מכבי ת"א: תהיה הצלחה, לא אינסטנט
"ניסיון העבר מלמד שסבלנות אף פעם לא היתה תכונה שאפיינה את ההנהלה הצהובה, ובעיקר את האוהדים ביציעים. אבל אם מכבי תשמור על מרחק סביר, הקיזוז עשוי לעשות את ההבדל, הפעם לטובת הצהובים". עודד שלו פותח עם מכבי ת"א עונה
יוסי מזרחי הזיע כמו פועל בניין על פיגום באמצע חודש יולי, במהלך מסיבת העיתונאים שקדמה למשחק מול מוגרן, במסגרת מוקדמות הליגה האירופית הערב (ה', 21:00, ישיר ב-5+ לייב). לא ברור אם זה המזגן שלא עבד, או הידיעות שהחלו לזרום על כך שבן סהר סיכם את תנאיו בהפועל תל אביב, אך בכל מקרה, למזרחי יש הרבה סיבות להיות לחוץ. אפשר להעריך שאם הגרלת סדר המשחקים של ליגת העל היתה מתקיימת כמה דקות לפני מסיבת העיתונאים, כמות הזיעה שהגיר המאמן החדש היתה כפולה.
למאמן החדש של מכבי ת"א יש הרבה מאוד סיבות להיות לחוץ. אחרי שנתיים רגועות במועדון נטול ציפיות כמו מ.ס אשדוד, הוא נכנס לגוב האריות. מסיבות עיתונאים רבות משתתפים, עשרות אלפי אוהדים לחוצים שכבר הספיקו לשכוח מתי בפעם האחרונה המועדון לקח אליפות, ולא מצליחים להוציא מהראש את מאיר אינשטיין, מתאר את המהלך שהוביל לשער של ערן זהבי בטדי, שהבטיח לאדומים את הדאבל.
סבלנות? לא בקריית שלום
מילים רבות כבר נכתבו על המהפכה שעשתה מכבי בסגל, מהפכה גדולה בהרבה מזו שהובילה להתרסקות בעונת הגלאקטיקוס. בניגוד לקיץ ההוא, שבו מכבי חיברה לה יחדיו 3 שחקנים בסוף הקריירה, כמו איל ברקוביץ', אבי נמני וג'ובאני רוסו, הפעם הלכה מכבי על מהפכה של ממש. 5 שחקני נבחרת ישראל, 4 זרים (עד שיוחתם סמיליאניץ') שלרובם (פרט לבאנינג) רקורד משובח בהשוואה לשנים עברו, ושחקני בית ברמה סבירה פלוס לליגה שלנו, שמחכים לפריצה הגדולה.
לזכותו של הצוות המקצועי של מכבי ת"א, יש לציין שהעבודה על בניית הסגל החלה מוקדם. יממה לאחר שהפועל זכתה בדאבל הוחתם אלירן עטר לחמש שנים. הסגירות עם רוברטו קולאוטי וברק יצחקי אפשרו לנמני ומזרחי לבחור חמישה זרים להגנה ולקישור.
למרות ההכנה המוקדמת, למכבי יש בעיה קשה. הפועל ת"א, שכרגע מסתמנת כמועמדת המובילה לזכות באליפות שנייה ברציפות, נראתה מושלמת מול ז'לזניצר ביום שלישי. התיאום העיוור בין השחקנים האדומים רק מדגיש את המרחק והדרך שתצטרך מכבי לעבור, כדי להגיע לרמת תיאום שכזו. מי שזוכר את פתיחת העונה של הפועל בשנה שעברה, זוכר קבוצה שצירפה 4 שחקנים חדשים (שכטר, ווצ'יצ'ביץ', בן דיין ומנטשאשווילי), ונראתה נטולת תיאום במחזורי הפתיחה של העונה.
ניסיון העבר מלמד שסבלנות אף פעם לא היתה תכונה שאפיינה את ההנהלה הצהובה, ובעיקר את האוהדים ביציעים, שרוצים הצלחה אינסטנט. לזה תוסיפו את משחקי מוקדמות הליגה האירופית, והגרלת המשחקים שזימנה למכבי משחק פתיחה לוהט מול מכבי חיפה, ושבוע לאחר מכן משחק בטדי, ומה קיבלתם? פוטנציאל לפיצוץ כבר אחרי 2 מחזורים. אם האוהדים של מכבי רוצים לראות תוצאות בסוף העונה, הם צריכים לתת מאה ימי חסד לקבוצה. בלי זה, אין למכבי שום סיכוי להצליח.
לנטרל את מאבקי האגו
כשמרכיבים סגל עמוס כל כך בכוכבים, המטרה הראשונה והחשובה מכולן היא לנטרל את מלחמות האגו, ולדעת לרצות את כולם. כבר עכשיו מסתמנות מספר עמדות במגרש, שעלולות לגרום לשחקנים מתוסכלים מכך שהם לא בהרכב הפותח. כמו שזה נראה עכשיו, אלירן עטר יצטרך להתרגל בפתיחת העונה למעמד של שחקן ספסל. ממעמד של שחקן הרכב בטוח בבני יהודה, והסחרור מהשתתפותו בתחרות שער השנה באירופה, הוא צריך להיאבק על מקום בהרכב.
גם מאור בוזגלו יצטרך להתרגל לכך שהוא כבר לא הכוכב היחיד במערך, וייתכן שגם הוא יראה את הספסל יותר מבעבר. אולי הפוקוס על יצחקי וקולאוטי, יעזור לבוזגלו לגלות את היכולות שגרמו לאלכס שניידר להוציא עליו יותר מ-2 מיליון דולר. דבר נוסף שמזרחי יצטרך לתת עליו את הדעת, הוא התסכול הצפוי מצד שחקני הבית.
בעונה שעברה אבי נמני וההנהלה התגאו (בצדק) במספר הרב של שחקני בית בהרכב. נכון להיום, רק אבי סטרול שחזר אחרי שנים רבות בקבוצות אחרות, הוא שחקן בית. שרן ייני צפוי לרדת לספסל, כאשר כל הזרים יהיו בכושר משחק. דור מלול ורוני גפני יספרו בצער את דקות המשחק שאבדו, ומזרחי יצטרך להיות חכם דיו כדי לדעת איך לשלב אותם, ולא רק במשחקי גביע השוקו.
לחכות לקיזוז
זוכרים את הקיזוז? אוהדי מכבי חיפה בוודאי לא יכולים לשכוח אותו, ובצדק. 25 נצחונות מתוך 30 מחזורים שהושגו בעמל רב, הפכו ללא רלוונטיים בפלייאוף העליון. אין טעם לדון שוב בחוסר הספורטיביות של השיטה, צריך למרבה הצער להתרגל אליה.
אם בעונה שעברה הקיזוז עזר להפועל ת"א לזכות באליפות ראשונה אחרי עשר שנים, הרי שהעונה הוא דווקא עשוי לעזור למכבי להרים צלחת ראשונה מאז 2003, וקריאת העידוד הבלתי נשכחת של ניר קלינגר בתום אותו משחק מול הפועל פ"ת: "אבי נמני הוא המלך".
חודש ינואר אמור להיות דרמטי בכל מה שיקרה בהפועל ת"א. גם אם הפועל תעלה לשלב הבתים של ליגת האלופות, וגם אם לאו, בינואר היא עשויה לשחרר מספר שחקנים. וינסנט אניימה, שכבר 5 שנים מספר על הצעות שיש לו מקבוצות בחו"ל, אמור באמת לעזוב. איתי שכטר וגילי ורמוט עשויים גם הם לצאת לאירופה, זאת אם אכן הפועל תעלה לשלב הבתים של ליגת האלופות, וגם דגלאס דה סילבה עוד לא זנח לחלוטין את חלומו לעבור לאירופה.
עד ינואר מכבי ת"א החדשה אמורה להתחבר, ואם תצליח לשמור על פער סביר מהאדומים, בדיוק כמו שהפועל עשתה במהלך העונה כששמרה על פער סביר (לצורך קיזוז) ממכבי חיפה, הרי שבמשחקי הפלייאוף העליון הקרב ייפתח מחדש.
גיבוי מקנדה
עד עכשיו מיטשל גולדהאר מתנהג בצורה שונה מאלכס שניידר. הוא מגיע לכאן לעיתים תכופות, מעורב בנעשה ואף מינה את חברו הטוב ג'ק אנגלידיס לנציגו בהנהלה, ולמעשה לאיש הקובע. למרבית האוהדים ולעיתונאים המסקרים את הקבוצה, גולדהאר הוא עדיין בגדר חידה, שכלל לא מובן מדוע הוא מוציא מעל 100 מיליון שקלים בקיץ אחד על קבוצת כדורגל ישראלית, ללא שום סיכוי כמעט להפוך אותה לרווחית בשנים הקרובות.
הפגישה שקיים עם דרור קשטן לפני מספר חודשים, והתגובות הסותרות שהועברו אחריה לתקשורת, לימדו שהמיליארדר עדיין לא יודע לקרוא את המפה הזו שנקראת הכדורגל הישראלי. אם יעניק את הגיבוי והשקט למאמן ולמנג'ר, הוא עשוי לקטוף את הפירות בסוף העונה. כי כמו שלמדנו בעונה החולפת - שום דבר לא גמור, עד לדקה ה-92 של מחזור הסיום.