלוויזיה נוספות, את עיקר תהילתו קנה בקולנוע: "שם הוורד" ו"הלבוי", שגם בהם שחק את כיסא המאפר, ו"עיר הילדים האבודים", שבה הופיע לשם שינוי בפרצופו האמיתי.