לדור: האג'נדות בתקשורת פוגעות בחקר האמת
מתקפה חריפה של פרקליט המדינה נגד התקשורת, שלעתים, לדבריו "מעוותת את העובדות ופוגעת בזכות הציבור לדעת באמת". בין היתר רמז להטיה לטובת אולמרט בדיווח על משפטו, ולהצגה מסולפת של פרשת רמון. היועץ המשפטי וינשטיין ביקר את המעצרים מול המצלמות: "פוגעים בכבוד האדם"
פרקליט המדינה משה לדור כבר ביקר בעבר את השפעתה הרעה של התקשורת על הליכים משפטיים - אך נדמה שמעולם לא היה כה חריף בדבריו, כפי שדיבר הבוקר (יום א') - והאשים את כלי התקשורת בסילוף והצגה חלקית ומטעה של מידע על משפטים וחקירות. "זכות הציבור היא בראש ובראשונה לדעת את האמת", אמר, בדברים שנשא ביום עיון בנושא משפט ותקשורת בישראל, באוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף הפקולטה למשפטים והמחלקה לתקשורת ועיתונאות. "אם הפרסומים מעוותים את יכולת מערכת האכיפה להגיע לחקר האמת - יכול להיות שהשיבוש ישפיע על חקר האמת. זה פוגע בזכות הציבור לדעת באמת".
הוא אף רמז לכך שלא פעם, הסיקור התקשורתי מושפע מסדר יום עיתונאי שנועד לקדם מטרות אלו או אחרות: "לי נדמה שיש אג'נדה בכמה מהתיקים ...
נדמה שמדובר בניסיון בין היתר להשפיע לא רק על דעת הקהל, אלא על מערכות האכיפה". לדבריו, "לפעמים יש התגייסות לטובת אחד החשודים, והתגייסות נגד הפרקליטות גם היא קיימת, כשאתה רואה תקופה ארוכה כתיבה פוגעת שאינה מזכירה הישגים. אתה יכול לזהות אג'נדה, שבמחיר של פגיעה באינטרסים של החברה - אומרת, 'אנחנו נפגע בפרקליטות'. אם האמון יפחת, הדמות שאנחנו 'בעדה' תספוג פחות נזק".
לדור הבהיר כי הוא מודע לחשיבותה הרבה של התקשורת לתחום המשפט - ואף אמר כי זו הזירה שבה מתנהלת "המערכה האמיתית". "השופט סיים את מלאכתו וקבע שצריך לגזור עונש מרתיע, התיק ירד למזכירות, ונכנס לארכיון - ואת מי העונש הרתיע? אף אחד", קבע. "לא מספיק לטעון באולם, אלא באמצעות אנשי התקשורת... עבירות הן לפעמים דבר די מפתה לבצע, ומי יאמר לאנשים שאסור לעשות את זה? זה תפקידנו, ואנחנו חייבים לעשות את זה בין היתר באמצעות כלי התקשורת".
כדי לעשות זאת כהלכה, הוסיף, יש לשמור על "קשר מאופק", עם אמצעי התקשורת, שנדרשים לדבריו לשמור על "סיקור יהיה הוגן וראוי - שהציבור יקבל תמונה אמיתית של מה שקרה באולמות בתי המשפט". ואולם, לדבריו, זהו אינו המצב כיום: "אנחנו איננו מקבלים את הסיקור הראוי, ואינני משלה את עצמי".
"הסיקור של כל 'שריטה' מועצם ומופרך"
לצד שבחים שחלק לאנשי הפרקליטות על עבודתם המסורה, הודה לדור כי ישנן לעתים גם "מעידות", שראוי לחשוף אותן - אך "לתת להן את המיקום הנכון, כך שהציבור יקבל את התמונה האחראית... לפעמים הסיקור של כל 'שריטה' מועצם ומופרך... אנחנו צריכים להתמודד עם עיוותי הפרופורציות, לפעמים, בהצגת הדברים לציבור. בראש ובראשונה חשוב לדאוג שהסיקור יהיה סיקור אמת, שישקף מה שקורה - ולא הערכות, ספקולציות או הטעיות אחרות. בדרך כלל, כשמגיע הסיפור הלא נכון לתקשורת, הוא יצוטט וימוחזר ולא נוכל לעשות דבר כדי לעקור אותו מהתודעה - ולכן אנחנו צריכים להיות בתודעה, כדי לוודא שהסיפור הנכון יסופר".
"הערכות, ספקולציות או הטעיות אחרות". לדור בכנס (צילום: יוני רייף)
לדבריו, "דווקא התיקים היותר 'כבדים' ורגישים, המסקרנים את הציבור, הם לא מעט תיקים שבהם מבחינים בכך שחומר הראיות לא רק מודלף או דולף - אלא מומצא עבור התקשורת, כך שבהמשך הדרך, מי שהמציא את החומר לא מגיש אותו לבית המשפט".
לדור הזכיר כמה מקרים מתוקשרים ומוכרים שבהם נקטה התקשורת לטענתו ב"דיווח לא הוגן ובעייתי". בין היתר, רמז למשפטו של אהוד אולמרט, והזכיר מפורשות את משפט הנשיקה של חיים רמון ואת פרשת ההאזנות שנלוותה אליו.
לגבי "אחד המשפטים המתוקשרים בירושלים, מול שלושה שופטים" (כוונתו למשפט אולמרט), רמז לכך שישנם אמצעי תקשורת הנוקטים עמדה המצדדת מראש בנאשם. "התיק מתנהל כמו שצריך להתנהל", אמר. "אבל הציבור לא באולם, והוא נחשף לאופן הכל-כך מעוות שהדברים מסוקרים". יועץ התקשורת של אולמרט, אמיר דן, ביקר את דבריו של לדור: "לתקשורת יש תפקיד חשוב בחשיפת כשלים במערכות המדינה".
לגבי פרשת רמון, טען לדור שלו היה עורך סקר בין העיתונאים הנוכחים בכנס, שני שלישים מהם היו אומרים שנעשו האזנות סתר לרמון עצמו - אף שלמעשה, מעולם לא האזינו לו (אלא לשולה זקן).
"יש אמת, ואחר כך יש אמת שמסופרת על ידי כלי התקשורת, ואינה בהכרח משקפת את חומר הראיות", סיכם, "אבל היא האמת שהופכת להיותך המכנה המשותף, נחלת הכלל - גם אם הכתב עיוות את העובדות".
ביום העיון דיבר גם היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, שביקר את תופעת המעצרים מול מצלמות הטלוויזיה (כמו במקרה של שלומי לחיאני): "צילום אדם בקלונו אינו עולה בקנה אחד עם כבוד האדם. זו הייתה דעתי כשפסעתי במשעולי הסנגוריה, וגם עכשיו. נפגשתי בעניין זה עם צמרת המשטרה ועם צמרת משרדנו, ודעתם אינה שונה מדעתי. במשרדנו כבר החלה עבודת מטה בנושא, ואנו מקדמים תיקון חקיקה שיאסור פרסום חומרי חקירה גולמיים עד להגשתם במשפט (יוזמה שכבר בישר עליה בעבר - א.ג). חופש העיתונות הוא ערך נעלה, וקשה לתאר מדינה דמוקרטית ללא חופש עיתונות - אך עדיין יש הבדל בין חופש עיתונות להפקרות עיתונאית".
לפנייה לכתב/ת 
