מחיר כפול: האם לשלם מס על מעילות בחברה?
עובד המועל בחברה עלול לגרום להפסד כפול - גם הוצאת כספים במרמה וגם חיוב החברה במס על אותן עסקאות. באלו מקרים תהיה החברה פטורה מתשלום מס, ובאילו היא תהיה חייבת בו?
לפני מספר ימים פורסם כי חברת קל-אוטו, הגישה תלונה במשטרה בעקבות מעילה בהיקף של למעלה ממיליון שקלים. לדבריה, עובד גבה כספים במזומן מלקוחות ושילשל אותן לכיסו תוך הסתרת המעילה באמצעות גלגול כספים בין כרטיסי לקוחות שונים.
מנכ"ל החברה התלונן, כי למרות שהכסף נגנב והחברה לא תוכל לגבות אותו בזמן הקרוב אם בכלל, הרי שבינתים היא נאלצת לשלם מס על כל העסקאות שבוצעו.
במקרה הזה, וכפי שקורה לא אחת, סופגת החברה הפסד כפול, הן בשל המעילה והן בשל חיוב המס. מאידך, ישנם מקרים בהם יכולה החברה לבקש מרשויות המס שיכירו במעילה כהוצאה מוכרת. באילו מקרים יתחשבו רשויות המס בחברה?
החזר ממס הכנסה: תלוי מי ביצע את המעילה
בכל הנוגע להחזר ממס הכנסה, יש לבצע הפרדה ראשונית בין מעילות המבוצעות על ידי גורמים חיצונים (כגון לקוחות, ספקים, שליחים), לבין מעילה שבוצעה על ידי גורם פנימי (כגון מנכ"ל, חשב, מנהל חשבונות, מחסנאי, קופאי).
באשר למעילה שנגרמה על ידי גורמים חיצונים, הפרקטיקה הקיימת גורסת, כי אלו הוצאות מוכרות לצורכי מס הכנסה. ההסבר להכרה במעילה שהתבצעה על ידי גורם חיצוני, נובע מכך שמדובר בחלק אינטגראלי ממהלך העסקים הרגיל של העסק.
גניבות ומעילות של גורמים חיצוניים הינם חלק בלתי נפרד מהסיכונים של העסק. לאור כך נוטות רשויות המס להכיר במעילה חיצונית כהוצאה לצורכי מס.
באשר למעילה שבוצעה באמצעות גורמים פנימיים, ניתן להכיר במעילה כהוצאה, באותם מקרים בהם מדובר בעובד זוטר אשר פעילותו הינה חלק אינטגראלי מהפעילות המסחרית הרגילה של העסק כגון שליח הגובה כספים, קופאי, פקיד תשלומים ועוד.
מעילה של עובד בכיר - כשל ניהולי
לעומת זאת, במקרים בהם מדובר בעובדים בכירים כגון: מנכ"ל, מנהל כספים, חשב, קניין ועוד, אשר הם בעלי סמכויות נרחבות בעסק, רשויות המס אינן מכירות במעילה כהוצאה.
ההסבר לכך הינו כי המדובר בגורם בכיר אשר למעשה נתנו לו את המפתחות לניהול החברה ולכן כאשר הוא סרח, הרי שאין מקום לבוא בדרישה למס הכנסה להשתתף בכשל הניהולי הנ"ל.
העוגן המשפטי לקביעה זו נתקבל בפסיקה של בית המשפט העליון שדן בתביעתה של חברה פרטית, אשר היה בבעלותה בית בתל אביב, ואשר כל הכנסותיה היו מהשכרת הבית.
בעלי החברה שגרו בחו"ל, מינו שני מנהלים תושבים מקומיים לשמש כמנהלי הבית, ונתנו להם הרשאה לגבות את דמי השכירות, להפקידם בבנק, ולשלם הוצאות.
במהלך השנים, גנבו המנהלים את מרבית הכספים וברחו מהארץ. מנהלי החברה פנו למס הכנסה וביקשו להכיר בכספים שנגנבו כהוצאה לפי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה (הוצאה מותרת בניכוי), אולם פקיד השומה השיב את פניהם ריקם, בטענה שגניבה זו אינה נכנסת בגדר הוצאה לפי סעיף 17.
במסגרת הערעור לבית המשפט העליון טענו בעלי החברה, כי הסכום שנגנב לא הגיע לידי החברה ולכן אין לראות בו הכנסה.
בית המשפט קבע כי המנהלים היו מוסמכים לגבות את שכר הדירה מהדיירים, ומשקיבלו את הכסף רואים בכך כאילו החברה קיבלה את הכסף. העובדה שהכסף לא התקבל בפועל בחברה אינה מבטלת את ההכנסה בגין השכרת הנכסים.
בית המשפט העליון גם קבע את ההבחנה בין עובד זוטר לבין עובד בכיר. במקרים בהם שליח לדוגמא או עובד זוטר, שולחים ידם בכספים שנצטוו לגבות מלקוחות ניתן לציין כי מדובר בתופעה רגילה ואופיינית לחיי המסחר ולכן מוכרת כהוצאה.
בעל העסק פטור מלשלם מע"מ
על פי סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, גניבה אינה נחשבת כמכירה. לאור האמור, אין לשלם על הגניבה מס עסקאות. מס עסקאות נקרא גם מע"מ והוא מוטל על מכירת ציוד, מלאי או על מתן שירות, זאת בניגוד למס תשומות המוטל על קניית ציוד או על קבלת שירות.
מומחי מיסוי חלוקים באשר לחובת תשלום או חובת רשויות המס להשיב סכום ששולם כמס תשומות. יש הטוענים כי לאור העובדה שמע"מ אינו מוכן להכיר בכל סוג של גניבה מהעסק, הרי שיש להחזיר את מס התשומות בדו"חות מתקנים רטרואקטיבית.
לעומת זאת, יש הטוענים כי לאור העובדה שגניבות ומעילות הן חלק אינטגראלי מפעילות העסק, הרי שהאובדן נלקח בחשבון כחלק ממחיר המכירה ולכן מע"מ העסקאות שיתקבל בגין כל העסקאות מתייחס גם לחלק הקטן שנגנב מהעסק, ולכן אין להשיב את מס התשומות שנוכה.
לעניין זה לא קיימת פסיקה או הנחייה, ובין אם יש לנהוג כך או אחרת הרי שבפרקטיקה מגיעים הצדדים לפשרות בהתאם לסוג המקרה והיקפו.
הכותב הוא רו"ח, מומחה למניעת מעילות והונאות ושותף בפירמת אלקלעי – מונרוב, העוסקת בביקורת חקירתית
לפנייה לכתב/ת 
