עולם יהודי הולך ונשכח
שרידי חיים יהודיים נותרו במקומות רבים בעולם - אבל הזמן נוגס ומפורר את הזכרונות. פרויקט "מסע אל המורשת" דאג לתעד את החיים שהיו - אך כעת הוא בסכנת סגירה
חפציו האישיים של העם היהודי פזורים ברחבי העולם: יש לו בתי כנסת, ספרי תפילה, מצבות ובתי עלמין בארצות שונות. בחלק מהמקומות האלה כבר אין יהודים, וכל מה שהם השאירו הולך ומתפורר. פרויקט "מסע אל המורשת" (בשיתוף בית אבי חי ומרכז זלמן שזר) שהוקם במטרה למצוא ולתעד את השרידים שנשארו, אך בשל קיצוצים תקציביים ייתכן שהתוכנית תיסגר. יחד איתה ייעלמו חיים שלמים.
"אנחנו עלולים לאבד את ההזדמנות האחרונה שלנו לתעד עדויות חשובות מהקיום היהודי בתפוצות", אומרת חנה הולנד, מנהלת הפרויקט העוסקת בגיוס כספים להצלת הפרויקט, "מדובר בקהילות שהולכות ונעלמות - חלקן נגדעו בגלל השואה, חלקן בגלל עזיבה. כשאנחנו מגיעים למקומות האלה אנחנו נפגשים עם שרידים של עבר מפואר ומנסים להציל עדויות אחרונות למה שהיה ואיננו.
"מעבר לכך, התוכנית גם נותנת הזדמנות לסטודנטים מהארץ לבוא למפגש מרגש כל-כך עם אנשים ומקומות שהם חלק מההסטוריה של העם שלהם. בפרויקט הזה משתתפים סטודנטים מכל הרקעים - דתיים, חילונים, עולים חדשים, עולים ותיקים, ילדי הארץ. הם באים ממגוון תחומים אקדמיים: אדריכלות, ציור, צילום, היסטוריה ועוד. אחרי ההכשרה שהם עוברים אצלנו הם מגיעים לתעד קהילות שהולכות ונעלמות וזה נותן להם הזדמנות נדירה להתחבר באופן מאוד חזק לעם שלהם. ניתנת להם הזדמנות להרגיש בידיים ספרים
נדירים, למשש מצבות, להיכנס לבתי כנסת עתיקים - וההזדמנות הזו תסגר".
במסע שעושה הולנד עם הסטודנטים יש חשיבות לזמן. הזמן לא מיטיב עם הזכרונות - הוא נוגס בהם ומפורר אותם. בכל שנה נשאר פחות.
"מה שאנחנו מוצאים היום זה לא מה שהיה אפשר למצוא לפני עשר שנים", אומרת הולנד. "בקיץ שעבר חשפנו ציור קיר יפיפה בתוך בית כנסת בצרנוביץ, שנמצא היום בידי הכנסיה האוונגליסטית. הציור הזה כבר לא נמצא שם יותר. העדות שלנו היא העדות היחידה. והוא הדין לגבי מצבות, הנה באחד המקומות מצאנו מצבה מהמאה ה-15, ובמקום אחר סטודנט מצא במקרה את המצבה של סבתא שלו, בגיאורגיה תיעדנו בית כנסת עתיק שספק אם הוא עדיין עומד שם. הפרויקט הזה, במקרים רבים, הוא ההזדמנות האחרונה".
לפנייה לכתב/ת 
