תשעים? אלפיים ועשר!

אלפים בודדים של צופים הגיעו אמש (ד') לצפות במופע של סיל, מי שהיה אחד הכוכבים הגדולים ביותר של סוף שנות ה-80 ומרבית שנות ה-90 בסצינת הפופ העולמית. מי שכן הגיעו, כך נדמה, עשו זאת כדי להעביר ערב תרבותי משהו, לא בהכרח כדי לפצוח בשירה וללוות את הזמר בכל שיריו.

סיל. חן חן למתחנפן (צילומים: ירון ברנר)

עדות לכך ניתן אולי היה לקבל מקומץ המעריצים המזערי שניצב בקדמת הבמה. לא יותר מכמה עשרות מעריצים, בהם גם כאלה שהגיעו מכל רחבי הארץ לאמפי פארק רעננה, כדי לצפות בכוכב האהוב שלהם מקרוב, קפצו, נהנו והשתעשעו עם סיל.

הוא, מצדו, החזיר להם ולקהל כולו אהבה גדולה מאוד. מתוך מה שנראה כהשלמה מלאה עם מעמדו הנוכחי - לא כוכב מצעדים כבעבר - החכים סיל בן ה-47 פשוט ליהנות מחצי הפארק המלא, לפלרטט עם מעריצות, לרדת אינספור פעמים אל הקהל, למחוא לו כפיים ואפשר גם לומר - להתחנף.

"שם המשפחה שלי הוא שמואל"

כן, סיל, שפתח את הערב ב"Killer / Papa Was A Rolling Stone" הבין גם שהחידוש המשודרג שג'ורג' מייקל הוציא שלוש שנים אחריו, הצליח יותר מהמקור. הוא גם לא החסיר במהלך הערב אף אחד מהלהיטים (הלא רבים) שלו, בהם "Crazy", החידוש שלו ל-"I Can't Stand The Rain" וכמובן "Kiss From a Rose", אותו דווקא - בניגוד לציפיות - לא שמר להדרן.

"מזל שיש אתכם" 

חנפן, כבר קראנו לסיל, ואת משמעות המילה אפשר למצוא בשיעור העברית המזורז שלמד כמעט בעל פה: "תודה שבאתם", "שם המשפחה שלי שמואל" ו"תודה רבה", כמו גם בגשם הקלישאות המיועזות שהמטיר על הקהל באנגלית.

"מזל שיש לנו אתכם, זה רק בזכותכם"; "אני רק זמר, לא יותר"; "תענוג לעשות את זה במדינתכם"; "הביקור כאן היה שיעור חינוכי עבורנו"; "תודה על הפתיחות והאהבה" ועוד ועוד.

רגע מעט צורם נרשם כאשר שאג אל הקהל כמה וכמה פעמים "ערב טוב תל אביב", בעברית כמובן. רק שכאמור, ההופעה התקיימה ברעננה, מה שהביא את הקהל לגיחוך משמעותי שנשמע היטב בין השורות.

רגע מתקתק אחר, אבל מיוחד יותר, היה כאשר רקד על הבמה עם אחת מהצעירות. על פניה ניכר היה שהיא באמת התרגשה מהמעמד, אולי יותר מכל יושבי ספסלי הפלסטיק גם יחד.

עם הלהקה. ביצוע חי מרשים אפילו יותר מבאלבום

בהמשך הוא ביצע שיר שהזמין אחד המעריצים בקהל, אך את הרגע המרגש הצליחו המעריצים במו גרונותיהם להחריב, כאשר לקחו את המיקרופון שהושיט להם, ופצחו בשירת "הבה נגילה". הזמר, כן, אותו אחד שפעם כיכב בכל מצעד שרק אפשר עם הלהיט הענק מתוך "באטמן לנצח", הצטרף אליהם.

אם נשתדל בכל זאת לייבש את הציניות ולהתמקד במופע, אין ספק שהבחור הגיע לעבוד. גם אם התנועע בכבדות משהו על הבמה, בתוספת הלהקה שלו - אליה הצטרפו גם ארבע נגניות כלי נשיפה - הפכו כל הנוכחים על הבמה להרכב מוזיקלי מוצלח ביותר, שהעניק לחלק מהשירים נפח ועוצמה של ביצוע חי מרשים אפילו יותר מזה שבאלבום.

כולם ביחד: "הבה נגילה, הבה" 

בלטו בנוכחותם - באופן חיובי למדי, "Amazing" מתוך אלבומו האחרון (שהגיע למקום הראשון במצעד הדאנס של ארצות הברית) ו-"Bring it On" מ-1994, שני השירים שביצע כהדרן, שהיוו סיום מפתיע וקופצני למדי. בשילוב האלקטרוניקה והמוזיקה החיה שבוצעה במלוא העוצמה, נוצרה מיני-מסיבה בקהל, שהצליחה להזיז גם את יושבי כר הדשא.

גם אם המופע לא היה מהגדולים שידענו בשנים האחרונות בישראל, טעם טוב נשאר בפה ובאוזניים, גם לקהל וגם לכתבים הציניקנים שבחרו להקדיש מחצית מביקורת המופע שלהם לכמה שהזמר חנפן.