הצעת נישואים באדום-צהוב על דשא בלומפילד

רותי ויובל, שניהם בני 38 וחיים באזור, הכירו בפברואר 2009, כשיובל החליט לתת צ'אנס לאתר היכרויות. רותי מצאה חן בעיניו מאוד, אבל במשך שלושה ימים הם לא הצליחו להיפגש. יובל, גרפולוג ומנחה קבוצות, עבד במכללה למנהל וסיים בשעות מאוחרות. במקום להיפגש פנים אל פנים, הם ניהלו שיחות ארוכות ונעימות מהרגע שיובל נכנס לרכב ועד שהיה מגיע הביתה, וכבר הרגישו קרובים יותר. 

כשכבר הצליחו לקבוע דייט, יובל קיבל הצעה שלא יכול היה לסרב לה: חבר הזמין אותו למשחק גמר גביע המדינה בכדורסל, ויובל דחה את הפגישה עם רותי לסיום המשחק. כך מצאו את עצמם משוטטים בתל אביב בין בר אחד לשני, עד שבסוף הגיעו למסעדת גוצ'ה. רותי הזמינה כוסית יין, ואת הכוסות הבאות יובל הזמין עבורה. הוא בעצמו, לא חובב אלכוהול גדול, הזמין בירה, כדי לשמור על חזות גברית. בסוף הדייט הראש של רותי הסתובב גם מהיין וגם מהדוח של עיריית תל אביב.

השניים שמרו על אופטימיות זהירה ונפגשו שוב למחרת. הפעם יובל אמר שהוא מאוד עייף, וכך מצא את הדרך לישון אצל רותי. מאז הם ישנים יחד כל לילה.

יובל הבין שהוא ורותי, אחרי שנים של רווקות, הם הדבר האמיתי, והתחיל לתכנן את הצעת הנישואים. הוא החליט לעשות אותה בגדול, הכי גדול שרק אפשר. הואיל ורותי אוהדת "צהובה" של מכבי תל אביב בכדורגל, ויובל "אדום" שאוהד את הפועל תל אביב, הוא בחר להציע על כר הדשא בבלומפילד.

כדי להרים את ההפקה קודם כל היה צריך לקבל אישור. יובל פנה אל מנכ"ל האיצטדיון ואל מנהל השיווק של מכבי תל אביב. "שניהם הסכימו לעזור בחפץ לב. קניתי לרותי שני כרטיסים וביקשתי שישלחו לה אותם במסווה שהם תורמים את הכרטיסים לארגון בו היא עובדת. דקה אחר כך היא התקשרה אליי והיתה בטוחה שאני ארגנתי את זה. הכחשתי,  כמובן". 

יובל הקדיש לרותי את השיר "הקיץ הזה תלבשי לבן" (צילום: אסף מרדכי)

ההצעה לא הגיעה, והדמעות התחילו לזלוג

הסיפור של רותי ויובל מוקף בתאריכים ראויים לציון. ב-14 בפברואר השנה, ולנטיינ'ס דיי, ושבוע לפני ההצעה, יובל עלה לשידור בגלי צה"ל והקדיש לרותי את השיר "הקיץ זה תלבשי לבן". רותי התרגשה כולה ודמעות של שמחה השמיעה את השיר לכל החברות בעבודה, ורצה לספר לאמא שלה שיובל הציע.

יובל הבין שעשה טעות והקדים את המאוחר. הוא החליט לצנן את ההתלהבות של רותי ואמר לה: "מותק, זו לא הצעת הנישואים, זה רק הפרומו למה שעתיד לבוא. תתאזרי בסבלנות". רותי השתדלה, אבל הציפייה הקדימה את הסבלנות בצעדי ענק.

ב-19 בפברואר, יום השנה שלהם, יובל הזמין שולחן במסעדה בזכרון יעקב. לאורך כל הארוחה רותי חיכתה שיובל ישלוף טבעת, אבל זה לא קרה. היא ביקשה לחזור לרכב ואז, "ארובות העיניים נפתחו, מה זה נפתחו – ברקים, רעמים, סופת אסטרוגן". יובל אמר לעצמו בלב שיש רק עוד שלושה ימים עד בלומפילד, אבל כשרותי התייאשה ובארבע לפנות בוקר החליטה שהיא הולכת לאמא שלה, הוא היה חייב להגיד משהו.

למען שלום בית יובל התוודה שהוא מתכנן משהו אחרי הדרבי. זה הרגיע את רותי בינתיים. יום לפני ההצעה, יובל היה עסוק במקביל בארגון ההפתעה ובהזמנת המשפחה והחברים לראות את ההצעה בבית בטלוויזיה, כשאף אחד לא יודע מה עומד להתרחש, חוץ משני חברים טובים. למזלו, אחת מהן הזכירה לו לרוץ לבורסה ברמת גן לקנות טבעת.

בעודו מתרוצץ, רותי החליטה לקחת את המושכות לידיים וביררה בעצמה על אולמות וגני אירועים. היא אפילו קבעה פגישה בערב באולם, ליתר ביטחון.

בשבוע לפני החתונה הגבר הופך למרגיע הלאומי

יובל קבע עם חברה של רותי שתקדים לקחת אותה למשחק, כדי שיהיה זמן לסדר את הבית ולקשט. במהלך המשחק עצמו האדומים עלו ליתרון מהיר של 3:1 ורותי התקשרה בייאוש במחצית ליובל, שהצליח להסתיר את ההתרגשות מההצעה המתקרבת והרגיע אותה "יש לכם עוד מחצית שלמה".

דקה אחרי שסיימו את השיחה, יובל עלה לכר הדשא מול קרוב ל-15 אלף אוהדים עם 24 בלונים אדומים וצהובים בידו. הכרוז קרא לרותי לרדת למגרש וקרא את הברכה: "למרות שאת צהובה ואני אדום, האהבה שלנו חזקה יותר מהכל".

יובל קיבל לידיו את המיקרופון ושאל בקול נרגש אבל מאוד בטוח: "האם תסכימי להתחתן איתי?" רותי השיבה: "ב-ר-ו-ר!"

'רק שלא ייצאו להם ילדים שאוהדים את בני יהודה'

"חוץ מכמה מאות אוהדי מכבי שצעקו 'תסרבי' הקהל פירגן, ואיציק זוהר אמר בשידור 'רק שלא ייצאו להם ילדים שאוהדים את בני יהודה'. החגיגה המשיכה אצלנו בבית, שם חיכתה לרותי עוד הפתעה של החברים והמשפחה, שקיבלו אותנו עם השיר 'הקיץ הזה תלבשי לבן'. בבית כרעתי ברך, נתתי לה את הטבעת והודענו על התאריך: שישי ביוני".

לגבי ההכנות לחתונה ליובל יש עצה לגברים: "כל חיינו והניסיון שרכשנו עם נשים בעצם מכינים אותנו לשבוע האחרון לרווקות לפני החתונה. למשל, במדידות של השמלה של רותי התברר שהיא הגיעה בצבע שמנת במקום לבן. אני לא הייתי מבחין בזה, אבל מבחינתה זו היתה ממש דרמה, כמעט טרגדיה. בן לילה הפכתי למרגיע הלאומי, כמו נחמן שי במלחמת המפרץ".

השניים יכלו להתפרק מהמתח קצת במסיבות הרווקים. של יובל נערכה על טהרת הבשר הברזילאי עם אלכוהול, אחוות גברים והרבה שיחות על כדורגל וגם קצת עצות מבעלי ניסיון לחיי הנישואים. של רותי נערכה בחנות הסקס "הפולנייה" וכללה אלכוהול, סטריפדנס וסקסולוגית שהסבירה להן על הוויברטורים הכי מבוקשים בשוק.

כתב היד גילה לו את אשתו מחדש

רותי ויובל התחתנו באולמי ג'ויה, וכמה ימים אחר כך נישאו שוב בבולגריה, שם נולד אביו של יובל. מהחתונה הם יצאו עם כמה תובנות ועצות לאחרים: "תבחרו את הדיג'יי והצלם איתם תרגישו הכי בנוח, וגם נהג שידע לגלות רגישות ונחישות במהלך היום. גם לגבי הרב, תבחרו מישהו שההשקפה שלו דומה לשלכם. הרב שלנו בירך כדת משה ישראל והפועל בחופה".

רותי ויובל אומרים שמעבר לכך שחשוב לבחור בן או בת זוג שתאהבו ויתאימו לכם, חשוב לעבור את הלחץ שלפני החתונה יחד: "אין כמו הלחצים של החתונה להראות כמה חשוב לעבוד בצוות בתוך הזוגיות", מוסיף יובל, ואומר עוד שחשוב "לא לשכוח שהחתונה היא רק ארבע שעות שעוברות ממש מהר. גם אם משהו 'לא דופק' אפשר להמשיך הלאה ולבחור לצחוק על זה במקום להתעצבן".

יובל בן-בסט, גרפולוג שגם מדריך יוגה צחוק, החליט בתחילת הקשר לא להסתכל על כתב ידה של רותי, ורק באחרונה היא ביקשה ממנו לאבחן אותה גרפולוגית. "התאהבתי בכתב ידה כמו בפעם הראשונה שראיתי אותה. הרגשתי שסגרתי מעגל", אומר יובל.

יובל ראה בכתב היד את הרגישות, החוכמה והיכולת לקרוא סיטואציות שמאפיינות את אהובתו: "כך הגעתי לתובנה שלפעמים צריך להרפות, לתת לדפוסים מושרשים לנוח קצת ובכך לעזור לשינוי להזדחל פנימה".

יובל ורותי מבקשים לאחל שכל אחד ימצא את האהבה שלו.

• זוגות שסיפורם המלא ותמונותיהם יתפרסמו בערוץ יחסים יקבלו במתנה ספר רומנטי אישי בכיכובם, מתנת בני רן הוצאה לאור