יוצרים מהמסגרת
תערוכה חדשה של צעירים בעלי תסמונת אספרגר מציגה ציורים ופסלים מרהיבים ושונים, ומוכיחה כי "אוטיזם, על כל שלל גווניו, איננו הפרעה או מחלה, כי אם דרך חיים שונה ולגיטימית"
הזרע הראשוני לתערוכה ניטע לפני כמה חודשים כשרונית רן, מתנדבת שעבדה עם בחורה צעירה בעלת אספרגר, שמה לב לכשרון ציור יוצא דופן, והחליטה לעזור לאותה צעירה ולחבריה לממש את הרצון לעצמאות אישית וכלכלית. רונית פנתה ל "בית אקשטיין תל אביב"- ארגון המספק מסגרת דיור שיקומית לצעירים הסובלים מהתסמונת, ושם הפך הרעיון הראשוני לסדנת אומנות שנמשכה מספר חודשים.
הצעירים (שחלקם עוסק באומנות מגיל צעיר מאוד) יצרו מגוון רחב של עבודות ציור, צילום, פיסול, קולאז'ים ועוד. לפרויקט חברו גם "אפי ישראל"- עמותה המסייעת לבוגרים בעלי אספרגר. העומדים מאחורי התערוכה שמו למטרה לקדם את אותם אמנים ויצירותיהם וגם לתרום להגברת המודעות הציבורית הכללית לתסמונת.
ירין ברנט - צליל פנימי אקריליק על בד
תסמונת אספרגר, בציטוט חופשי של ההגדרה הקלינית, היא ההפרעה המתונה והמתפקדת ביותר בקשת הפרעות התקשורת (הקשת האוטיסטית). ובמילים אחרות: אנשים בעלי אינטיליגנציה תקינה (פעמים רבות אף מעל הממוצע) ויכולת מילולית תקינה, הסובלים מקשיים באינטראקציה רגשית וחברתית, נוקשות בדפוסי התנהגות, ונטייה לעסוק באופן אינטנסיבי עד אובססיבי בתחומי עניין ייחודים.
ההגדרה הלקונית הזאת לא מתחילה אפילו להביא לידי ביטוי את העושר המרתק בעולמם של אנשים בעלי אספרגר, ובצדק מתרעמים עליה אנשי אס"י (אנשי הספקטרום האוטיסטי) שחורתים על דגלם ש "אוטיזם, על כל שלל גווניו, איננו הפרעה או מחלה, כי אם דרך חיים שונה ולגיטימית". זו הסתכלות מעניינת השונה באופן מהותי מהתפיסה הרגילה לגבי מוגבלויות; כאילו האנשים הלוקים בתסמונת כזאת או אחרת הם פגומים או חולים ברמה כלשהי, ואנו, האנשים ה"נורמליים" אמורים להכיל ולקבל אותם למרות שונותם.
ההיבט המגביל של התסמונת, שיוצר את הרושם שמדובר באנשים מוזרים במידה מסוימת, נובע מהקושי שלהם בהבנת השפה הרגשית-חברתית, שבאה לידי ביטוי באינסוף הבעות פנים, מטפורות מילוליות וסטואציות חברתיות מורכבות שצובעות את עולמנו. מה שרובנו מזהים באופן אינטואטיבי לחלוטין, נראה לבעלי אספרגר כמו אוסף של קודים מבלבלים ומוזרים, ולכן הם חווים קושי משמעותי לתקשר ולהגיב בצורה הולמת בסטואציות חברתיות.
הקושי של החברה לזהות שמדובר בתסמונת (ולא בהפרעת התנהגות או סתם בתמהונות) נובע בעיקר מהפער בין האינטילגנציה הגבוהה להתנהגות החברתית הלקויה. זו כנראה הסיבה לכך שעל פי הערכות שונות כ- 30-50 אחוז מבעלי האספרגר לעולם אינם מאובחנים (!), אלא נתפסים כ"נורמליים" שהם קצת שונים או מוזרים. ילדים בעלי אספרגר הופכים הרבה פעמים למוקד של הצקות, זלזול, דחייה ופגיעה מבני גילם, דבר שגורם להם לתסכול ולסבל רב, ועשוי להביא להמנעות ולחרדה חברתית הולכת וגוברת.
רועי פלד (24) צייר ופסל המציג בתערוכה, אובחן כאספרגר רק בגיל 17. הקושי של רועי להבין מצבים חברתיים "כאילו אני חי בבועה" והדחייה החברתית מצד בני גילו הביאו לתחושות קשות של בדידות וחרדה; "הייתי שבר כלי" הוא אומר, "עד שהגעתי למערך הדיור בבית אקשטיין", שם הוא גר בדירה בקהילה המקנה לו סביבה חברתית תומכת, בליווי של הדרכה צמודה לרכישת כישורים חברתיים והסתגלותיים.
הכשרונות ותחומי העניין המיוחדים שיש לבעלי אספרגר מסקרנים וייחודים ביותר. לעתים קרובות ילדים וצעירים בעלי אספרגר יראו עניין אובססיבי בתחומים כמו מתמטיקה, מדע, קריאה, בעלי חיים, מכונות ועוד, כשהם רוצים ללמוד כל מה שאפשרי על הנושא, ונוטים "להיתקע" בו בשיחות ובמשחק. ה"פרופסרים" הקטנים" הללו יהפכו לפעמים לאנשי אקדמיה מצליחים, וחלקם אפילו לדמויות מפתח בעולם המדע והטכנולוגיה, כמו פרופסור ורנון סמית', חתן פרס נובל לכלכלה ב- 2002. כיום יש המשערים כי גם ניוטון, איינשטיין ומוצרט היו בעלי אספרגר.
ממצאים מהמשטח מראים שבעלי אספרגר תופסים את העולם באופן שונה מבחינה חושית וקוגנטיבית, כמו מחקר של הטכניון מ- 2009 שחשף כי לאספרגרים יש נטייה לסגנון קבלת החלטות חקרני יותר מסגנון הלמידה הסטנדרטי. פרופסור סמית אמר בראיון שתסמונת האספרגר שלו שיפרה את יכולתו להגיע לתגליות מדעיות.
רועי פלד - עפרונות על נייר
תחום העניין של רועי הוא לווייתנים. "הייתי מסכם מאמרים שלמים על לוויתנים" הוא צוחק, "פעם נפל מאמר לשלולית השתן של הכלב שלי, אבל זה היה כל כך יקר לי ששמרתי את זה". רועי גם מפסל ומצייר מגיל צעיר, ובתערוכה הוא מציג מגוון עבודות של שרטוט בעפרון, צילומי ים ופסלים של לווייתנים. אחת מיצירותיו הנוגעת ללב במיוחד
היא שרטוט יפהפה העשוי בקווים נקיים ומדוייקים מאוד של אשה צעירה היושבת בסיכול רגליים ומכונסת בתוך עצמה בחלל שנראה מעבר לזמן ולמקום, ומעוררת תחושה של פגיעות ועדינות.
בכלל, היצירות מעבירות עולם הפנימי מלא וגדוש בדמיון, פנטזיה, הומור, כאב, כמיהה ורגשות עזים שהאמנים אולי מתקשים להביע בשפה הרגילה אך מצליחים להעביר היטיב בשפה האוניברסלית של האמנות.
"העולם הוא יחסי", אמר איינשטיין, ובכלל זה גם תפיסת העולם האנושית. אין כמו מפגש בלתי אמצעי עם עולמם הפנימי של אנשים החווים ורואים את העולם בצורה שונה בכדי להזכיר לנו כמה סובייקטיביות היא החוויה שלנו, וכמה קסם נחשף אם רק פותחים את העיניים.
אולי לכך התכוון גיא כשהוא שר את שירם של החיפושיות בערב הפתיחה לתערוכה:
Black bird singing in the dead of night
Take these sunken eyes and learn to see
all your life
you were only waiting for this moment to be free
נדמה לי שהמילים הללו משקפות את מה שעומד מאחורי הפרויקט: הזמנה לראות ולפגוש את עולמם העשיר, הסוער והיצירתי של הצעירים המוכשרים הללו, ומעל הכל - את בני האדם שמאחוריהם.
- תערוכת "יוצרים מהמסגרת" תוצג במרכז עינב בתל אביב עד סוף יולי ואז תעבור למקומות נוספים ברחבי הארץ. לפרטים נוספים ולקבלת מידע על התערוכות לחצו כאן.
- האמנים המציגים בתערוכה: בר רוזנר, גלעד טורנברג, יותם בונה, יותם קדוש, ירין ברנט, לירן חצב, מיקי ב, מרינה מסיס, נבט אנגר, עמית גול, רועי פלד.