שחר של יום שחור

עם מינויו של אמיר גילת ליושב ראש רשות השידור ולאחר שהמחמאות והפירגונים ההדדים יסתיימו, ייאלץ גילת להתמודד עם אחד האתגרים הגדולים בחייו: מזה שנים מדברים על הרפורמה ברשות, רבים ניסו ליישמה לפניו - אך עדיין, המצב בעינו עומד.

גילת מקבל את כתב המינוי. הרפורמה בדרך? (צילום: יוסף אבי, יאיר אנגל)

גילת (47) מסר הבוקר כי יפעל נמרצות לקידומה של רשות השידור והובלתה קדימה, על מנת שתהפוך לגוף שידור איתן ומתקדם שימלא את יעדיו כראוי לשידור ציבורי, כשהאתגר הראשון הוא השלמת הרפורמה בעתיד הקרוב. אלא שבקרב האנשים שניסו לעשות זאת לפניו, קשה לומר ששוררת אופטימיות לגבי סיכויי ההצלחה שלו.

לפני קרוב לעשור קיבל על עצמו חבר הכנסת נחמן שי את אותו התפקיד. שי לא אופטימי במיוחד עם כניסתו של גילת, למרות שהוא חושב שמדובר במינוי ראוי: "לפני כמעט שמונה שנים, כשהייתי יו"ר רשות השידור, קיבלתי במקביל עבודה בארגון אחר", אמר היום ל-ynet. "פניתי לראש הממשלה דאז, אריק שרון, ואמרתי לו 'תשמע, יש לי עבודה נוספת. אני אשאר בתפקידי בעבודה הציבורית ואמלא אותה על הצד הטוב ביותר - בהתנדבות. כך גם אחסוך כסף וגם חיכוכים מיותרים'".

"קיבלתי בתגובה מכתב שבו נאמר שאם אני לא מודיע מרצוני על סיום תפקידי - אפוטר. 'רשות השידור', כתב אז שרון, 'עומדת לפני רפורמה וחייבים יו"ר במשרה מלאה'. הלכתי, כי לא היה לי עניין לריב עם אף אחד. חלפו שמונה שנים, ומה השתנה? אני כבר מכיר את הטקסטים האלה ואיבדתי כבר את האמון בהם. לא באנשים - אלא בטקסטים".

שי גם לא אופטימי לגבי מצב הרשות: "כל רגע נדמה שהיא עומדת לצאת למחר חדש, אבל זה לא קורה, והפחד שלי הוא שזה כבר לא יקרה. נראה לי שנגזר עליה להיתקע בין הערוצים המסחריים ובין הפוליטיקאים שתופסים עמדות פוליטיות".

גביש: "נראה מה יהיה בעוד כמה חודשים"

משה גביש, יו"ר רשות השידור האחרון, שהתפטר במפתיע לפני כשנה לאחר שלטענתו לא זכה לגיבוי מהשר הממונה על הרשות בזמנו, יולי אדלשטיין, מסכים שמדובר במינוי ראוי.

מגישי "מבט". על הפרק: חידוש אולפנים ושינוי התכנים (צילום: ערוץ 1)

"אדם חדש שמתחיל את תפקידו - בא לי להגיד לו 'תעשה חיל'. אבל ראיתי כל כך הרבה התחלות ואכזבות שצריך לקחת את הכל בצורה מאוד זהירה. נראה עוד כמה חודשים איך יהיו פני הדברים. קשה לדעת איך אדם שמתחיל את תפקידו יישא בו, אבל הפוטנציאל קיים, במיוחד אם יהיה לו הגיבוי הנכון".

גם דורית ענבר, עד לפני כשנה המשנה ליו"ר רשות השידור, פסימית למדי: "ההיסטוריה של רשות השידור היא היסטוריה של כשלונות. העובדה שהוא מקורב לראש הממשלה לא מזיקה. אולי יגיעו תקציבים לרפורמה, והגופים הרלוונטיים יסתנכרנו. ככה אולי הרפורמה תושלם".

"נהוג לתת לאדם המתחיל את תפקידו מאה ימי חסד, אולם במקרה של יו"ר רשות השידור, המצב הקשה לא מאפשר זמן רב כל כך", מוסיפה ענבר. "הדבר הדחוף ביותר הוא להקצות חלק ולו מזערי מתקציב הרשות להפקות מקור ישראליות. זוהי המטרה העליונה לקיומה של הרשות.

נדרשת החלטה אמיצה ומיידית להשקיע עוד כספים בדרמות, בדוקמנטרי ובסרטים וביצירות לנוער", מייעצת ענבר ומבהירה כי "מדובר בערוץ מצוין וחבל שהוא שק החבטות".

גביש קצת יותר ממוקד בתוכניתו. "הדבר העיקרי שהיו"ר זקוק לו זה גיבוי מהממשלה. לצערי הרב, לא עבר החוק שניסינו להעביר בו המינויים של הרשות לא יהיו פוליטים, ולכן הוא זקוק לתמיכה וגיבוי ולמינוי חברי ועד מנהל וחברי מליאה.

"החלק השני הוא מינהל תקין. כשהייתי ברשות, מצאתי שרוב הנהלים עדיין משנות ה-70 וה-80. להוציא מכרזים למילוי פנקצויות ברשות, להביא את הסכמי הרפורמה לסיום, חידוש אולפנים ועוד. החלק האחרון הוא התוכן. יו"ר הוועד המנהל והמליאה צריכים לגבש איך ייראה השידור הציבורי בתחום התוכן.

"נהלים, תקציב, טכנולוגיה הם אמצעי ולא מטרה. התוכן הוא המטרה. שידור ציבורי שלא עושה מקור ומיעוט רואים אותו זה לא שידור ציבורי. זה כמו ילד בן 15 שכותב שיריים למגירה. הוא עדיין לא משורר. באנגליה למשל מוכחים שאפשר גם אחרת. זה לא בלתי אפשרי".

"לרשות יהיו בעוד ארבע שנים 200 מיליון שקל להפקות מקור" מספר גביש בשמץ של אופטימיות זהירה. "התוכנית גובשה וגובתה בתקציבים, אושרה על ידי האוצר והיא תחזיק מים אם יישמו אותה נכון.  צריך לבחון מה התכנים שהרשות צריכה לשדר. גורמי חוץ כמו מפיקים, במאים, סופרים ואנשי תרבות יצטרכו להשתלב. תוך חמש שנים, יכול להיות פה שידור ציבורי טוב.

צברי. "התחזות לשידור ציבורי" (צילום: ערן קלינגר)

מנגד, דורית ענבר לא חוטאת באופטימיות: "הלוואי שיישבר מעגל הקסמים והרפורמה תושלם. זו שאלה גדולה אם יצליח או לא. העובדה היא שעד היום כל הגורמים שניסו לא צלחו את זה. משה גביש היה יו"ר נדיר בחריפותו ובהנהגתו וגם הוא לא הצליח".

צברי: "רשות השידור היא פיקציה"

דורון צברי, מי שהיה חבר הוועד המנהל של רשות השידור והתפטר לפני כשנה מיד לאחר התפטרותו של גביש, יותר נחרץ בדעתו לגבי המינוי:

"רשות השידור אמורה להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה. להגן על האזרחים מפני שרירות הלב של השלטון ובעלי השררה.

"כל עוד ראש הממשלה משמש כשר האחראי על רשות השידור והממשלה ממנה את המנכ"ל, היו"ר וחברי מועצת המנהלים, רשות השידור תמיד תישאר שופר של השלטון. כלב שמירה כנוע ורופס בשירות אדוניו - הממשלה, כל ממשלה - ולא בשירותם של האזרחים הממנים את שידוריה. רשות השידור היא פיקציה המתחזה לשידור ציבורי. היא תהיה עצמאית והציבור יקבל תמורה לאגרה, רק ביום שבו ישנו את החוק ויפרידו בין הרשות לבין הפוליטקאים ששולטים בה, אבל בעניין הזה אני אופטימי, היום הזה קרב".