שיפולי העולם התחתון

לא בטוח ש"מוזיקה למזמוזים" - אלבום הסולו הראשון של ישי קיצ'לס ("הפוריטנים הצעירים") הוא אכן הפסקול ההולם להתמזמז איתו. המוזיקה אמנם נעימה, אם כי מורכבת וקשה להאמין שאפשרי להעריך את איכויותיה במצבים כאלה. אבל מי שאוזנו רגישה למילים, יכול לקלוט פתאום תוך כדי מעשה שברי משפטים כמו: "יש כאן ריח של מוות של בשר שנרקב" (מתוך "איך אמרת שקוראים לך?") - לא בדיוק תיאור מעורר תשוקה.

קיצ'לס. מערכת יחסים הרסנית ושליטה טוטליטרית (צילום: מאיה ו.ד. הובל) 

דניאל קיצ'לס (אחיו של ישי וחלק מהצמד המוערך "יאפים עם ג'יפים") ואורן להב הפיקו אלבום פופ-רוק (ולהיפך) עם שירים יפים, רובם מצוינים, בזכות לחניו של ישי קיצ'לס והעיבודים הנהדרים, שכוללים שירה מקהלתית מענגת ונגינה טובה (אור זובלסקי בתופים, ישי בפסנתר ודניאל בגיטרות, כינור, מנדולינה וקולות).

התוצאה היא אלבום עשיר מוזיקלית, אך בעדינות מחושבת (באופן שמזכיר את "יאפים עם ג'יפים"). בתוך העושר הזה מונצחים כאב ואובדן ("חנוט את האבל", נאמר כבר בשיר הראשון) ומורכבות פרדוקסלית, שמומחשת למשל במשפט "בין השקרים לך נשבעתי אמונים" ("מאבן לאבן"). עם זאת, במקביל, האלבום גם משעשע בטרוניות כמו "הלכת עם מטרוסקסואל" ("זו לא תנוחה נוחה בכלל").

עצוב, קורץ וציני

"מוזיקה למזמוזים" הוא אלבום גברי מאוד באופן שמשתקפת בו - גם אם בצורה מוקצנת ופארודית - מערכת יחסים הרסנית ("צפויים אסונות ובגידות הרבה", מוכרז כבר בשיר הפותח "מאבן לאבן"), שבה הגבר שולט באופן טוטליטרי ("עריץ סבלן יקטוף מיטב הפרי") ושוביניסטי - "נשים נשים כמו שק של נחשים", נאמר בשיר הנושא. גם כאשר מוצגת בו בהמשך נקודת המבט הנשית, היא נלעגת וקריקטוריסטית - "למה אתה לא יכול פשוט להבין אותי? למה זה כל כך קשה לך?".