לא מוכּרים: 94 אלף ילדים בלי זכויות
ס' בת ה-13 הגיעה לסבה וסבתה בישראל אחרי שכל משפחתה נהרגה בתאונה, אך לא קיבלה אשרת עלייה ושוהה כאן כתיירת. לפי נתונים שהגיעו לידי ynet, עוד עשרות אלפים כמוה - רובם מחבר המדינות, קרובי משפחה של עולים - חיים כאן בלי ביטוח בריאות ושירותי רווחה
ס', נערה בת 13 מרוסיה, חיה זה חודש בישראל עם סבה וסבתה - קרובי המשפחה היחידים שנותרו לה. בגלל תסבוכות ביורוקרטית היא טרם קיבלה אשרת עלייה - למרות שהיא זכאית לכך. בשבוע האחרון פתחה בהליכי אזרוח, שבתקווה יושלמו לפני שהאשרה תפוג בעוד חודשיים - וכך תימנע הצטרפותה לעוד עשרות אלפי ילדים הנמצאים בישראל בסטטוס תייר, למרות שאשרת השהייה שלהם פגה. לפי נתוני משרד הפנים שהגיעו לידי ynet, בישראל חיים כיום כמעט 94 אלף ילדים כאלה. אין להם ביטוח בריאות והם אינם זכאים לשירותי רווחה (אלא במצבי חירום קיצוניים) - אף שרובם משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות.
מספר |
שיעור | |
סה"כ | 105,802 | 100% |
תייר (אשרה לא בתוקף) | 93,908 | 88.8% |
נולדו בארץ | 9,187 | 8.7% |
נלווה לאיש דת/סטודנט | 1,622 | 1.5% |
אשרת תלמיד /סטודנט | 178 | 0.2% |
תייר בעל רשיון עבודה | 88 | 0.1% |
תושב ארעי | 16 | 0.0% |
איש דת | 1 | 0.0% |
אחר | 802 | 0.8% |
דוברת רשות ההגירה, סבין חדד, אישרה את הנתונים וביקשה להדגיש כי "המספרים המופיעים בדו"ח מציינים קטינים בעלי מעמדות שונים, לרבות קטינים שהינם תיירים - ואין זה אומר שהם לא חוקיים". בטבלה משמאל: ילדים עד גיל 17 (ילידי 1993-2010 שנכנסו לארץ מ-2002) השוהים בישראל ללא מעמד קבוע, נכון למאי 2010.
לא חוקיים או סתם ללא מעמד, יש כמה דברים שמאפיינים את רוב רובם של הילדים הללו: הם ילידי חבר המדינות, בעיקר ילדים מנישואים קודמים של בני זוג המגיעים לארץ, או ילדים שקרובי משפחתם מזמינים לארץ משום שלא נותרו להם קרובים בעלי יכולת לגדלם - כמו במקרה של ס'. "בין תיירות באילת לבין הסטטוס של הילדים האלה אין שום קשר", אומר מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן. "לא יכול להיות שבמדינת ישראל יחיו עשרות אלפי ילדים חסרי זכויות. זהו מצב המנוגד לאמנת זכויות הילד שישראל חתומה עליה. כל משרדי הממשלה מתנערים - במקום לטפל בהם".
סיפורה של ס' טרגי במיוחד. אמה עלתה לארץ ב-1993, יחד עם הוריה (אביה, סבה של ס', הוא יהודי). כעבור שנתיים החליטה לחזור לרוסיה, שם התחתנה עם רוסי וגידלה את שני הילדיים שנולדו להם. לפני כשנה וחצי נהרגה בתאונת דרכים יחד עם בעלה ובנם הקטן - וס' נותרה לבדה.
לאחר התאונה נסעה סבתה מישראל לרוסיה, שם קיבלה עד מהרה אפוטרופסות על הילדה. לאחר מכן פנתה לקונסוליה ישראלית כדי לקבל אשרת עלייה לילדה - הזכאית לעלות לידראל מכוח חוק השבות, כנכדה ליהודי, וכן משום ששני קרוביה היחידים בעולם - הסבא והסבתא - הם אזרחי ישראל. ואולם, מסיבות לא ברורות, סורבה בקשתה בקונסוליה. הסבתא, שאין לה כל מקורות הכנסה והיא מתקיימת בקושי רב, נאלצה לממן בעצמה כרטיס טיסה לישראל עבור הילדה.
"ברוסיה קיבלנו יחס יותר המוני מאשר בישראל"
ס' נכנסה לישראל כתיירת, וזהו מעמדה עד היום - יותר מחודש אחרי. הסבים פנו לאחר הגעתה לארץ למשרד הפנים, וביקשו לשנות את מעמדה לאזרחית ישראל. לאחר פנייתם, נאלצו לחכות כמה שבועות לראיון, ורק לאחר מכן קיבלו טופסי בקשה למילוי. כן נתבקשו לתרגם מסמכים שונים לעברית. (מדובר בהוצאה כלכלית לא פשוטה נוספת עבורם). נאמר להם כי אחרי שימציאו את כל הניירת, יועבר החומר ממשרד הפנים ללשכת הקשר "נתיב", שתבדוק את בקשתם. לא נמסר מתי התשובה צפויה להתקבל.
ביתניים, מתעכבים רישומה של הילדה ללימודים, אין לה עדיין ביטוח בריאות וסביה - שכאמור, אין להם מקורות הכנסה - אינם מקבלים קצבה עבורה מהביטוח לאומי, סיוע של שירותי הרווחה או שיעורי עברית לנכדה מטעם משרד הקליטה.
"עד היום אני לא מצליח להבין למה נכדתי קיבלה מעמד של תיירת", אומר הסבא. "לא הסבירו לי, לא ברוסיה ולא כאן, למה היא, זכאית חוק השבות, לא קיבלה את מעמד העולה ואת האזרחות. נשאר לה פחות מחודשיים עד שוויזת התייר תסתיים, ואם היא לא תקבל שום מעמד - אני לא אתן לנכדה שלי להפוך ללא חוקית, ופשוט אעזוב את הארץ יחד איתה. אני יהודי, בתי וכל משפחתה נהרגו בתאונה מחרידה, ס' הקטנה עברה אובדן נוראי - וברוסיה, משום מה, קיבלתי יחס הרבה יותר הומני מאשר כאן, במדינה שלי".
בעניינה, של ס', ביקשה הדוברת חדד למסור מטעם רשות האוכלוסין כי "הילדה הגיע לארץ לפני חודש. בתחילת השבוע שעבר הגישה משפחתה בקשה למעמד עולה עבורה, והבקשה מטופלת כנדרש על פי חוק ובצורה מהירה ביותר, מתוך הבנת הנסיבות הטרגיות. אנו דוחים בתוקף את הטענה כי בקשתה סורבה, כי אין בה אמת".
שירותי הרווחה: לא מטפלים בתיירים
בינתיים, מנסים לשווא סביה של ס' לקבל סיוע מרשויות הרווחה. לאחר ההגעה לארץ, פנתה הסבתא לשירותי הרווחה בעיר מגוריה, וביקשה סיוע כלכלי בגידול הילדה וכן סיוע בקבלת אפוטרופסות עליה (בהעדר הכרה כזו, אין הסבא והסבתא יכולים לפעול בשם הילדה בשום עניין רשמי). בשירותי הרווחה נאמר להם שאין הם מטפלים ב"תיירים" ורק לאחר שהילדה תוכר כאזרחית, תוכל לחוזר ולפנות אל שירותי הרווחה.
משרד הרווחה, כמדיניות, מסרב לטפל בילדים שאין להם מעמד בישראל, להוציא מקרי חירום נדירים, שבהם מוחלט שמדובר ב"ילד בסכנה". דוברת המשרד, רוני מלקאי, מסרה בעניין זה: "כל ילד בסכנה החי במדינת ישראל מקבל סיוע משירותי הרווחה ברשויות המקומיות וממשרד הרווחה, וזאת בין אם הוא אזרח ישראלי ובין אם לאו".
אף שהסוגייה לא ממש קשורה, ציינה מלקאי כי "סוגיית ילדי העובדים הזרים ומדיניות ההגירה של ישראל נמצאת כרגע על שולחנה של הממשלה. החלטות הממשלה תשפענה על כל המשרדים, לרבות על משרד הרווחה. נכון לרגע זה, משרד הרווחה מטפל ומסייע במקרים בהם מתברר שיש סכנה לילדים. במסגרת זו אף נקלטו ילדים רבים במסגרות של משרד הרווחה".
חדד, דוברת רשות האוכלוסין, הוסיפה בעניין זה כי "קטינים הנכנסים לישראל וזכאים למעמד, מכוח חוק השבות או חוק הכניסה, מקבלים עם כניסתם מעמד המעניק להם את כל הזכויות הסוציאליות. לגבי ילדים הנמצאים בארץ ללא מעמד - הם מאותרים על ידי שירותי הרווחה, פונים לרשות האוכלוסין, וניתן להם מעמד ביניים, המעניק להם שירותים סוציאליים, עד שנמצא פתרון סופי למעמדם". כאמור, ס' בינתיים אינה מקבלת גם שירותים כאלה.
ד"ר קדמן רותח על הגישה הזו: "משרד הרווחה הודיע שמלבד מקרי חירום, לא יעניקו שום מענה לילדים ללא מעמד. ס' זקוקה לסיוע כלכלי וגם נפשי. היא במצוקה בשל האובדן שעברה. לשירותי הרווחה יש כלים לסייע. אלפי ילדים שמצבם דומה למצבה של ס' גדלים בישראל ללא סיוע. עם מספר ילדים כה גדול, אפשר לאכלס עיר שלמה - והרשויות מגלגלות אחריות זו על זו".