האונס במרמה: "השופטים רק קיבלו את ההסדר"

ביקורת רבה הוטחה בימים האחרונים בשופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, שגזרו עונש של 18 חודשי מאסר על סאבר קאשור. הגבר הערבי הנשוי הורשע בהסדר טיעון באונס, משום שקיים יחסי מין עם צעירה יהודייה שהייתה משוכנעת כי הוא רווק יהודי. גורמים משפטיים בכירים ניסו לענות, ובשיחה עם ynet הסבירו את החלטת השופטים.

השופטים פעלו כשורה, טען אחד הגורמים, מכיוון שקאשור הורשע באונס במסגרת עסקת טיעון - והעונש המינימלי על עבירה זו הוא ארבע שנות מאסר בפועל. לדבריו, מדובר במקרה מיוחד ולכן העונש קל יותר.

הגורם המשפטי הבכיר אמר כי הביקורת צריכה להיות מופנה למי שהסכימו על עסקת הטיעון, לפיה 

הודה והורשע קאשור באונס. "צריך להדגיש שבית המשפט לא נדרש להכריע את הדין, אלא קיבל את הודאת הנאשם לאחר תיקון עובדות מסוימות בכתב האישום על-ידי הפרקליטות. בית המשפט אינו מעורב במשא-ומתן לעסקת טיעון. צריך שהציבור יבין זאת".

אותו גורם אמר עוד, כי לאחר גיבוש עסקת הטיעון בין הצדדים הוגשה הודאתו של קאשור באונס ואף הוסברה לו היטב על ידי בית המשפט משמעות הודאתו וההשלכות שיכולות להיות לה. הגורם הדגיש כי עונש המאסר

המקסימלי לעבירת אונס הוא 16 שנות מאסר ועונש המאסר המינימלי - ארבע שנים. "רק מסיבות מיוחדות אפשר להפחית מהעונש המינימלי. גם אם יהיה מי שיחשוב שהעונש חמור מדי, צריך עדיין לזכור את תורת המחוקק". 

עוד הסביר הגורם המשפטי כי הביקורת לא צריכה להיות מופנית לעבר בית המשפט. "צריך לזכור שלגבי העונש היה דין ודברים בין הפרקליטות לסנגוריה, כשהסנגוריה משכה לכיוון עבודות שירות והפרקליטות ביקשה מאסר בפועל. להגיש ערעור זה לגיטימי, אולם הביקורת אינה צריכה להיות על בית המשפט, שנהג בו כשורה".

גורם משפטי בכיר אחר אמר כי בגזר הדין יש ניתוח של מעשה העבירה והצורך להגן על כל מי שנאנסת במרמה, כפי שקבע המחוקק מצד אחד, והתחשבות ומתן משקל לטיפול שהחל לבצע הנאשם במסגרת שירות המבחן, מצד שני. הוא הוסיף כי "העונש משקף את עמדת המחוקק תוך יישומו על עובדות המקרה ונסיבותיו המיוחדות".