אוטיזם, סרטן, מום: סכנות בהפריה חוץ גופית

איתן ונורית (שמות בדויים‭,(‬ זוג צעיר ממרכז הארץ, ניסו שנים להרות בדרך טבעית. כשלא הצליחו, הפנו אותם הרופאים להליך של הפריה חוץ גופית. הם עברו שני טיפולים, ובשלישי הרתה נורית. "ידעתי שאני בהריון עוד לפני שקיבלנו את תוצאות הבדיקה‭,"‬ היא מספרת. "הייתה לי תחושה מוזרה בגוף ומיד ידעתי שהפעם הצלחנו‭."‬

השמחה הייתה כפולה: בדיקת האולטרסאונד שנערכה לנורית בשבוע השביעי להריונה גילתה שני לבבות פועמים ברחמה. אולם האושר הקצר שידעו השניים התחלף תוך זמן קצר בדאגה: בדיקות השגרה שנערכו לנורית גילו כי אחד העוברים שלה סובל ממום קשה במערכת העצבים. אחרי התלבטות החליט הזוג להפיל את העובר החולה, בתקווה שהעובר הבריא ישרוד את ההליך הכירורגי שיביא למותו של אחיו. וכך היה. אחרי תשעה חודשים ילדה נורית בן בריא.

לסיפור של איתן ונורית היה סוף טוב בזכות ההריון הכפול, אולם לא תמיד זה מסתיים כך. בשנים האחרונות הולכות ומתרבות העדויות לכך שהפריה חוץ גופית, הדרך היחידה של עשרות אלפי זוגות בישראל להפוך להורים, אינה תרופת קסם נטולת סיכונים לבעיות פוריות. סרטן, מומים מולדים, לידות מוקדמות, משקל לידה נמוך, אשפוזים תכופים ואפילו אוטיזם הם רק חלק מהתופעות שנקשרו בשכיחות גבוהה בילדים שנולדו מהפריות כאלה.

המחקר האחרון בתחום הזה, שהתפרסם השבוע בעיתון היוקרתי לרפואת ילדים "פדיאטריקס‭,"‬ קובע כי ילדים שנוצרו בהפריה חוץ גופית נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן של גיל הילדות. המחקר הזה מצטרף למספר מחקרים קודמים שהעלו חשד דומה בעבר.

החוקרים השוודים השוו בין 27 אלף ילדים שנולדו בהפריה חוץ גופית ל‭2.4-‬ מיליון ילדים שנוצרו בדרך הטבעית בין השנים 1982 ל‭.2005-‬ הם זיהו 53 מקרים של סרטן - בעיקר במערכת הדם וגידולים של מערכת העצבים המרכזית - למרות שעל פי שיעור המחלה בקבוצת הביקורת היה צפוי סטטיסטית שיחלו בקבוצה הזו 38 ילדים בלבד. העלייה בסיכון לתחלואה בסרטן בקרב הילדים שנהרו בהפריה חוץ גופית הייתה של 42 אחוז. לדברי החוקרים הסיכון המוגבר לפתח את המחלה אינו נובע בהכרח מהליך ההפריה עצמו, אלא ממאפיינים לא ידועים שקשורים לנשים שעוברות אותו.

גם מחקרים שנערכו בישראל בשנים האחרונות חשפו כי הסיכון ללקות בבעיות רפואיות שונות גבוה יותר אצל ילדים שנולדו כתוצאה מהפריה חוץ גופית. אבל למרות העננה המרחפת מעל טיפולי ההפריה החוץ גופית, מספרם של הטיפולים הללו בישראל עולה בהתמדה. בשנת 2008 עלה מספר הטיפולים בהפריה חוץ גופית ל‭29,196-‬ מחזורי טיפול, בהשוואה ל‭18,011-‬ בשנת ‭.2000 ‬ב‭2008-‬ הושגו בישראל ‭7,372‬ הריונות באמצעות טיפולים כאלה, ונולדו בהם ‭5,713‬ תינוקות.

ישראל נחשבת כבר הרבה שנים לשיאנית טיפולי הפוריות העולמית: על פי מחקר שפורסם לפני מספר שנים, שבו נבדקו 48 מדינות בעולם, המספר הממוצע של מחזורי טיפול בהפריה חוץ גופית בארץ גדול פי ארבעה ויותר מהמקובל ברוב מדינות המערב. המספר הממוצע של מחזורי טיפול בישראל עמד, על פי המחקר הזה, על ‭1,657‬ מחזורים למיליון איש, לעומת 610 מחזורי טיפול בצרפת, 417 מחזורי טיפול בגרמניה ורק 190 מחזורי טיפול בקנדה.

פריצת דרך היסטורית 

הטכניקה ששימשה להפריית המבחנה הראשונה נועדה במקור לסייע לנשים שהחצוצרות שלהם חסומות להרות. ילדת המבחנה הראשונה, לואיז בראון, נולדה

ב‭1978-‬ ופריצת הדרך ההיסטורית בישרה את המהפך שחל בטיפולי הפוריות - זוגות שהוגדרו עד אז כעקרים יכלו להגשים את חלום ההורות שלהם. מאז ועד היום נולדו ברחבי העולם מיליוני תינוקות כאלה, ומספרם ממשיך לעלות.

עקרון הטיפול הוא פשוט: הרופאים נוטלים זרע מהאב המיועד וביצית מהאם, מפרים אותם במעבדה בטכניקות שונות בהתאם לכל מקרה, ומחזירים את הביציות המופרות לרחמה של האם.

מחקרים שנערכו בתחילת הדרך הוכיחו כי הטכנולוגיה ששימשה להפריית מבחנה היא טובה ובטוחה. אבל מחקרים שנערכו בשנים האחרונות חשפו תופעה שונה לגמרי. אחד המחקרים הראשונים ששפכו אור על הבעיה הזו נערך במרכז הרפואי בילינסון, ובחן את מצבם הבריאותי של כמעט אלפיים תינוקות מבחנה אל מול כ‭80-‬ אלף תינוקות שנוצרו באופן "טבעי‭."‬ ממצאי המחקר, שפורסם בשנת ‭,2005‬ היו מדאיגים: החוקרים גילו כי תינוקות שנוצרו בהפריה חוץ גופית סובלים ממומים מולדים קשים פי שניים מאשר תינוקות שנוצרו "בדרך הטבעית‭."‬

המחקר בחן מהי שכיחות המומים המולדים הקשים בתינוקות שנולדו כתוצאה מהפריה חוץ גופית בבית החולים בין השנים 1986 ל‭.2002-‬ החוקרים חילקו את התינוקות שנולדו כתוצאה מהפריה חוץ גופית לשתי קבוצות: כאלה שנוצרו בהפריה חוץ גופית בשיטה מיושנות בין השנים 1986 ל‭,1994-‬ ותינוקות שנולדו בשיטות מתקדמות יותר של הפריה בין השנים 1995 ל‭.2002-‬ שתי הקבוצות הושוו לקבוצות ביקורת של תינוקות שנולדו באותן שנים בבית החולים כתוצאה מהריונות שנוצרו בדרך ה"טבעית‭."‬

החוקרים בדקו את שיעור המומים הקשים בקרב כל קבוצות המחקר. במהלך תקופת המחקר הראשונה, היה שיעור המומים המולדים - בהם מומים של הלב והכליות, המוח, הפנים, מערכת הנשימה, מומים של מערכת המין ומומי שלד - גבוה פי ‭2.3‬ בקרב התינוקות שנוצרו בהפריה חוץ גופית בהשוואה לתינוקות אחרים.

במהלך תקופת המחקר השנייה הייתה שכיחות המומים בקרב התינוקות שנולדו בהפריה כזו גבוהה פי ‭1.75‬ מתינוקות שנוצרו באופן רגיל. בקרב תינוקות שנולדו כתוצאה מהפריה חוץ גופית ניכרה שכיחות גבוהה במיוחד של מומים מולדים נדירים.

המחקר הישראלי השני שבחן את סוגיית המומים המולדים בתינוקות מבחנה פורסם לפני שנה. המחקר הזה בדק את שכיחות המומים המולדים שמתגלים מיד לאחר הלידה (מומים נוספים מתגלים בהמשך) בכרבע מיליון תינוקות, והתבסס על נתונים משמונה בתי חולים העוסקים בהפריות חוץ גופיות.

החוקרים בדקו את כל ההריונות בנשים שעברו טיפולי הפריה באותם מרכזים בין השנים 1997 ל‭2004-‬ ואת כל ההריונות ה"טבעיים" בנשים שהרו ספונטנית בין השנים 2000 ל‭2004-‬ באחת מקופות החולים. גם המחקר הזה, כמו המחקר של בילינסון, גילה עלייה של פי שניים בסיכון ללקות במומים מולדים בקרב קבוצות התינוקות שנולדו לאחר הפריה חוץ גופית, לעומת תינוקות שנולדו לאחר הריונות טבעיים.

סכנה בתנאי מעבדה 

הסיבות לבעיות בילדי המבחנה אינן ברורות דיין, אולם ישנן מספר הערכות מדוע זה קורה. הראשונה היא שהטבע עושה "סלקציה טבעית" בכך שהוא מונע

מאנשים שסובלים מבעיות גנטיות שונות, שרובן לא ידועות ולא מפריעות לו בחיי היומיום, ללדת ילדים. טכניקות ההפריה המתקדמות המאפשרות לזוגות כאלה להפוך להורים "עוקפות" למעשה את המכשול של הטבע, אולם הבעיות המקוריות נותרות בעינן, ולכן, כך משערים, מספר המומים המולדים גבוה בתינוקות שנולדו בהפריה חוץ גופית ביחס לתינוקות אחרים.

הסבר אחר קשור לטיפולים שמתבצעים בביצית ובזרע במעבדה על מנת להשיג הפריה. הסבר נוסף הוא שתנאי הגידול של העוברים הטריים במעבדה בימים הראשונים לחייהם אינם אופטימליים כפי שהיו לו היו מתפתחים בגוף.

"המנגנון המשותף לכל המחקרים החדשים הוא התנאים שבהם מגדלים את העוברים במעבדה‭," ‬אומר פרופ' איתן לוננפלד, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי סורוקה. "ייתכן שבעוברים מסוימים, עם מטען גנטי מסוים, זה משפיע לכיוונים שליליים. אצל חלק זה יגרום לאוטיזם או ישפיע על מערכת העצבים המתפתחת, ובאחרים זה עלול ליצור מומים‭."‬

"המחקרים על "ילדי המבחנה" מצביעים על מגוון רחב של בעיות בריאות מהן הם סובלים. מחקר שנערך לפני מספר שנים בפינלנד גילה כי ילדים כאלה מתאשפזים יותר בבתי חולים, ושיעורי התמותה בקרבם גבוהים יחסית לילדים אחרים.

אולם הבעיות הבריאותיות המטרידות כיום את מומחי ההפריות בהקשר של "ילדי המבחנה" אינן מסתכמות באספקטים הפיזיולוגיים. לפני חודשיים התפרסמו שני מחקרים מדאיגים, בהם מחקר ישראלי, הקובעים כי טיפולי הפריה חוץ גופית עלולים להגביר את הסיכון לאוטיזם. על פי המחקרים האלה, שפורסמו בכנס הבינלאומי למחקר אוטיזם שנערך בפילדלפיה, בעיות של אי פריון ושימוש בתרופות ובטיפולי פוריות מגבירים פי שניים עד שלושה את הסיכון ללידת ילד אוטיסט.

המחקר הראשון שנערך באוניברסיטת ת"א מצא כי הפריה חוץ גופית ולידה מוקדמת קשורים לסיכון מוגבר לאוטיזם בצאצא. החוקרים, בראשותה של ד"ר דיצה צחור, בדקו 461 ילדים שאובחנו כסובלים מאוטיזם, וגילו כי ‭10.2‬ אחוז מהם נולדו לאחר טיפולי הפריה חוץ גופית, בניגוד ל‭3.5-‬ אחוז מהילדים שנולדו בדרך זו באוכלוסייה הישראלית הכללית. כמעט ארבעה אחוזים מהילדים שסבלו מאוטיזם נולדו לפני המועד, וחמישה אחוזים מהם במשקל לידה נמוך, בהשוואה לאחוז אחד בלבד מקרב האוכלוסייה הכללית. המחקר השני, שנערך בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בבוסטון, מצא כי אוטיזם שכיח פי שניים בילדים שנולדו לנשים שטופלו בתרופות לעידוד הביוץ, כגון איקקלומין, מאשר בילדים שנולדו לנשים שלא סבלו מאי פריון.

החוקרים דיווחו כי לקחו בחשבון מבחינה סטטיסטית את גיל האמהות ואת העובדה שחלקן סבלו מסיבוכי הריון שונים. למרות זאת שיעור הילדים הסובלים מאוטיזם נמצא גבוה כמעט פי שניים בקרב נשים שהשתמשו בתרופות להגברת הביוץ. יש להדגיש, עם זאת, כי הסיכון ללידת ילד אוטיסט שנגרם בגלל טיפולים אלה עדיין קטן. בקרב נשים שילדו את ילדן הראשון בגיל ‭,35‬ נמצא סיכון של ארבעה אחוזים ללידת ילד הסובל מאוטיזם, בהשוואה לסיכון של שני אחוז בלבד בקרב נשים שלא נטלו תרופות להגברת הפריון.

תחת מעקב צמוד 

כדי לאמת את ממצאי המחקרים האחרונים ולאמוד את היקף הבעיה בישראל, יזם האיגוד הישראלי לפוריות הקמת רישום ארצי של כל טיפולי ההפריה החוץ גופית וכן רישום של המומים המולדים. הקמת הרישום הזה מתעכבת כבר למעלה משלוש שנים במשרד הבריאות בגלל מחלוקות על דרך ניהולו. אם וכאשר ייצא לפועל, ניתן יהיה בעוד מספר שנים לדעת על סמך הרישום הזה מה היקף הבעיה ברמה הארצית.

עד שיתקבלו נתונים מהימנים כאלה, ממליצים בכירי הרופאים לנשים העוברות

טיפולי הפריה להיות תחת מעקב הריון צמוד, שיאפשר זיהוי מוקדם של מומים כאלה. ועצה נוספת לזוגות המבקשים להרות: לא למהר לטיפולים כאלה אם הם לא באמת נחוצים.

"החוק הישראלי הפך את ההפריה החוץ גופית לטיפול זול וזמין‭,"‬ אומר פרופ' לוננפלד. "הרבה פעמים אנשים רצים לעבור אותו בלי שעברו בירור יסודי ובלי שיש אינדיקציה מוצדקת לבצע אותו. צריך לזכור שמדובר בטיפול שיש לו תופעות לוואי ולכן צריך לבצע אותו רק כשבאמת צריכים, ולא להשתמש בו לקיצורי דרך‭."‬