מצוקת הילדים בסילוואן: חיים בפחד
הורים ערבים סיפרו בדיון בכנסת, כי ילדיהם חוששים שבתיהם יהרסו. הערבים סיפרו גם על כיתות לימוד קטנות, ועל המצב הקשה שגורם להפרות סדר. מנגד, ההורים היהודים אמרו כי ילדיהם נוסעים למוסדות החינוך בכלי רכב ממוגנים
מצוקת הילדים היהודים והערבים בשכונת סילוואן - הגיעה לכנסת: תושבים יהודים וערבים מהשכונה סיפרו היום (ב') בדיון בוועדה לזכויות הילד על החיים בצל העימותים בשכונה. ההורים הערבים סיפרו על מעצרים של ילדים באישון לילה, שהם חיים בצל פחד ושאם הם רוצים לשחק בגן משחקים - עליהם לנסוע במונית. מנגד, ההורים היהודים התלוננו כי ילדיהם צריכים לנסוע בכלי רכב ממוגנים, בשל יידויי האבנים במקום.
יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון (ליכוד), התעקש לייחס את הדיון לתושבי כפר השילוח - שמה העתיק של השכונה, במקום שכונת סילוואן. ההורים לא התעקשו על הדקויות והעלו בזה אחר זה את הטענות. פחרי אבו-דיהאב תקף את עיריית ירושלים. "השירות היחיד שתושבי השכונה מקבלים מהעירייה זה הריסת בתים", הוא טען. "הילדים חיים 24 שעות ביממה בפחד, במצוקה נפשית ופסיכולוגית גדולה. עוד לפני שהעירייה הרסה את הבתים היא הרסה את הילדים".
אזור "גן המלך" בסילוואן. בתים יהרסו? (צילום: נועם מושקוביץ')
אבו-דיהאב סיפר כי אחד מבני הגיע לבית הספר כשבילקוטו צעצועים ולא ספרים. "המורה שאל אותו 'למה?' והוא אמר: 'אני מפחד שיהרסו את הבית שלי עם הצעצועים בתוכו'. לילדים יש סיוטים בלילה. הם מרטיבים במיטה. לא היה דבר כזה אצלנו שנים".
התושבים הערבים סיפרו, כי בנוסף לפחד המתמיד מהריסות הבתים - הם גם מתמודדים עם מצוקת קיום קשה שגוררת אותם לאלימות. יו"ר ועד ההורים של תושבי השכונה, פארד חאלס, אמר: "אין בשכונה מקום לשחק כדורגל, משחקים, כלום. קייטנה אחת לא נפתחה לילדי השכונה. אם אני רוצה לקחת את הילדים לשחק, צריך לנסוע לשכונות אחרות או לגן הפעמון, אבל כדי להגיע לשם צריך לשלם 30 שקלים למונית. כמה כבר אפשר לעשות את זה?".
6,500 תלמידים מחוץ לכפר
יו"ר ועד ההורים סיפר כי כ-6,500 תלמידים מסילוואן לומדים מחוץ לכפר, כי אין מספיק במקום כיתות לימוד. "כל כיתה היא בסך הכול 30 מ"ר ובה לומדים 45 תלמידים, שלושה בכל שולחן. רק יום אחד בשבוע מפנים אשפה, התלמידים לומדים בתוך הזבל, בתוך הלכלוך", הוא אמר.
בית יהונתן, גם היהודים מתלוננים (צילום: נועם מושקוביץ)
דאוד סיאם, תושב נוסף אשר בנו בן ה-12 נלקח לחקירה בחשד לזריקת אבנים הסביר מדוע בכפר יש הפרות סדר. "אנחנו לא מחנכים את בנינו לזרוק אבנים, אבל אין להם שום מקום להיות בו מלבד הרחוב", הוא אמר. "אתם אלה שזרקתם אותם לרחוב. האווירה לחוצה מאוד ואתם פועלים נגדנו רק בכוח".
הוא סיפר כי המשטרה נוהגת לעצור צעירים נוספים מבתיהם והדבר מלבה את הכעס והפחד: "נכנסו אליי ב-4:00 לפנות בוקר, לקחו את הילד עם הפיג'מה בכוח, שמו לו אזיקים, זרקו אותו לג'יפ לחקירה בזמן שהאחים שלו ואמו מסתכלים, בוכים ומתחננים. אני לא הייתי בחקירה – הוא היה שם תשע שעות".
נציג המשטרה שנכח בדיון, מפקד תחנת משטרת שלם אבי כהן, סיפר כי תופעת ידויי האבנים רחבת היקף במקום: "אני לא חושב שהם עושים זאת כי הם לא אוהבים אנשים, אבל חסר בכפר מה לעשות. זוהי תופעת עדר. מישהו זורק אבן ואחרים מצטרפים. חלק גדול ממיידי האבנים הם בני פחות מ-12, ולמעט לחקור אותם בעדות פתוחה ביחד עם ההורים ניתן רק להעביר אותם לפקידת סעד להמשך טיפול. זה החוק".
לגן עם שני מאבטחים
אבל לא רק לערבים יש טענות. תושב בית יהונתן, אלדד רבינוביץ', טען כי גם הביטחון של ילדיהם מעורער וכי גם הם חווים חוויות טראומתיות: "רק כדי להבהיר, אנחנו צריכים לנסוע בג'יפ ממוגן ירי עם שני מאבטחים ויחד עם זאת אנחנו חוטפים אבנים ובקבוקי תבערה בדרך לגן, בחזרה ובכל מקום. מדובר בחייהם ושלום נפשם של ילדינו. מוסדות החינוך הם בעיה קשה גם עבורנו ולפעמים צריך לשלוח את הילדים מרחק רב עד למוסד החינוכי הקרוב".
הוא טען כי האחריות לילדים מוטלת על ההורים. "ילד שלוקח אבנים וזורק לא משחק בלגו, הוא משחק בסיכון חיי אדם. אנחנו מעסיקים את הילדים, הקמנו משחקים על גגות ביתנו. זו אחריות ההורים, הם צריכים לדאוג להם לתעסוקה".
יו"ר עמותת "עטרת כוהנים", מתי דן, טען כי על מנת לפתור את הבעיה יש לקיים צוות משותף, שיכלול הורים יהודים וערבים, כמו גם את ראש העיר ניר ברקת. "הבעיה נובעת מהפוליטיקה של ארגוני השמאל, להם יש אג'נדה פוליטית. פניתי לסיעת מרצ בעירייה, אבל הם חייבים לשמר את המצוקה של הערבים, אחרת מה יעשו אנשי האגודה לזכויות האזרח וארגוני השמאל? צריך להפסיק את 'פסטיבל האבן' הזה ולהקים קייטנות לילדים, ערבים ויהודים בסילוואן באופן מיידי".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
