החלטת בית הדין על קוסובו: מי ניצח ומי הפסיד?

פסיקת בית הדין של האו"ם, שקבעה כי הכרזת העצמאות של קוסובו אינה מפירה את החוק הבינלאומי, צפויה לעודד מדינות נוספות להכיר בחבל כמדינה. אך ההשפעה האמיתית תהיה במחוזות אחרים. גם הפלסטנים עשויים לקבל השראה

יונתן וברפורסם: 23.07.10 , 00:21

להחלטת בית הדין הבינלאומי המכירה בהכרזת העצמאות של קוסובו , תהיה השפעה גדולה יותר על האופן שבו תופסים ארגונים בדלניים ברחבי העולם את מאבקם לעצמאות, מאשר על קוסובו עצמה. זאת, כיוון שקוסובו - בין אם בגיבוי משפטי ובין אם לאו - מתפקדת מזה שנתיים וחצי כמדינה דה-פאקטו ובבירתה פרישטינה מונפים לא פחות מ-69 דגלים, בהם אלה של ארה"ב ומרבית מדינות האיחוד האירופי.

רוב המדינות שלא הכירו בריבונותה של קוסובו עד היום, הן באופן לא מפתיע מדינות המתמודדות עם מיעוטים הדורשים עצמאות. מדינות אלה - בהן רוסיה, סין, קפריסין, וגם ישראל - ראו במאבק של קוסובו כמקרה בוחן שעלול ביום מן הימים להשפיע על הנעשה בחצר האחורית שלהן. ההחלטה אתמול (יום ה') המהווה תקדים משפטי, יכולה להתפרש כרוח גבית למחוזות בדלניים כמו אבחזיה, קפריסין הטורקית, חבל הבאסקים בספרד ואפילו לרשות הפלסטינית וכאמתלה משפטית להכריז על עצמאות באופן חד-צדדי, מתוך ידיעה שיזכו לגיבוי משפטי מאוחר יותר.

הכרעת הדין בעניין קוסובו נפרשת על-פני מאות עמודים ותשמש עוד מקור לדיונים בין מומחים למשפט בינלאומי. השאלה: האם היא מעניקה גושפנקה חוקית לקוסובו כמדינה ריבונית, או שמא היא מסתפקת בקביעה שאין בעיה חוקית תוך הימנעות מהעיסוק בשאלה "האם קיימת מדינת קוסובו"? עוד תלהיט ויכוחים רבים ותעיד על-כך העובדה שגם חבר השופטים לא הגיע להחלטה פה אחד. 10 תמכו בהחלטה לעומת 4 שהתנגדו.

שופטי בית הדין בהאג, אתמול. סללו הדרך להכרה (צילום: AP)

אולם בפועל, בשטח, תיזכר החלטת בית הדין כיום שבו זכתה קוסובו להכרה בינלאומית דה-פקטו. ניתן לצפות שבעקבותיה יחליטו עוד מדינות שהעדיפו עד-כה "לשבת על הגדר" כי הגיע הזמן לפתוח בקוסובו שגרירות.

גם סרביה יכולה להרוויח

החלטת בית הדין אמנם נתפסת כניצחון קוסוברי, אולם בטווח הרחוק היא יכולה לשמש כמנוף דווקא עבור סרביה. הנשיא בוריס טאדיץ' וראש הממשלה מירקו צבטקוביץ' הצהירו פעמים רבות כי בלגרד לעולם לא תכיר בריבונות קוסובו. אך מצד שני, אזרחי סרביה לוטשים עיניים אל האיחוד האירופי. תעיד על-כך הממשלה הפרו-מערבית שהם עצמם העלו לשלטון לפני כשנתיים.

האיחוד האירופי מצדו לא יסכים לקבל את סרביה בטרם יבוא סכסוך קוסובו על פתרונו. לכן, אם יש אפשרות שהחלטת בית הדין הבינלאומי תשרת את סרביה, היא קשורה לכך שהיא מעניקה לה סיבה לוותר על הטונים הנוקשים ולהחליפם במדיניות פרגמטית יותר, שמטרתם הסופית: הכנסת סרביה לאיחוד האירופי, מבלי לסחוט ממנה הכרה רשמית בריבונות קוסובו.

מי שעבורן החלטת בית הדין יכולה להיחשב תסריט רע במיוחד או תחילתו של סיוט ממשי - הן כאמור כל אותן מדינות המתמודדות עם תנועות וארגונים לשחרור לאומי.

ארגון כמו המחתרת הבאסקית לדוגמא יכול לצבור עידוד רב מאוד מההחלטה להכיר בריבונות קוסובו, ולנקוט בדרך דומה שבמהלכו יכריז על עצמאות חד-צדדית מתוך ציפייה שזו תזכה לחותמת כשרות משפטית בהאג.

ומה לגבי ישראל? החלטת בית הדין בהחלט יכולה לשרת את הפלסטינים כתקדים, אם אלה יבחרו בסופו של דבר להכריז על הקמת מדינה באופן חד-צדדי. מצד שני, ספק אם הפלסטינים זקוקים כלל לאישור מסוג זה. החלטת בית הדין בהאג ב-2004 על אי חוקיותה של גדר ההפרדה, הכירה למעשה בזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית. אז, אגב, התקבלה ההכרעה ברוב ברור יותר - 14 תומכים מול מתנגד אחד.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו