הצל שלו והוא

נקרופופופיליה

על פי הדיווחים, הסכום המינימלי במכרז יהיה 8,000 דולר. אם יש לכם יותר, ייתכן שתוכלו לזכות בכלי הנתיחה שלאחר המוות שנגעו וחפרו בבשרו של אלביס פרסלי וגם בחפצים ששימשו לחניטת גופתו. כמה חודשים לאחר שהציע למכירה שיער שנגזז מראשו, שב בית המכירות "לזלי הינדמן" משיקגו לענג את הנקרופילים חובבי המלך, ומפרט מה אפשר לקנות.

פרסלי. כבוד לחלקי המת (צילום: AP)

ובכן: כפפות גומי, מזרקים, ווים מיוחדים, דמויי אנקולים, שמשמשים את החונט לייפוי מראה הגוויה - וגם אייליינר וליפגלוס שנמרחו על פני המת. מזעזע? רק את מי שלא בקי בהיסטוריה, וחושב שהקידמה והרציונליות באמת משנים את טבע האדם.

ביוון העתיקה היו אנשים שהתהדרו בבעלות על חלקים מן השלד של אדיפוס, הגם שזה היה דמות בדיונית לחלוטין. שאריות גופו של בודהה, על פי המסורת, חולקו בין המאמינים, ושרידים אמיתיים או מדומים מגוויותיהם האמיתיות או המדומות של קדושים נוצריים פיארו בתי אצולה ובתי נכאת, ועדיין משמשים כחפצים מבוקשים מאוד בכנסיות קתוליות.

אצלנו מסתפקים בהשתטחות על קברי צדיקים, ובינתיים אין בין אלה אמנים פופולאריים מהעת החדשה, אבל אולי גם תורם יגיע: נקרופיליה היא כנראה תכונה, או הפרעה, שחוצה גבולות של תרבויות ועידנים ונושאים. בהעדר קדושים מודרניים, גם אלילי זמר מעוררים את ההפרעה מרבצה, ואלביס לא יהיה האחרון.

בעתיד הקרוב צפוי ודאי ביקוש ער לשאריות מייקל ג'קסון ובעתיד הרחוק, אפילו גוויותיהם של ליידי גאגא וג'סטין ביבר לא ינוחו בשלום על משכבם, כל עוד בני האדם יתאוו לנגוע בהם ולהפוך אותם לרכוש פרטי.

אני רוצה גם

הנה עדכון למי שלא צפה אמש (ד') ב"כוכב נולד": הפסדתם, משלושה טעמים. ראשית, צריך היה לראות איזה פער עצום מתקיים בין הסופרלטיבים של השופטים לבין הביצועים האנמיים למדי של המתמודדים. שנית, היתה שם הופעה מלבבת של יהודה פוליקר, כקדימון להופעה בקיסריה הערב ובמוצאי שבת. ושלישית, התברר לשמחתי שקשה מאוד לאפרוחי הזמר של "כוכב נולד" לבצע את יצירותיו באופן מתקבל על הדעת, למרות הרצון הטוב, למרות השחיקה הנמשכת של המילה "מרגש" מצד השופטים.

פוליקר והדר ב"כוכב נולד". הוא לא היה מתקבל, וטוב שכך (צילום: ערוץ 2)

ולמה זה משמח? כי נעים לגלות שחי בינינו אמן יוצר ששיריו ראויים רק למבצעים בוגרים, חכמים ועתירי נסיון חיים. כאלה היו ב"כוכב נולד" על כל עונותיו בערך שלושה, בוודאי לא נבחרת שלמה. פוליקר עצמו הודה שלא היה מתקבל לנבחרת הזאת. ואתם יודעים מה? טוב שכך.

הערווה של פינס

אז מי בעצם נחשף בעירומו השבוע? מיכל אמדורסקי, שבגד הים שלה נשמט בשידור חי, או גיא פינס, שנשמטה לו ההגינות כששב ושידר בתוכניתו את האירוע, למרות הפצרותיה של אמדורסקי שלא יעשה את זה?

אמדורסקי. מה שנחשף - נחשף (צילום: רונן אקרמן)

תקציר הארועים, לתיירים מהמאדים: יש בערוץ 24 תוכנית קשקשת דבילית בהנחייתן הקולקטיבית של שרון חזיז, אורנה דץ ואמדורסקי. כדי להרבות שמחה הושיבו אותן על שפת בריכה, כולן בביקיני. אמדורסקי לבשה חלק תחתון שכזה, שכל קיומו במקום הנכון תלוי בקשירה נבונה של סרטים. נראה שלא נקשרו נכון - והחלק נפל. מה שנחשף, נחשף.

אפשר היה להסתפק בדיווח מחויך על האירוע התרבותי החשוב, אם צריך לדווח - אבל בתחרות בין HOT וערוץ 10, אף לא אחת מתוכניות החידושים-בבידור לא הצליחה להתאפק. גם זה לא נורא כל כך, אלמלא ניסה פינס לגבות את המהלך שלו באידיאולוגיה: אמדורסקי, טען בתוכניתו, כלל אינה זכאית להגנה מפני שידור כזה משום שלאורך כל הקריירה שלה נהגה במיניות מוחצנת ובפרובוקטיביות עילאית, וליונית לוי זה לא היה קורה.

גילוי נאות: לפני שגיא פינס הפך למה שהפך, הוא היה פעם עורך תרבות דעתני וחכם ב"העיר", ושם הזדמן לי לעבוד במחיצתו ולהבין שמדובר באיש אינטליגנטי לעילא שיודע לבנות טיעון מוצק וגם ולזהות מיד כזה שאינו.

אבל כשמבלים שנים על גבי שנים במדיום וולגארי כמו טלויזיה מסחרית, כנראה שחצי מוח נשרף ובמקומו מתיישבת בגולגולת עיסת מילים דמגוגית.

ראשית, לעניין יונית לוי: זו מעולם לא עבדה לפרנסתה ולפרנסת ילדיה שבדרך בביקיני, ולכן ההשוואה מקוממת.

אבל מקוממת עוד יותר היא התעקשותו של פינס להטיל סוג של דופי מוסרי בהתנהגותה של אמדורסקי. הרי הוא, יותר מכל אדם אחר על המרקע, יודע כי רוב הזמרות בתבל ומלואה חייבות למכור תדמית מינית מתפרצת כדי להצליח. הרי הוא, יותר מכל אדם אחר על המרקע, מתפרנס מליקוט ההוכחות לתדמיות כאלה ומשידורן, והוא האחרון שיכול להטיל בהן דופי מבלי להפנות אצבע מאשימה לעבר התנהגותו שלו. מכל מקום, באינצידנט הנוכחי ברורה נחיתותו המוסרית של פינס. למיכל אמדורסקי זה רק נשמט. פינס משול למי שמושך בחוטי הביקיני שוב ושוב על מנת לגרום הנאה לצופיו. בתוך כך, הערווה היחידה שנחשפת היא שלו.