זעם בצבא: "לא צריך להבטיח שלא ייפגעו אזרחים"
התגובה השנייה של צה"ל לדו"ח גולדסטון מכילה שורה של נהלי לחימה ששונו - כגון החמרת ההגבלות על שימוש במרגמות ובסוגי חימוש שונים, העלאת הדרגים הרשאים לאשר ירי, ומיפוי מפורט של מוסדות אזרחיים. קצינים רבים אומרים כי הדו"ח מבטא התנצלות מוגזמת ולא נחוצה ו"יסנדל" את הצבא בעתיד
"אי אפשר לפעול ברצועת עזה כבשטח סטרילי". זהו מוקד הביקורת שהשמיע היום (ד') בשיחה עם ynet קצין צה"ל, שפיקד על כוח במהלך מבצע "עופרת יצוקה", על הדו"ח הנוסף שהגישה ישראל לאו"ם, ובו סיכום החקירות שביצעה בעקבות המבצע ועיקרי הלקחים שהופקו כדי לצמצם פגיעה באזרחים. כמו עוד קצינים רבים, הוא מלא כעס על הדו"ח, המסמל בעיניו תבוסתנות והתנצלות מוגזמת.
"לא בטוח שצריך להבטיח לכל העולם שבפעם הבאה יהיו 'אפס נפגעים' בקרב אזרחים, כי זה לא יקרה", הוא מבהיר. "היינו מאוד מוסריים במבצע הקודם, נהיה כך גם בעתיד - אבל יש גבול עד כמה אפשר להציג עצמנו כרעים בסיפור".
זאת ועוד - הנהלים והפקודות החדשים שהובטח לנקוט בהם, עלולים, גם לטענת קצינים נוספים, לפגוע בתפקוד הצבא בלחימה. "הולכים פה כמה צעדים קדימה עבור הפלסטינים, וכמה אחורה עבור צה"ל", אומר קצין נוסף. "זה נראה כאילו נבהלו מגולדסטון, ומ'מה יגידו' עלינו".
150 חקירות, 4 אישומים
המסמך המדובר, בן 37 עמודים, נכתב על ידי בכירי הפרקליטות הצבאית, בראשות הפצ"ר, האלוף אביחי מנדלבליט, והונח על שולחן האו"ם כבר ביום שישי האחרון - אך משרד החוץ בחר שלא לתת לו פומבי, למעט פרסומו באתר האינטרנט של המשרד באנגלית.
הדו"ח ממשיך ומספק מענה לטענות שעלו בדו"ח גולדסטון ולהאשמות בינלאומיות נגד ישראל על הפרת חוקי המלחמה הבינלאומיים, בהמשך לדו"ח הראשון שהוגש בתחילת השנה לאו"ם, ועסק בחקירות שהסתיימו עד אז.
בדו"ח מפורטים חמישה נושאים מרכזיים: פגיעה באזרחים פלסטיניים; פגיעה ברכוש פלסטיני; פגיעה במוסדות ציבור (כולל כאלו של האו"ם); הקמת ועדת החקירה לענייני המשט לעזה (ועדת טירקל), הרלוונטית לעניין משום שתחקור בין היתר את היכולת של ישראל לחקור את עצמה; ופרק מסקנות.
בסך הכל מדווח העדכון החדש על כ-150 חקירות פיקודיות ופליליות שנפתחו בעקבות ההאשמות שהגיעו לישראל. בין היתר, מוזכרים ארבעה מקרים שבהם הועמדו חיילי צה"ל לדין, מתוך 47 חקירות פליליות: חייל שהואשם בהריגת אם ובתה שהניפו דגל לבן, פרשת "נוהל ילד" שבה הואשמו שני חיילים, והחייל שהואשם בגניבת כרטיס אשראי. כן מוצגים הצעדים המשמעתיים שננקטו נגד מספר קצינים, בהם בכירים. עם זאת, ברובם הגדול של המקרים המתוארים בדו"ח, לא מצא הפצ"ר תימוכין להאשמות, ולכן לא ננקטו כל צעדים - למרות הטענות הבינלאומיות.
"למה להגביל שימוש באמצעי שאין בעיה איתו?"
אבל זהו רק היבט אחד של הדו"ח. מעבר למספרים ונתונים לגבי חקירות, הוא גם מסביר על שינויים שנערכו בחקיקה ובנהלי הצבא בכל הקשור ללחימה בשטח אורבני, ועל שינויים עתידיים נוספים. מופיעות בו המלצות של הפצ"ר שאושרו על ידי הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי - שהורה לנסח פקודות ברוחן.
בין היתר, מודיע צה"ל בדו"ח כי קצין לעניינים הומניטריים צורף לכל היחידות הלוחמות מרמת חטיבה ומעלה. כן צורפו אמצעים לטיפול בצורכי האוכלוסייה האזרחית בעת לחימה. אולם רוב העדכונים קשורים לנהלים - ומפקדי שדה שכבר נחשפו אליהם, אומרים כי תחושתם אינה נוחה אל מול מה שנתפס בעיניהם כנסיונות להגבילם - עוד יותר - במציאות לחימה כה מורכבת.
זרחן מומטר על מתחם אונר"א בעזה, ינואר 2009 (צילום: AFP)
כך למשל, הגדירו מחדש בצה"ל באופן מחמיר את אופן השימוש במרגמות בקרבת שטחים מאוכלסים או סמוך למתקנים רגישים. עוד נקבע כי צה"ל ישפר את מיפויים של "אתרים רגישים". מעבר למיפוי הקיים כבר בצבא, למשל של בתי חולים, בתי ספר, מסגדים ומתקני או"ם - יצטרכו בצבא לאתר מבעוד מועד גם מקומות הומים אחרים, כגון שווקים. כן נקבע, כי צה"ל ישנה וישפר את הנהלים המבצעיים בכל הקשור להוראות לאוכלוסיה לפני פינוי שטח.
הגבלה בולטת נוספת, הנוגעת לשימוש בתחמושת המכילה זרחן באזורים בנויים, הצליחה להכעיס במיוחד גורם צבאי שמכיר את העניין, בייחוד לאחר שצה"ל כבר הבהיר, בין היתר בתחקיריו ובתגובה הראשונה לדו"ח גולדסטון, כי השימוש בזרחן היה חוקי לחלוטין. "מצד אחד, צה"ל אומר שהשימוש בזרחן לא הפר את נהלי המלחמה", הוא אומר, "אבל מצד שני, מציג מגבלות. זה נראה כמו סנדול עצמי. למה להגביל שימוש באמצעי שאין כל בעיה איתו?".
"אישור מח"ט לפגיעה בלול? יש לו דברים חשובים יותר"
חלק אחר בדו"ח עוסק בנזק שנגרם לרכוש פרטי במהלך המבצע. בין היתר, נבדק אירוע במהלך המבצע, שבו נגרם נזק ללול תרנגולות. התברר כי הפגיעה הייתה מוצדקת שכן התחייבה מפעולה מבצעית שנועדה לסכל פעולת טרור של החמאס - אך הדו"ח קבע שמן הראוי היה שהחלטה מעין זו תתקבל על ידי דרגים בכירים יותר ולא על ידי קצין בדרגה נמוכה כפי שהיה.
הפצצה ברפיח במהלך המבצע. איזה דרג יאשר? (צילום: AP)
חלק זה העלה גיחוך בקרב מפקדים. "אני מקווה", אמר אחד מהם, "שלא יגדירו לנו שצריך אישור מח"ט או מפקד אוגדה לדבר שכזה. אם הרס הלולים היה מתחייב וזה מה שקבע הפצ"ר - אז למה צריך בעתיד להתנות את זה באישור גורמים בכירים? יש להם מספיק עיסוקים אחרים בשדה הקרב".
ובכל זאת, פקודת קבע חדשה שנכנסה לתקוף בסוף 2009 מגדירה רמות פגיעה בתשתיות אזרחיות וחקלאיות, ואת הדרגים הרשאים לאשר פגיעה כזו. קצין נוסף יוצא נגד הנחיה זו: "לא רק שהדבר מחייב שינון של המון פרטים, אלא יוצר מצב שהמפקד יותר טרוד באיך לשמור על הלול או החממה, מאשר על חיי חייליו".
"יוצרים ציפיות שווא"
הדו"ח גם חושף עוד כמה אירועים שלא היו מוכרים עד כה, שבעקבותיהם ננקטו צעדים נגד קצינים. אחד מהם הוא של אירוע שנוי במחלוקת שהתרחש ב-3 בינואר 2009 בעיירה בית לאהיה שבצפון הרצועה, ובעקבותיו הוחלט לנקוט בצעדים משמעתיים נגד שלושה קצינים בחיל התותחנים.
באירוע, סביב מסגד אל-מקאדמה בעיירה, נהרגו עשרה אזרחים מירי של צה"ל, שכוון לעבר פעילי טרור. קצין בדרגת סרן נענש בנזיפה חמורה. שני קצינים נוספים, שהיו אחראים על בחירת סוג התחמושת לתקיפה - הועמדו לדין והושעו זמנית מפעילות מבצעית, משום ש"לא צפו את הסיכון לאזרחים כתוצאה מהשימוש בטיל שבו בחרו".
עניין זה הוציא לא מעט מפקדים משלוותם. "לא מספיק שיש לנו עשרות היבטים בשדה הקרב, צריך גם לחשב איזה חימוש גורם לאיזה נזק?!", תהה קצין בתותחנים. "הבעיה החמורה באמירה שכזו, בהענשת הקצינים האלה, הוא שהיא מהווה מסר לעולם, שתמיד נדקדק באופן מדויק בסוג החימוש. זה לא ריאלי, זה מוגזם ויוצר ציפיות שווא".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
