"על הגזענות והקושי בכניסה לחברה הישראלית"
בערב מיוחד שאירגנה עמותת "יהודה וישראל" עלו בני הנוער יוצאי אתיופיה על הבמה והציגו, גם בפני שר החינוך, חלק מהקשיים עימם הם מתמודדים
לכל מכשול יש תמיד כמה פתרונות
לא לוותר, לא ליפול, להגשים חלומות
רוצה לעשות, לגלות, לפתח תקוות
הכל יכול עוד לקרות"
הטקסט האופטימי הזה נכתב על ידי הרכב מוזיקלי של נוער עולה ממוצא אתיופי משוכנת יפו ד'. הוא נכתב כחלק מהחזון של עמותת "יהודה וישראל" לקדם ולהעצים בני נוער מוזיקליים.
אבל ההתחלה היתה מעט פחות אופטימית, כפי שמספר הרב מוטי גל, ממייסדי העמותה "פגשנו קבוצת נערים מיפו שכתבה טקסטים מאוד כואבים. הם כתבו על הקושי שבכניסה לחברה הישראלית והגזענות הסמויה. חשבתי שיש מקום להפוך את הדברים האלו למוזיקה. השגנו להם מלגה וכך הוקם ההרכב שהחל להופיע על הבמה". הרעיון תפס תאוצה ובתוך חודשיים של עבודה אינטנסיבית בסיועו של קאשי, המפיק המוזיקלי, הועלתה על במת המועדון ברחוב אלנבי בתל-אביב הופעת בכורה במעמד שר החינוך גדעון סער.
הערב ב"יהודה וישראל" משתלב במאמץ של עמותות וארגונים נוספים שמגבירים לאחרונה את המאמץ לשילוב בני נוער מקהילת יוצאי אתיופיה באירועים, ארגונים ותנועות בחברה האזרחית בישראל.
מחקרים גילו שגם בשכונות בהן רוב אתיופי מובהק, אחוז המשתתפים מבין חברי הקהילה בתנועות נוער כמו הצופים, בני עקיבא או הנוער העובד והלומד היה קטן מאוד. מנתונים שרוכזו על ידי אביה ג'בסקי, סטודנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, עולה כי הסיבות לאי השתתפות נובעות מפער תרבותי גדול בין
מה שהילדים מכירים בבית לעומת מה שיש לתנועת הנוער להציע, מהעבודה כי ההורים לא מכירים את התנועות ולכן לא רואים חשיבות בהשתתפות בהן וגם כתוצאה מקשיי שפה והסברה מול ההורים.
בנוסף עלו הבדלים נוספים שהקשו על הטעמת בני הנוער העולים בתנועות נוער, תחושת נבדלות של נוער העדה לעומת נוער התנועה, למשל העובדה כי החברה האתיופית היא חברה רב - גילאית, לעומת פעילות בתנועות הנוער, שבה פעילות תמיד מחולקת לפי שכבות גיל, וחוסר התייחסות של תנועת הנוער למאפייני זהות ותרבות ייחודיים לקהילה האתיופית. התייחסות ניתנת גם למיקום גיאוגרפי של סניפי התנועות ביחס למקומות המגורים, התחושה ולפן כלכלי - עמותות וארגונים רבים מציעות פעילויות חינם, ולכן כשהתנועה מבקשת השתתפות סמלית בעלות, יש פחות היענות לתשלום.
כדי להביא לשותפות גבוהה יותר של בני ובנות הקהילה בתנועות הנוער החלו לאחרונה ה"אגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה", עיריית ירושלים, המשרד לקליטת העלייה ומרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במשרד החינוך לעבוד במשותף למען השתלבותם של ילדים ובני נוער יוצאי אתיופיה בתנועות הנוער בירושלים.
"בעבר הייתה מחשבה בתנועות הנוער שיוצאי אתיופיה לא מגיעים וזהו", מסביר דני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, "זו הנחה מוטעית ביסודה. בעברי כמנהל של צופי שב"א בתנועת הצופים, הצלחתי להגדיל את החניכים מקרב הקהילה מאחדים בודדים ליותר מ- 1,200 חניכים ובכך הצלחתי להפריך את האכסיומה. אני מקווה שמירושלים תצא הישועה גם לערים אחרות".
"יש להתאים את תשתיות תנועות הנוער לקבלת החניכים מקרב הקהילה", אמר פיני גלינקביץ, מנהל רשות הקליטה בעיריית ירושלים, ודוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך הוסיף "אנחנו רוצים לעודד דיאלוג ופתיחות כדי לחזק את הרב תרבותיות. אין סתירה בין זהות ישראלית לזהות אתיופית, שניהן יכולות להתקיים בכפיפה אחת".
רווחה לשם שילוב
גם בארגון "בת עמי" המפנה מתנדבות לשירות לאומי לפעילויות חברתיות שונות, החלו להציע פיתרון לילדים ולמשפחות מאתיופיה בעלי קשיי הסתגלות ותפקוד במסגרת תוכנית 'שח"ם' (שילוב, חינוך, חברה ומשפחה), בשיתוף משרד החינוך ועמותת 'בעצמי'. כמאה משפחות מהקהילה האתיופית נהנות מהתוכנית - פרויקט ייחודי בו מתנדבות שירות לאומי מלוות את הילדים בבתי הספר לצד ליווי של המשפחה בביתה.
הילדים, שחוו בעיות קליטה, בעיות בלימודים ובעיות השפה זוכים כעת לליווי אישי על ידי המתנדבות שמסייעות להם בהעצמה של הכישורים האישיים, קידום היכולות החברתיות, ושיפור המצב הרגשי שלהם. התכנית מבוססת על מודל חונכות ייחודי ודוגלת בעבודה הוליסטית, אינטנסיבית ואינטימית עם המשפחות והילדים,
במטרה לקשר את המשפחה לקהילה ולחברה ולסייע לילדים ברמה הלימודית, החברתית והרגשית. בתכנית ישנן כ-50 מתנדבות שירות לאומי, והיא מתקיימת ב- 9 ישובים ומרוכזת על ידי עובדת סוציאלית מקומית.
"הערב הזה מסמל את העתיד של הקהילה האתיופית" אמר גדי יברקן, יו"ר מטה המאבק לשוויון חברת לעולי אתיופיה בישראל במסגרת המופע ב'ישראל ויהודה', "הרושם הכללי הוא שהקהילה לא מצליחה, אבל יש גם צד אחר, אנשים שממשים את הפוטנציאל שלהם. הנוער שמופיע בהרכבים האלו הוא נוער יוצר. זו דוגמא לכך שזה אפשרי. בסופו של דבר זה דור עתיד של הקהילה ושל מדינת ישראל".
"החברה הישראלית עדיין סובלת מאי שויון ומגילויי גזענות, התמודדנו איתם בעבר ונתמודד איתם בעתיד", מסכם שר החינוך גדעון סער, "דווקא אירועים כאלו שמייצגים את הכשרונות ואת ההישגים שיש בקרב בני העדה האתיופית הם דברים שמאוד חשוב להעצים ולחזק אותם".
- לפרטים נוספים על אירועים ב"יהודה וישראל" לחצו כאן.