אב חורג התעלל בבת 10; המורה: "היא בכיינית"
תושב אשקלון הורשע בהתעללות מינית ופיזית ארוכת שנים בבנותיה של בת זוגו, כיום בנות 10 ו-12. השופטים מתחו ביקורת חריגה על צוות בית ספרה של הבכורה, שהייתה מגיעה לכיתה רעבה, נרתעה ממגע ואף התלוננה על המעשים - אך לא נעשה דבר לסייע לה. אחת המורות אף אמרה שהיא "ממציאה דברים"
מערכת החינוך הייתה יכולה, ככל הנראה, לעצור בשלב מוקדם התעללות קשה בילדה בת 11 - אך נהגה בשוויון נפש והתעלמה מכל אותות המצוקה. כך עולה מהכרעת דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שהרשיע היום (ה') תושב אשקלון בן 32 בביצוע שורה של עבירות מין ואלימות בשתי בנותיה של בת זוגו, א', כיום בת 12, ומ', כיום בת 10. בית המשפט מתח ביקורת חריפה על אנשי החינוך שהיו אחראים על א', שלא השכילו לזהות את סימני המצוקה שהראתה, ואף התייחסו אליה באדישות ובזלזול יוצאי דופן.
בין היתר הורשע האב בכך שאנס את מ', ביצע בה מעשה סדום ומעשים מגונים בשעה שאמה ישנה במיטתה בסמוך אליהם.
גם א', האחות המבוגרת, סבלה ממעשיו של האב החורג, שאנס אותה, ביצע אף בה מעשים מגונים והיכה אותה. הרכב השופטים - סגנית נשיא בית המשפט, השופטת רויטל יפה-כ"ץ, והשופטים אריאל ואגו ויורם צלקובניק - הרשיע פה אחד את הנאשם בביצוע העבירות המיוחסות לו.
המעשים בוצעו ככל הנראה לאורך שנים, אך קשה לקבוע כמה בדיוק - שכן המידע שהוצג לבית המשפט התבסס רק על עדויותיהן של שתי הילדות. עדויות ראשונות להתעללות עלו לכל המאוחר בשנת 2007 - אך רק בספטמבר 2009 הוגשה לבסוף תלונה נגד האב, על ידי סבתן של הילדות. שירותי הרווחה, שהכירו כבר את המשפחה יודעו כי מדובר בילדות מוזנחות, ומיהרו להוציאן מהבית בצו חירום. בד בבד נפתחה חקירת משטרה, שהובילה לכתב אישום שהוגש לקראת סוף 2009. היום הסתיים המשפט.
"הייתה לוקחת אוכל בלי רשות"
הכרעת הדין, המפרטת את המעשים שנעשו בשתיים, קשה לקריאה - אך עוד יותר קשה לקרוא על התנהלות גורמי החינוך שהיו אחראים על א', שהייתה מגיעה רעבה לכיתה ונרתעת מכל מגע יד אנושי. למרות כל סימני האזהרה, שהופיעו במשך שנים, לא זכתה א' לעזרה המקצועית הנדרשת, וגם לא זכתה לכל אמפתיה. תחת זאת, היא תוארה, בין היתר, על ידי אחת המורות כילדה "בכיינית" ש"ממציאה דברים".
המחנכת של א', הלומדת בכיתת חינוך מיוחד, הובאה כעדת הגנה, וסיפרה שלעתים הייתה מגיעה לכיתה רעבה. "היא הייתה מבקשת אוכל וגם הייתה לוקחת ללא רשות... לפעמים ידענו שאין לה, אז היינו מביאים לה", סיפרה בעדותה. השופטת יפה-כ"ץ, שכתבה את הכרעת הדין, הופתעה לנוכח האדישות.
"לא ברור לי כיצד המחנכת לא ידעה, אלא רק 'לפעמים', שיש לה תלמידה רעבה בכיתה, וכיצד התייחסה בשלילה למי שלוקחת 'ללא רשות' אוכל, רק כיוון שהיא רעבה. אמנם לעתים הם היו 'מביאים' לה אוכל, אך מה באותם מקרים בהם התביישה ולא סיפרה שהיא רעבה? איך לא התביישה המחנכת להעיד, שהייתה ילדה רעבה בכיתתה, ילדה שנאלצה לקחת אוכל - והיא, המחנכת, לא דאגה לה תמיד למזון!?".
התעללות או "חלום"?
השופטת יפה-כ"ץ ממשיכה לפרט בהכרעת הדין את אדישותה של המחנכת, שסיפרה שא' הייתה נרתעת בכל פעם שמישהו היה נוגע בה, ונכנסת להיסטריה.
"האם גם פחד זה לא עורר אצלה נורה אדומה?", תהתה.
הסייעת בכיתה, לדברי השופטת, גילתה אפילו פחות רגישות מזו של המחנכת. כשהילדה הייתה בכיתה ב' - כלומר, כשנתיים וחצי לפני הגשת התלונה שבעקובתיה הוגש כתב האישום - סיפרה לה א' ש"בלילה נכנס לה מהחלון מישהו שחור, הרים לה את החצאית ונגע בה"... למרות העובדה שילדה קטנה מספרת למבוגר אחראי על חשד למעשים מיניים, החליטה הסייעת - בעצה אחת עם המורה - לחקור אותה שוב למחרת, ואז חזרה בה הילדה ואמרה שזה היה "חלום". לדברי השתיים, בהמשך "העבירו הלאה" דיווח על כך - אך דבר לא נעשה.
בחקירתה הנגדית, הודתה הסייעת כי כשא' סיפרה על החלום, התרשמה שהיא עוברת משבר - כיוון שהרבתה לבכות והייתה מאחרת. "ושוב עולה השאלה, מדוע לא שמעו את זעקתה של הילדה כבר אז?", תוהה השופטת "כיצד לא ראו את כל סימני המצוקה שלה ופעלו בעניין?".
"היכן החמלה לילדה הזנוחה?"
אך זה לא מסתיים במורה ובסייעת. השופטת יפה-כ"ץ אינה חוסכת את ביקורתה גם מהמטפלת במוסיקה של א'. זו החליטה כי מדובר בילדה "בכיינית" ש"ממציאה דברים". וכל זאת מדוע? כיוון שלדבריה, הילדה התקשתה להשלים עם מצבה והמציאה מיני חוויות חיוביות, כגון ביקור בלונה פארק - למרות שלא הייתה שם.
המטפלת הודתה כי פעם שמעה מהילדה כי "אביה החדש שתה אלכוהול יתר על המידה, עד כדי כך שאיבד את ההכרה". אולם היא לא דיווחה על כך כי "לא חשבתי שזה משהו רציני".
"האם זו הדרך לטפל בילדים הזקוקים לעזרה?", תוהה שוב ושוב השופטת, שמתקשה להשלים עם עצימת העיניים של הצוות החינוכי שטיפל בא', ואינה מסתירה את אכזבתה.
"האם לא הבינה שהסיפור על האב המאבד הכרתו בשכרות הוא לא אחר מאשר קריאה לעזרה? היכן החמלה לילדה הזנוחה, המבקשת התייחסות ואולי גם קצת אוכל?".
ההגנה ניסתה לתייג את א' בת ה-11 כשקרנית, אולם השופטים פסקו כי עדותה (שנמסרה בפני חוקרי ילדים) מהימנה. לדבריהם, מדובר בילדה שרצתה להיות כמו כולם, להיות מקובלת, וחלמה על הצגות וטיולים משפחתיים כדרך מילוט מחייה המסויטים. העובדה שהמציאה סיפורים על טיול ללונה פארק, קבעו השופטים, אינה מובילה למסקנה שהיא תמציא סיפורים על מעשי התעללות אכזריים ואונס - אלו דברים הבאים ממקום שונה. השופטים קבעו כי הנאשם עצמו, שהכחיש את המיוחס לו לאורך כל הדרך, משקר - והחליטו כאמור להרשיע אותו פה אחד בביצוע המעשים. גזר דינו יינתן במועד מאוחר יותר.
לפנייה לכתב/ת 
