תרופות ללא מרשם: האחריות מוטלת עליכם

תרופה היא תכשיר המיוצר על ידי חברת תרופות או נרקח בבית המרקחת על ידי רוקח מוסמך. היא  מכילה חומר כימי פעיל שמשפיע על תאי הגוף ומשנה את פעילותם, ולרוב מכילה גם חומרים נוספים הקשורים לצורת המתן שלה, לצבעה, לאופן שחרור החומר הפעיל שבה לגוף ועוד.

לתרופה יש פעילות רפואית מוכחת, שאמורה להועיל למטופל, וכל פעילות לא רצויה הנגרמת על ידה מוגדרת כתופעת לוואי וכל שיווק של תכשיר כתרופה מחייב אישור של רשויות הבריאות במדינה.

לאילו קטגוריות מחולקות התרופות?

התרופות השונות מחולקות לקטגוריות שונות, על פי המבנה הכימי שלהן, ההשפעה הפרמקולוגית ומאפיינים נוספים. אחד הסיווגים המרכזיים של תרופות, הספציפי למדינה בה הן משווקות, הינו הסיווג המשפטי, המחלק אותן לשתי קבוצות:

• תרופות מרשם (Rx): תרופות הניתנות אך ורק לצרכן בעל מרשם המונפק על ידי רופא, ומסופקות בבית מרקחת על ידי רוקח מוסמך.
  

• תרופות ללא מרשם (OTC): תרופות שאינן מצריכות מרשם רופא לשם מכירתן.
  

בישראל כל אחת מהקטגוריות הללו מחולקת למספר תתי קטגוריות. כך, למשל, תרופות המרשם נחלקות למספר קטגוריות המבדילות בין תרופות מרשם רגילות לתרופות אחרות, הדורשות פיקוח מחמיר יותר מצד רשויות הבריאות, ביניהן תרופות שהינן סמי שינה והרגעה, ותרופות הנחשבות לסמים ממכרים.

תרופות הנמכרות ללא מרשם רופא מחולקות בישראל גם הן לשתי קטגוריות:

• תרופות רוקח (P): תרופות שמכירתן מותרת רק על ידי רוקח בבית המרקחת.
  

• תרופות לשיווק כללי (GSL): תרופות המותרות למכירה מחוץ לכותלי בית המרקחת, במקומות שקיבלו רשיון לממכר תרופות ממשרד הבריאות.
  

חשוב לציין כי בישראל קיימות גם תרופות שנמצאות בשתי הקטגוריות הללו, כשההבדל ביניהן הוא בגודל האריזה, הכמות הנמכרת, המחיר ועוד.

מה היתרון בתרופות ללא מרשם?

הסמכות לקבוע איזה תכשיר ישתייך לתרופות שאינן דורשות מרשם רופא, נתונה לאגף הרוקחות במשרד הבריאות, והוא זה שהקובע את תנאי הרישום לתכשיר. הקביעה נועדה בראש ובראשונה לשמור על בריאות הציבור, ומתבצעת על סמך תקנות הרוקחים על בסיס ההגדרה שתכשיר ללא מרשם הינו תכשיר שאין סבירות גבוהה לסכנה הכרוכה בשימוש בו.

רכישת תרופות ללא מרשם עלולה לגרום לצריכת יתר (צילום: פוטוס טו גו)

ישנן תרופות שהוגדרו עם פיתוחן כתרופות ללא מרשם רופא, וישנן תרופות שהיו מוגדרות בעבר כתרופות מרשם אך בשל השימוש הנפוץ והבטוח בהן שונה מעמדן בתקנות. שינוי שכזה כרוך בעמידה בקריטריונים העוסקים בבטיחות התרופה, יעילותה, סכנת השימוש בה והמידע האופטימלי הנדרש לצרכן.

תרופות ללא מרשם מהוות אפשרות טיפולית טובה, בה המטופל יכול לסייע לעצמו ולחסוך ייעוץ רפואי. קיימות מגוון תרופות ללא מרשם המטפלות במגוון סימפטומים כגון שיעול, אלרגיה, צרבת, גזים ועוד רבים אחרים. בשל זמינותן הרחבה לצרכן, הרשויות המפקחות (ובראשן ה-FDA, הרשות האמריקאית המפקחת על תהליכי אישור וייצור תרופות) מבטיחות עמידתן בסטנדרטים מחמירים וקפדניים ביותר.

מה הסכנות בשימוש בתרופות ללא מרשם?

לצד היתרונות הקיימים בטיפול עצמי, המתאפשר בשיווק תרופות ללא מרשם רופא, קיימים גם לא מעט חסרונות. רכישת תרופות ללא מרשם רופא עלולה לגרום לצריכת יתר של תרופות הגובות מחיר בריאותי. ייתכנו תרופות שהמשתמש בהן אינו בקיא בשימושן וכן תרופות היוצרות אינטראקציות בין תרופתיות עם תרופות אחרות אותן נוטל המשתמש.

במקרים שכאלה יכולות תרופות ללא מרשם להביא אפילו לפגיעה במשתמש, כדוגמת החמרת מחלה קיימת או נזק בריאותי אחר. יש לציין כי נושא האינטראקציות הבין-תרופתיות נמצא בעלייה, שכן ככל שהאוכלוסייה מאריכה ימים כך עולה מספר האנשים הנוטלים תרופות באופן קבוע.

מחקרים שונים שנערכו בעולם, והתמקדו בבטיחות השימוש של תרופות ללא מרשם, הראו כי פעמים רבות קיימת סכנה בריאותית בשימוש בהן עקב שימוש לא נכון ואינטראקציות בינן לבין תרופות בהן משתמשים בדרך קבע. בארצות הברית, הנחשבת למדינה המפותחת ביותר בפיקוח על מכירת תרופות ועל התפקוד המקצועי של רוקחים, הראו מחקרים כי מידי שנה נפגעת בריאותם של אלפי חולים בשל שימוש לא מושכל בתרופות, ומקרים רבים אף מסתיימים במוות.

מה צריך לוודא לפני שנוטלים תרופה ללא מרשם?

כאשר ניתנת לחולה תרופת מרשם האחריות מוטלת על הרופא. אך כאשר מדובר בתרופות ללא מרשם, הנמכרות על ידי רוקח מוסמך בבית המרקחת, עוברת האחריות לאספקת התרופה המתאימה מהרופא לרוקח. הרוקח אחראי לוודא שהתרופה נמכרת לטיפול מתאים, שאין מניעה מלהשתמש בה במצב הבריאותי הקיים של החולה וכי אין לה אינטראקציות משמעותיות עם תרופות שהחולה משתמש בהן בדרך קבע או עם תוספי מזון טבעיים (שנראים בעיני הציבור פעמים רבות כבטוחים לשימוש באופן וודאי), שנכנסות גם כן תחת פיקוחו של הרוקח.

לעומתן, תרופות ללא מרשם המיועדות לממכר חופשי (GSL), לא מאפשרות מעורבות איש מקצוע רפואי בטיפול התרופתי, אלא אם כן נערכת התיייעצות עם גורם רפואי ביוזמת המטופל. בתרופות מסוג זה יש מוענקת לצרכנים חשיבות הולכת וגוברת בטיפול עצמי, אך גם האחריות המוטלת עליהם בשימוש בתרופות הולכת וגדלה, בשל הצטמצמות ההשגחה המקצועית (הרפואית והרוקחית) עליהם.

זמינות ונגישות תרופות רבות ללא מרשם רופא עלול, במקרים מסויימים, להביא לשימוש שגוי בתרופה בשל אבחנה

עצמית לא נכונה, בחירה מוטעית של דרך ריפוי, חוסר התיחסות לתופעות לוואי וסיבות רבות אחרות. הציבור הרחב צריך לדעת שבשימוש בתרופות ללא מרשם טמונות סכנות ותופעות לוואי בדומה לתרופות מרשם, למרות הבקרה הקפדנית שעוברות תרופות אלה ובטיחות השימוש היחסית שלהן. הצרכן אחראי לוודא כי הוא מזהה נכון את הסימפטומים של מחלתו וכי הוא בוחר את התרופה המתאימה לטיפול, מתוך וודאות מלאה וללא כל ספק. כמו כן, עליו לעיין בעלון התרופתי, לוודא האם התרופה שהוא מעוניין לרכוש מותרת לשימוש במצבו הבריאותי וכי היא אינה נחשבת בעייתית בשילוב עם התרופות או תוספי המזון שהוא נוטל. בכל מקרה של ספק, ולו הקטן ביותר, חשוב להיוועץ בגורמים מקצועיים.

הכותב הוא רוקח, בית מרקחת "מאוחדת", רמת גן