הוכפשת על ידי מעביד קודם? כך תדע אם לתבוע
אם נפרדת מהמעסיק הקודם שלך בטונים צורמים, ייתכן והוא "מלכלך" עליך ומציב בפניך קשיים להשתלב מחדש בשוק העבודה. על הגבול שבין חוות דעת שלילית להוצאת לשון הרע
רונית הועסקה עד לא מכבר בחברה גדולה כמנהלת תיקי לקוחות וזכתה במהלך השנים להערכה רבה מצד מעסיקה. לפני כשלושה חודשים פרץ ויכוח בינה לבין הנהלת החברה שבסופו הוחלט לפטרה. כל ניסיונותיה למצוא מעסיק חדש העלו חרס ורק כעבור זמן מה היא הבינה מדוע: מנהלת משאבי האנוש של החברה בה עבדה "לכלכה" עליה בפני מעסיקיה הפוטנציאלים ומסרה להם מידע שקרי בנוגע להתנהלותה של רונית בחברה ואף ציינה שהיא הסבה לחברה נזקים כספיים כבדים.
רונית אינה יודעת את נפשה מרוב צער, איש אינו רוצה לקלוט לשורותיו עובד רשלן ונטיית המעביד היא להאמין למעביד הקודם. הסיטואציה בה היא נמצאת מוכרת לעובדים רבים שמסיימים את תקופת העסקתם עם קולות צורמים. הסיבות לכך יכולות להיות רבות ומגוונות, אולם מכנה אחד משותף קושר בין כולם, החשש של העובד שמא המעסיק הקודם יציג את ביצועיו באור שלילי ובכך בעצם, יסכל את אפשרותו למצוא מעסיק חדש.
פתרון יעיל למצב של רונית נמצא בחוק איסור לשון הרע, המאפשר לעובד לתבוע את מעסיקו אם יתברר כי זה מסר אינפורמציה לא נכונה בכוונה לפגוע בעובד למעסיקים פוטנציאליים שסירב על פי כך להעסיקו.
בתביעות לשון הרע ניתן לתבוע סכום של עד 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק. די אם העובד יוכיח שהמעביד הוציא שם רע על העובד ללא כל בסיס ולמעביד לא מתקיימות ההגנות הקבועות בחוק, ולפיכך, העובד יוכל לקבל פיצוי מהמעביד. במקרה בו העובד הצליח להוכיח כי נגרם לו נזק, ובכלל זה אי קבלתו לעבודה על ידי מעביד אחר, הרי שסכום הפיצוי יכול להאמיר ולהגיע אף למאות אלפי שקלים. אולם לפני שהעובד אץ לתבוע את מעבידו, עליו לבסס את תביעתו.
ביקורת עניינית? לא לשון הרע
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול "לפגוע במשרתו של אדם, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו, מהווה עבירה על חוק איסור לשון הרע". משמעות הדבר כי על העובד מוטלת החובה להוכיח כי המעסיק אמר דברי שקר מובהקים, לא חצאי אמיתות ולא הצגה מגמתית של הדברים, אם כי אמירת כזב מוחלטת.
בפסק דין בעניין אלקובי משה גד' UTSI בע"מ נקבע כי דברי ביקורת עניינים גם אם לא נשאו חן בעיני העובד לא מהווים לשון הרע. אחת ההגנות מתביעות לשון הרע הינה הגנת "אמת דיברתי". אם המעביד מוכיח כי חוות הדעת על העובד הינה אמיתית לדעתו, הרי שלמעביד תעמוד הגנה כנגד תביעתו של העובד.
עשוים להיות מצבים בהם המעביד מקצין את עמדותיו ביחס לפועלו של עובדו לשעבר, או משתמש במילים חריפות שנתפסות אצל העובד כמוגזמות. כך למשל, אם העובד נהג לאחר למשמרותיו והמעביד מציין שהוא חסר כל משמעת ומוסר עבודה. במצב זה לרוב, לא תהיה לעובד עילת תביעה כנגד המעביד שכן, בפסיקה נקבע כי "די שהמשמעות והתוכן הכללי של הפרסום תואמים את המציאות מבלי לדקדק בציציותיו של הפרסום הפוגע".
הזכות לפרטיות נגד טובת הציבור
עד כמה שהדבר מקומם, מסירת מידע אמיתי ונכון, גם אם הוא פוגע בעובד ומציג אותו באור שלילי, מוגנת לפי סעיף 14 של חוק איסור לשון הרע. יש להדגיש כי העניין הציבורי הוא במסירת המידע למעביד הפוטנציאלי בלבד, והפצתו באופן בלתי מבוקר לציבור בכללותו לא תהיה מוגנת היות ובהפצה כזו אין כל עניין.
לצד התרעומת של העובדים, עליהם לקחת בחשבון כי חלקם יהיה מעביד ביום מן הימים, ולבטח לא ירצה לקלוט אל בין שורותיו עובד שאינו מהימן או חלילה שנתפס במעילה בלא שהוא יידע על כך. חוות הדעת של המעסיק הקודם בהחלט יכולה לשפוך אור על יכולותיו הביצועיות של העובד.
כמובן שלא ניתן להתכחש לעובדה כי לעיתים ביצועיו של העובד פוחתים בשל מגבלות שאינן נתונות לשליטתו, אותן הוא רוצה להסתיר מעיני המעביד החדש. כך למשל, מחלה של בן משפחה הדורשת ממנו להקדיש עתודות זמן וכו'. בית המשפט, איזן בין הזכות לפרטיות לבין טובת הציבור וקבע כי "שמירת צנעת חייו של אדם לרבות פרטים מביכים או פוגעים שהינם אמת, מוצדקת כל זמן שפרטים אלו אינם מזיקים לאדם אחר. כאשר אדם אחר עומד להיפגע מכך, לרבות בנזק רכושי, והנתבע מוסר מידע אמיתי לאותו אדם כדי למנוע ממנו נזק, יש בכך עניין ציבורי".
איך מוכיחים שהמעביד "מלכלך"
במידה והעובד סיים את ההתקשרות עם מעבידו הקודם בקולות צורמים, והוא סבור כי המעביד יפעל לטרפד את העסקתו באמצעות אמירת דברי כזב למעסיק הפוטנציאלי, הוא יידרש להוכיח זאת. הכלל החל במקרה זה הינו "המוציא מחברו - עליו הראייה", ומשמעות הדבר מבחינת העובד, כי כל הדרכים הכשרות – לגיטימיות על מנת לבסס את טענותיו.
בראש ובראשונה עליו להקליט את מעבידו ועוד קודם לפיטוריו, בעת שזה משמיץ אותו. כמובן שהדבר יכול להעשות רק כשהעובד הינו צד לשיחה,כך שחלילה לא יואשם בהאזנת סתר.
נוסף על כן, העובד יכול לפעול ולאתר מכתבי "המלצה" שהמעביד הקודם כתב אודותיו וכן לנסות למצוא עובדים ששמעו את המעביד הקודם בעת שזה "מלכלך" את שמו הטוב של העובד. אפשרות נוספת היא לנסות ולדובב את המעביד הפוטנציאלי ולדלות ממנו פרטים לגבי חוות הדעת שקיבל מהמעביד הקודם.
ניתן גם לתבוע עובדים
החוק אינו פוסח גם על הוצאת לשון הרע על ידי עמיתים לעבודה. לשון הרע הוא דבר שפרסומו עלול בין היתר להשפיל אדם או לעשותו מטרה לשנאה או לפגוע באדם במשרתו. אם העובד יוכיח כי חברו בעבודה מפיץ עליו מידע שאינו נכון, כגון שהעובד גנב מהמעביד הקודם או שהעובד הואשם במקום העבודה הקודם בהטרדה מינית, יש כאן בהחלט עילה לתביעת לשון הרע נגד מפיץ המידע.
לסיכום, בתביעת לשון הרע ובייחוד בתביעה של עובד נגד מעביד, מומלץ לארגן ולשמור כל פרט שיוכל לסייע בהוכחת התביעה. כך למשל, מומלץ לרשום את פרטיהם של אנשים להם נאמר לשון הרע על העובד, תוכן הדברים ומתי נאמרו.
חשוב לזכור כי הליכים בבית משפט בכלל ובתביעות לשון הרע בפרט עשוים להימשך זמן רב ועד למועד דיון ההוכחות בתיק יוכלו לעבור חודשים רבים. באם אותו עובד שפגעו בשמו הטוב לא ייערך כראוי ומבעוד מועד, יקשה עליו מאוד לבסס את תביעתו.
הכותב הוא מומחה לדיני עבודה, מחבר הספר "סוגיות בדיני עבודה" ומנהל האתר לדיני עבודה - זכויות עובדים ומעבידים