הוחשכו בטרם עת

בשבוע שעבר הסתיים שידור "נשות הטייסים", הטלנובלה האחרונה שעלתה על מסך הטלוויזיה בישראל. עם תחושה קלה שעונה שנייה לא תהיה להפקת הסוגה העילית הזו, החלטנו להיזכר בכמה תוכניות שהיו ראויות להרבה יותר מעונה אחת, אבל נאלצו להסתפק בפרקים בודדים. הנה הן.

הקומית: "פריקים וגיקים"

בתקופה שבה כל קומדיה עם טיפה רוח שטות ובדיחות מריחואנה קשורה איכשהו לג'אד אפאטו, נעים להיזכר בתקופה שבה הוא והבייבי שלו היו מעט יותר אנונימיים. "פריקים וגיקים", הסדרה שהפיק אפאטו (שנוצרה על ידי ביל פייג), שרדה עונה אחת בלבד, 18 פרקים בסך הכל. 

"פריקים וגיקים". "מי בא איתי לראות את 'החומה' בלי סמים?"

הדיאלוגים היו שנונים, הבדיחות תקופתיות (מישהו אמר "אטארי"?) והיו מספיק התייחסויות לסמים וסקס כדי לקסום לצופים בוגרים יותר, אבל כנראה לא מספיק, כי הוחלט להוריד אותה מהאוויר.

הקונספט היה פשוט אבל יעיל מאוד: המעבר של טיינאייג'רית במישיגן של שנת 1980 מקבוצת החנונים לקבוצת הקולים. הצוות האנונימי הפך בתוך כמה שנים לדור הצעיר של הוליווד: ג'יימס פרנקו, הילד הרע, זכה לתהילה בזכות "ספיידרמן", סת' רוגן הפך לשחקן הקבוע של אפאטו ("Knocked Up"), ג'ייסון סגל נחת ב"איך פגשתי את אמא", שם הפך ממתופף רוק חתיך לעוגת ספינג' וביזי פיליפס ממשיכה להפגין את חוסר כשרונה בימים אלה ב"קוגר טאון".

רק הכוכבת של הסדרה, לינדה קרדליני, דעכה לה אחרי תפקיד זערורי ב"לא רק בלונדינית" והשתתפות בתור "המכוערת" בשני סרטי "סקובי דו". אם מישהו יודע דבר מה על מקום הימצאה, דווחו לאפאטו.

אגב, התיכון בסדרה, ממש כמו התיכון של "Glee", נקרא על שם הנשיא וויליאם מקינלי ("נשיא כושל", כפי שסיכמה סו סילבסטר). מקרי? לא בטוח. (אילת יגיל)

קשה להבין איך "פלאש פורווד" נמשכה עונה אחת בלבד. כמות התעלומות והסוגיות - הפיזיקליות, הרגשיות, הפילוסופיות - יכולה בקלות לאתגר סדרות כמו "היפים והאמיצים" או "קרוב רחוק", כאלה שיימשכו עד שהשמש תיכבה ותכלה כל חיים על פני כדור הארץ.

אמנם הפרצוף המיוסר של ג'וזף פיינס מציק לפרקים, אבל בהחלט מדובר בסדרה לא שגרתית, שלוקחת אירוע מאוד לא שגרתי (כל תושבי העולם מאבדים את הכרתם לכמה רגעים ורואים את העתיד בעוד חצי שנה) וגם מתמודדת איתו בצורה לא שגרתית.

הפיתרון איך זה קרה, יכול להיות מעבר לפינה, אבל מה שמרתק הוא התמודדות הדמויות, ואיך העתיד יכול להשפיע על ההווה - וההיפך. נכון, זה עלול להיות קצת פשטני ובנאלי, אבל באחד הפרקים היה טוויסט מעורר השראה: אחד מסוכני ה-FBI שראה בחזיונו שהוא אחראי למות אישה, מחליט לקחת אחריות, לקפוץ מגג גבוה אל מותו, ולהוכיח לכל מי שנשאר שאין כזה דבר דטרמיניזם. היה יכול להיות מעניין לראות איך הדמויות שנותרו יתמודדו עם התובנה הזו. (עמיחי שלו)

הלא ברורה: "הקאמבק"

לעתים נדמה ש"קללת סיינפלד" תקפה גם את כוכבי "חברים". למרות הצלחותיהם החלקיות של כמה ממשתתפי הסדרה (קורטני קוקס ב"קוגר טאון", ג'ניפר אניסטון בקולנוע), שאר החברים ואולי במידה מסוימת גם השתיים שהזכרנו לא הצליחו להגיע לרמת ההיסטריה שייצרה "חברים".

הבעייתיות בימים שלאחר סדרת הענק ההיא משנות ה-90, נכונה גם במקרה של ליסה קודרו, שגילמה את פיבי. ב-2005 עלתה העונה ב-HBO הראשונה והיחידה של "הקאמבק", ובמרכזה דמותה של ואלרי צ'ריש (קודרו), המגלמת דמות במעין תוכית ריאליטי הנקראת, גם כן, "הקאמבק".

הבעייתיות בפורמט, על פי הביקורות לפחות, היא שהכשילה את קודרו בדרך להצלחה, וכאמור, אחרי עונה אחת בלבד ובתום 13 פרקים, ארזה צ'ריש את חפציה ולעולם לא שבה אל המסך. (עמית קוטלר)

הריאליטי: "המירוץ למיליון"

לפני כמעט שנתיים הגיחה לאוויר העולם הגרסה הישראלית של "המירוץ למיליון". בעידן תוכניות המציאות, בו מתמודדים סגורים בבית אחד ומטנפים אחד על השני, או יושבים תחת עץ קוקס ושולפים סכינים, היתה זו, לאותה תקופה, תוכנית הריאליטי השפויה ביותר על המסך.

חנה ומרגלית. ריאליטי, כמו במציאות (צילום: רותם פלדנר)

כמו בתיבת נח, זוגות זוגות בעלי קשרים שונים ומשונים זה לזה, יצאו למשימות חובקות עולם ששילבו כושר גופני, מערכת יחסים בין הזוגות שהובאה אל קדמת המסך ויכולת להסתדר בתרבות מקומית.

הגרסה הישראלית סיפקה לא מעט רגעי אדרנלין. החל ממשימות אקסטרימיות וכלה בצוותים שהתחרו. מספיק היה להסתכל על צמד חברות כמו חנה ומרגלית או הזוג הנשוי מיכל ורן, כדי להרגיש בניקיון כפיה של התוכנית. גם אל מנחה התוכנית, רז מאירמן, שתפקידו הסתכם פחות או יותר בחיוך מבואס על שטיח ההדחה נרשמים בימים אלה געגועים עזים.

אז נכון, הגרסה הישראלית היתה מרוחה קצת יותר מאחותה האמריקאית, ונכון, היתה יד מכוונת של ההפקה ואנחנו גם מודעים לעלויות היקרות. אבל עם יד על הלב, בימים של "הישרדות אולסטארס" וליהוקים לעוד פריק שואו של "האח הגדול", היה נחמד לשמוע שוב "אתם הצוות שהגיע אחרון, בשבילכם - המירוץ למיליון - הסתיים". (ערן בר-און)

בימים בהם "נשות הטייסים" נחשבת לסוגה עילית (על פי כללי הרשות השנייה) למרות שהיא שייכת לז'אנר הטלנובלות, עולים געגועים לסדרת הקאלט "פיק אפ". הדרמה היומית-עאלק, ששודרה לפני כחמש שנים בערוץ 10 ועסקה בדיילי ודיילות חברת התעופה "טראנס", היא בדיוק מה שחסר לנו על המסך כדי לצנן את הקיץ.

רפאלי וכוכבי "פיק אפ". געגועים לברוריה (צילום: יוסי צבקר)

עצמו עיניים והיזכרו בבר רפאלי ההורסת על מדי חברת התעופה, מקס אולארצי'ק מנפנף בקארה הבלונדיני ונגה שחר שמעלה לנו זכרונות מימי נערת פלייבוי, ותגלו כמה נעים זה עושה לכם בגוף. תוסיפו את הקברניט יחיאל אלקבץ ואת הדייל הקומבינטור אביב אלוש, ותהיו חייבים להדליק מזגן.

אבל מי שהכי חסרה לנו מאז, וחסרונה מורגש גם חמש שנים אחרי שכבו מצלמות הסדרה, היא ברוריה פסקל, הפרסרית המטורפת בתולדות חברות התעופה בעולם. יחד עם אמא שלה, עדה פסקל, הן היו יכולות לעשות לנו את הקיץ. קברניטי ערוץ 10, זה הזמן להרים טלפון לאוולין הגואל ורבקה מיכאלי ולהרים להן ספין-אוף. צ'ופ צ'ופ. (ערן בר-און)