צעקה חובקת עולם: מסעה של תמונה מניו יורק לקירות טהרן
האינטרנט הופכת אנונימים למפורסמים בין רגע כל הזמן. כך למד נועם גלאי, צלם ישראלי שמתגורר בניו יורק, ושהבעתו הצועקת הגיעה לחולצות בניו יורק ואל קירות בטהרן שבאיראן
עובדה: על מספר קירות ברחובות טהרן שבאיראן, מרוסס בגרפיטי פרצופו של נועם גלאי - צלם ישראלי בן 25 שמתגורר בניו יורק. כיצד גלאי הגיע למדינה שלא כל כך מחבבת את ישראל, ובנוסף גם לחולצות, כרזות, שערי מגזינים, קלפי משחק וגם לסוג של סנאובורד? התשובה, בקצרה - אתר שיתוף התמונות פליקר.
גלאי מסביב לעולם, מתוך אלבום הפייסבוק שלו
התמונה ה"לא מיוחדת"
גלאי נולד בירושלים ולדבריו, "מצלם כל החיים". אחרי שירות בחיל השריון הלך לעבוד כאיש הייטק בניו יורק במשך שנה - שהתארכה לארבע שנים וחצי. לצד תפקידו בהייטק הוא עובד כצלם עצמאי בחמש השנים האחרונות (גילוי נאות: גלאי מצלם גם עבור אתר ynet).
בתחילת 2006 צילם גלאי תמונת דיוקן עצמי לתיק העבודות האישי שלו. "לא ראיתי בה משהו מיוחד בהתחלה", הוא אומר ל-ynet, ומספר שהשאיר אותה בכונן הקשיח ולא נגע בה.
אחרי כארבעה חודשים הוא עבר שוב על התיקיה שהכילה את התמונה ההיא. "פתאום ראיתי את התמונה ככה, יושבת לה. ואמרתי, בוא נעשה עם זה משהו", הוא מספר, ואומר שהעלה את התמונה לפליקר.
משם הדרך לכל המקומות השונים והמשונים די קצרה. למרות שמאז כניסתו של פייסבוק לעולמנו, הוא הפך למקום מרכזי לחלוק את התמונות שלנו, ושחקנים נוספים כמו פיקסה של גוגל, פליקר הוותיק עדיין משמש מקום מפגש עם צלמים עמיתים, עם חברים ובעיקר עם העולם. בפרצוף של גלאי צפו, על פי פליקר, כ-7,400 פעמים.
החולצה ברכבת התחתית
גולשים בפליקר פשוט מוצאים תמונות שמוצאות חן בעינהם. הם לוקחים אותן, לפעמים ברשות ובהסכמה, ולפעמים על דעת עצמם, ומשתמשים בהן למוצרים מסחריים, ופרוייקטים אמנותיים שלהם. מתוך האלפים שראו את תמונת הצעקה נולדה לה "חולצת גלאי".
יום אחד, כשנתיים לאחר שפירסם את התמונה, שאלה אותו חברתו לעבודה מתי הוא התחיל למכור חולצות שעליהן מופיעות פניו.
גלאי השיב לה שהוא לא עושה דבר כזה, והיא אמרה לו שראתה אדם ברכבת התחתית שלובש את החולצה עם פניו. חברתו ביררה עם האדם שפגשה ברכבת והתברר שהחולצה נמכרת בחנויות מספר בניו יורק, ולאחר עוד תחקיר מצא חנויות נוספות בעולם, ומצא את החולצה למכירה ברשת.
מישהו פשוט מצא את הפרצוף שלו בפליקר, חיבב אותו וחברה לחולצות החלה למכור אותן במחיר של עד 40 דולר. זאת בלי לפנות אליו כיוצר, לבקש את רשותו או לשלם לו, על פי גלאי. הוא החליט להדפיס חולצות משל עצמו עבור חברים ומשפחה, הוא מספר, אבל מוכר אותן בזול וזו איננה פרנסתו.
.
גלאי לובש את עצמו
כל הפנים והתמונות
על הקצה השני של הסקאלה, פנו לגלאי ממספר מגזינים, ובהם glimps, מבית הנשיונל ג'יאוגרפיק שעשו גיליון פוליטי לקראת הבחירות לנשיאות בארצות הברית וביקשו את תמונתו לשער, שהגיעה גם למוזיאון.
בנוסף, הוא מצא את עצמו על ציור של תלמידת תיכון מפורטנלד שגם מצאה את התמונה במקרה בפליקר. "כשהיא סיימה את זה, היא הראתה את זה בבית הספר", מספר גלאי, "אחת המורות דרשה ממנה שהציור ישאר בבית ספר, אז כרגע הוא תלוי במסדרון שם". לאחרונה גלאי מצא את עצמו על כרזות מהפכה שונות, הזמנות לאירועים וכן על קלפי משחק.
איך גלאי גילה שתמונותיו מככבות בטהרן? "לא הייתי באיראן", הוא צוחק, ומספר שנעזר באתר TinEye המיוחד לאיתור תמונות ברשת. בנוסף, הוא גם גולש פעיל מאוד בפליקר ושם נתקל בתמונות באקראי.
"איכשהו פתאום אני רואה משהו שנראה כמו גרפיטי שמזכיר את עצמי. אני עושה זום ורואה שזה באמת אני", הוא מספר, "ומשם זה התגלגל. אני רואה שזה באיראן, באנגליה, בהולנד ובכל מקום אפשרי",מספר גלאי.
"כשהבנתי שזה לא מקרה בודד חיפשתי בפליקר את הצירוף 'scream graffiti' (גרפיטי צעקה) ומצאתי לא מעט תמונות".
מדוע נבחרו דווקא התמונות שלו צועק כהשראה לגרפיטי? "חלק כנראה נעשו לחלוטין ללא הקשר", הוא משער. בחלק מהתמונות לא נראו סממני מחאה בולטים אך גלאי מעריך שיתכן שבחלק מהמקרים הצעקה דווקא כן מסמלת חופש או שינוי בגלל ההקשר, והמסרים שראה מסביב.
מעצבן או מחמיא?
צלמים רבים בפליקר מאפשרים שימוש חופשי בתמונות ואף מפרסמים אותן ברשיון CC, שמאשפר לעשות שימושים שונים גם בלי לבקש רשות.
גלאי יותר קנאי ליצירות שלו, והוא פירסם את התמונות תחת רשיון השימוש הקשיח ביותר - כל הזכויות שמורות. הוא אף שם בשלב מסויים הגנות (במידת האפשר) שאמורות למנוע מגולשים להעתיק אותן למחשב.
האם הוא מתכוון לנסות ולתבוע את כל מי שהעתיק ממנו והפך אותו לכוכב ולמוצרים מסחריים? "בסך הכל, הסיפור הזה די מחמיא", הוא אומר. "רוב הדברים שעשו גם די מגניבים ואומנותיים, ככה שבאמת לא כל כך מפריע. הגניבה היחידה שהפריעה לי היא החולצה שנמכרת כיום בחנויות גדולות (...) כל חולצה נמכרת בין 20 ל-35 דולר, ככה שהם עושים עלי קופה לא רעה כאן", הוא מעיר.
גלאי מספר ששקל בהתחלה לתבוע את מפיצי החולצות, אבל ויתר. "חבל על כאב הראש", הוא אומר, עדיף לקחת את זה כמחמאה ולהמשיך הלאה".
נתקלתם בתמונה של נועם ברחוב, על פריט לבוש, כרזה, מוצר, או סתם ברשת? הוא מאוד ישמח שתספרו לו על כך.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
