הנתיב המהיר: 16 קמ"ש בדרך לתל אביב
ועדת הכלכלה אמורה לאשר בקרוב תקנות נסיעה בנתיב המהיר בכניסה לתל אביב. בהן פטור מתשלום לנהגים במקרה של נסיעה איטית מ-70 קמ"ש מובטחים. כמה איטית? גם מהירות של 16 קמ"ש מחייבת תשלום
הנתיב המהיר המוקם בין מחלף בן-גוריון והכניסה לנתיבי איילון בתל אביב, אמור להיפתח לתנועה עד סוף שנה זו. על-פי התכנון, זמן הנסיעה יעמוד על כ-11 דקות בלבד, ומהירות הנסיעה בנתיב לא תפחת מ-70 קמ"ש. אלה כמובן חדשות טובות לנהגים הרגילים לסבול מדי יום מאחד מפקקי התנועה החמורים בארץ. מעט פחות משמח הוא תעריף משתנה אותו יידרשו הנהגים לשלם, בהתאם לעומס: ככל שיהיו יותר מכוניות בנתיב, כך תתייקר הנסיעה. "אגרת הבסיס" תעמוד על חמישה שקלים.
וכעת לחדשות טובות עוד פחות: תקנות שיגיעו בשבוע הבא לדיון בוועדת הכלכלה בכנסת, קובעות כי נהגים יהיו פטורים מתשלום על השימוש בנתיב, רק במקרים שבהם זמן הנסיעה יעלה על 45 דקות. המשמעות היא כי גם כאשר מהירות הנסיעה ב"נתיב המהיר" תרד לקצב של 16 קמ"ש בלבד, יידרשו הנהגים לשלם אגרה. וכפי שהוזכר, דווקא בזמן עומס כבד, תהיה האגרה גבוהה במיוחד.
נתיב מהיר בכניסה לתל-אביב: פתרון לפקקים? (צילום: גיא רחום)
מלכוד בכניסה לנתיב
על-פי התקנות לפיהן יופעל הנתיב המהיר, "רכב שנסיעתו בנתיב המהיר נמשכה, בנסיבות שאינן באחריות בעל הרכב, יותר מ-45 דקות" יהיה פטור מתשלום. הבעיה היא ש-45 דקות בקטע כביש באורך של 12 ק"מ הן כמעט נצח: מהירות הנסיעה הממוצעת בתנאים אלה היא 16 קמ"ש בלבד - קצב התקדמות של פקק תנועה טיפוסי, ונמוך משמעותית מהבטחות המדינה בדבר מהירות נסיעה של 70 קמ"ש.הבחירה בפטור רק בתנאים של עומס תנועה כבד, עשויה להעיד על המלכוד של הזכיינית והמדינה: מצד אחד הן מתחייבות לרמת שירות גבוהה - ומאידך, הן עשויות להתפתות להגדיל ככל האפשר את מספר המכוניות הנכנסות לנתיב. הסיבה פשוטה: הכנסות הזכיינית יגיעו בעיקר מגביית אגרת הנסיעה.
מנגנון ויסות הנסיעות
לכאורה, מנגנון התשלום בכניסה לנתיב - אגרה "דינמית" המשתנה בהתאם לעומס - אמור להבטיח שזמן ומהירות הנסיעה יעמדו ביעדים שנקבעו על-ידי משרד התחבורה. בישיבת ועדת הכלכלה בסוף 2009, הסביר סמנכ"ל המשרד, יצחק זוכמן, כי "הזכיינית אמורה לדאוג לכך שמי שנכנס לנתיב המהיר, זמן הנסיעה (שלו) לא יעלה על 11 דקות, (ו)מהירות הנסיעה לא תפחת מ-70 קמ"ש".אלא שכאמור, לזכיינית יש אינטרס להגדיל את מספר המכוניות הנכנסות לנתיב, שכן הכנסותיה העיקריות צפויות להגיע מגביית האגרה. למעשה, גם למדינה יש אינטרס להגדיל את מספר המכוניות בנתיב: על-פי הסכם הזיכיון, שנחתם לתקופה של 30 שנה, המדינה למעשה "מבטחת" את הכנסות הזכיינית, באמצעות מנגנון של "יעד לפדיון שנתי".
מי ייסע בחינם, מי ישלם?
"בשעות שיא ייסעו לפחות 1,600 כלי רכב (בנתיב), חוץ מכל מי שנוסע בחינם", אמר זוכמן בוועדת הכלכלה, והוסיף כי "הפרויקט הוא בראש ובראשונה נתיב תחבורה ציבורית - זאת אומרת שאוטובוסים ייסעו בחינם". ולא רק אוטובוסים יהיו פטורים מתשלום: גם מוניות שירות, כלי רכב שבהם שני נוסעים בנוסף לנהג - או שלושה בשעות השיא - ורכבי שירות של הזכיינית, יוכלו לנסוע בחינם. בנוסף, על-פי הסכם בין שר התחבורה, ישראל כץ, ויו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס, גם אופנוענים ונכים יורשו להשתמש בנתיב ללא תשלום.
כמובן שכלי רכב שנכנסים לנתיב בחינם אינם מייצרים הכנסות - וזו בעיה גדולה גם לזכיינית וגם למדינה. "אחרי כל מי שנוסע בחינם, מישהו צריך לממן את זה... בעלי רכב פרטי שירצו לנסוע בנתיב המהיר ישלמו", הסביר זוכמן לחברי ועדת הכלכלה. וזה כמובן מדגיש את המלכוד של הנתיב המהיר: ככל שיגדל מספר המכוניות שנהגיהן משלמים אגרה, כך תרד כדאיות השימוש בו - ירידה שעלולה לפגוע בהכנסות הזכיינית.
המלחמה על האופנוענים
רמז ברור לבעייתיות שעלולה להיות כרוכה בהפעלת הנתיב, אפשר למצוא בהתנגדות הנמרצת של משרד האוצר למתן פטור לרוכבי אופנועים - התנגדות שהביאה לכך שכבר לפני ארבעה חודשים איים המשרד למנוע הצבעה על התקנות בוועדת הכלכלה. נציג אגף התקציבים בישיבת הוועדה במרץ האחרון, הסביר כי "ברגע שניתן לאופנועים לנסוע חינם, מן הסתם, כולם ייסעו בנתיב המהיר... המשמעות היא ירידה משמעותית בכמות כלי הרכב הפרטיים שיכולים להיכנס (ל)נתיב, פגיעה ביעילות של הנתיב, (ו)העלאה במחיר הנסיעה בנתיב לרכב הפרטי, כי מחיר הנסיעה הוא פונקציה של המהירות".
שלא במפתיע, במשרד האוצר לא מוטרדים יתר על המידה מהעלאת מחיר הנסיעה בנתיב - אלא מעניין אחר לגמרי: פגיעה ביעילות הנתיב תחייב את המדינה להעביר "תשלומים בסדר גודל מאוד גדול לזכיין כל שנה, (ש)יכולים להגיע לסדר גודל של 10 מיליון שקלים, (ו)יכולים גם יותר", דברי נציג אגף התקציבים בוועדת הכלכלה.
לפנייה לכתב/ת 
