האם נתניהו זכר למסור זאת למובארק?
בימים בהם נשיא מצרים מבקש מראש הממשלה לשחרר מחבלים, קשה להבין איך אזרח ישראלי נמק בכלא המצרי מבלי לדעת על מה ולמה ומבלי שדורשים את שחרורו
האם ניתן להניח, לפחות נושא אחד לא עלה בפגישתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא מצרים חוסני מובארק, שארעה אך היום? בשלהי 1999 נעלם האזרח הישראלי עודה סלימן טרבין בסיני. רק בשנת 2004 נודע למדינת ישראל כי הוא כלוא במצרים באשמת ריגול. איש מעולם לא ראה את כתב האישום. מצרים לא העבירה עד כה לידי ישראל תיק ובו ראיות לכאורה לפשעים שיוחסו לו. עורכי דין מישראל שניסו לערער, נענו שהדבר בלתי אפשרי.
בני משפחתו של עודה, בדואים פשוטים מהדרום, התקשו ליצור איתו קשר משך זמן רב. כל העת נמנעו מלחץ תקשורתי מתוך אמונה שמדינת ישראל תחזיר להם את בנם. עשור חלף מאז שעודה נחטף, ארבע ממשלות הספיקו להתחלף, אפילו עזאם עזאם כבר השתחרר. עודה עדיין בכלא.
השבוע, בלי עוגה, בלי נרות, רחוק ממשפחתו, הוא "יחגוג" יום הולדת 29. בסמוך אליו תתקיים חגיגה אחרת. ב-23 ביולי תציין מצרים את "יום המהפכה" בטקסים ובנאומים רבי רושם. גם בארץ קרוב לוודאי כבכל שנה יקיים השגריר המצרי קבלת פנים במעונו בהרצליה ויארח שורת פוליטיקאים ונבחרי ציבור. כי למרות שבמצרים מקפידים להחרים את חגיגת יום העצמאות של שגרירות ישראל בקהיר, המדשאות בשגרירות המצרית תמיד מלאות.
לכאורה מדובר היה במצב פשוט: מצרים חטפה וכלאה אזרח ישראלי בלי משפט, בניגוד אפילו לדין של עצמה. כל מה שישראל הייתה צריכה לעשות הוא להפסיק לקיים כל מגע עמה, עד שתשחרר אותו חזרה למדינתו, אל חיק משפחתו ואל חייו הקודמים. באופן לא מוסבר ובניגוד לכל הגיון, ישראל ממשיכה כל העת לקיים קשרי מסחר ענפים ויחסים דיפלומטיים עם מצרים, משתפת אותה בשמירה על הגבול הדרומי ומאפשרת לה להיות מתווכת בולטת במו"מ על שחרור גלעד שליט.
שנותיו של עודה טרבין הולכות וכלות לנגד עיניו. נציגי המדינה שהיתה אמורה להילחם לשחרורו ממלאים מדשאות בשגרירות המדינה שקוברת אותו בחיים. שתי ממשלות - אחת אכזרית ואטומה והשניה חלשה ומתרפסת, משחקות בחייו.
אנשי רוח ותקשורת שהתגייסו למען גלעד שליט, כמעט לא מגלים עניין במקרה של עודה. עו"ד יצחק מלצר שמייצג את משפחתו בהתנדבות, וסגן השר איוב קרא שפועל בכנסת לשחרורו, הם שתי נקודות האור יחידות בסיפור שיש בו מעט מאוד חסד.
מדינת ישראל מחוייבת לעודה, גם בגלל שהסיפור שלו הוא הסיפור של כולנו. לא יתכן שכל ישראלי שדורך על אדמת מצרים מסתכן במאסר עולם. לא יתכן שכולנו בחזקת מרגלים, בייחוד בימים בהם נשיא מצרים מבקש מראש הממשלה לשחרר אסירים פלסטינים כחלק מחבילת מחוות בונות אמון. זה הזמן לדרוש את שחרורו של עודה האומלל מהכלא, כי מחוות צריכות להיות עניין הדדי.
לתשומת לבך, כבוד ראש הממשלה.
תמר הרפז, פורום נשים ציוניות
- המעוניינים ליצור קשר עם עודה יכולים לכתוב לו באמצעות המחלקה לישראלים במשרד החוץ.