16 שנים, 0 אישומים: זיכרון וכעס בבואנוס איירס

16 שנים חלפו מאז אותו הבוקר שבו פוצץ עצמו מחבל לבנוני במכונית תופת בפתח בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס. 85 בני אדם נרצחו בפיגוע ההוא, ו-330 אחרים נפצעו. אתמול (יום א') קיימו אלפי בני אדם טקסי זיכרון שונים בבירת ארגנטינה לציון יום השנה לאותו הטבח, שהאחריות לו יוחסה לאיראן ולאחד מבכירי חיזבאללה שחוסל, עימאד מורנייה, בעוד תחושת התסכול מכך שעד עתה לא נתן איש את הדין לדברים רק הולכת ומחריפה.

אנדרס מלמוד היה בן 37 כשקיפח את חייו באותו הפיגוע. בזמן שהפיצוץ החריד את האזור, מלמוד הארכיטקט היה עסוק בפיקוח על עבודות השיפוצים שנערכו במבנה באותה התקופה. "למרות כל השנים שעברו, אין כיום אף לא אדם אחד מאחורי סורג ובריח", אמרה ל-ynet אלמנתו של מלמוד, דיאנה וסנר. "הכל שנה הציפיות שלנו דועכות. אנחנו עייפים וכועסים כל כך שהצדק עדיין לא נעשה. במדינה שלנו, מערכת המשפט אינה נקייה מהשפעה פוליטית, ועד היום אנו עדיין לא יודעים באופן רשמי מי ביצע את הפיגוע. כל הממשלות שבאו והלכו כאן מאז היו לחלוטין מאוחדות סביב החסינות שהן העניקו למפגעים".

אלפים נושאים את תמונות ההרוגים. הצעד עדיין לא נעשה (צילום: רויטרס)

וסנר עצמה השתתפה בשני טקסי זיכרון, אחד מהם נערך ביוזמת צעירי הקהילה כבר ביום חמישי בערב, והשני התקיים מול בניין הקהילה היהודית בדיוק באותה השעה שבה התרחש הפיגוע - 09:53 בבוקר. מלבד אירועים אלו, נערך גם טקס הזיכרון הרשמי בבואנוס איירס ביום שישי.

"רוצים כאן שנאמין שכל זה קשור בבעיה 'יהודית' שאין לה קשר לכל החברה הארגנטינית", האשימה וסנר. "פעמים רבות הם דוחים את הביקורת שלנו בטענה שאנו אומרים דברים מתוך כאב, בגלל שאנו קרובים של הקורבנות. לצערי הרב, לאורך כל השנים מאז הוכח כי גם אם אנחנו מדברים ממקום של כאב, אין לכך שום קשר לאמיתות של דברינו. המטרה שלנו היא להשיג צדק", היא סיכמה.

"עייפנו מאוד מלדרוש צדק"

אנדריאה גוטרמן נהרגה בפיגוע כשהייתה בת 28, גננת ובת למורה. אמה, סופיה, לא הייתה יכולה להגיע לטקסים בשל בריאותה הרופפת. למרות כל זאת, ובמסגרת תפקידה החינוכי, הקפידה להנציח את זכר הקורבנות בעבודתה עם צעירים בבתי הספר וגם בעיתונות. למרות פועלה הרב, הביעה פסימיות באשר לסיכוי להביא לצדק בפרשה, אחרי כל הזמן שעבר מאז. "אנו, הקרובים של הקורבנות, עייפנו מאוד מלדרוש צדק. כפי הנראה לא נוכל לשנות את המצב הזה, שהאחראים לפיגוע עדיין לא קיבלו את עונשם".

אבל לבד מהדרישה להעמיד את האחראים למעשה לדין, הטילה גוטרמן חלק מן האחריות גם על הממשלה בארגנטינה - והסבירה כי גם היא צריכה לתת דין וחשבון על כל ההתרחשויות בפרשה מאז. "אנחנו עדיין מצפים לקבל הבהרות אודות הפיגוע וכן שיתנהל משפט צדק נגד כל אלו שהחביאו ראיות והקשו על התקדמות החקירה.

התובע הכללי ממשיך לחקור האם היו גורמים בינלאומיים או פנימיים כאן שסייעו להוציא את הפיצוץ אל הפועל, אבל בשורה התחתונה - אף אחד מהחשודים אינו נשפט או מרצה מאסר. הציפיות דועכות, ועל אף שזה נשמע סותר, אנחנו ממשיכים לקוות כיוון שאנחנו דורשים צדק עבור אלו שנהרגו בפיגוע".

זו גם הסיבה שגוטרמן אינה מסתירה את תביעתה לקבל פיצויים גם מהממשלה בבואנוס איירס. "היינו עבורם כמו אנשים משוגעים שדרשו צדק והטיחו בשלטונות האשמות שווא. סבלנו מאדישות וממסכת שקרים. הרבה מבני משפחותיהם של ההרוגים מתו משברון לב, אחרים נמצאים היום במצב בריאותי קשה, ובאופן כללי - מצבנו רע מאוד. זו הסיבה שאנו דורשים פיצוי כספי ממדינת ארגנטינה. אנו זכאים לכך ולא נוותר", היא קבעה.