רגע ההכרעה: השרים יבקשו להקל בגירוש הזרים
השרים יחרצו את גורלם של 1,200 ילדי הזרים החיים בישראל, וככל הנראה יקבלו את המלצות הוועדה הבין-משרדית בנושא. ממשאל ynet עולה כי רוב מבין חברי הממשלה יידרוש להקל בקריטריונים ולהפחית כמה שניתן את מספר המגורשים
- פני הגירוש - סדרת כתבות ב-ynet
עם זאת, ממשאל שרים שערך ynet עולה כי בקרב רוב חברי הממשלה מסתמן רוב שיפעל להגמיש את התנאים שנקבעו עוד יותר,
כדי לצמצם למינימום את מספר הילדים שיגורשו, בסופו של דבר, אל ארצות המוצא של הוריהם.
על רקע הדברים, נראה כי כל השרים סבורים כי על ישראל לאמץ מעתה מדיניות הגירה חדשה וברורה, שתמנע, בעתיד, את יכולתם של שוהים ועובדים בלתי חוקיים לעשות שימוש בילדים כדי לקבל את האשרה המיוחלת לשהות בישראל.
בדיון שייערך הבוקר בממשלה, תתרכז ההצבעה בשלושה נושאים מרכזיים הקשורים בכך במישרין או בעקיפין: הטיפול בילדי הזרים, חוק שיחייב נאמנות לישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בתמורה להיתרי שהייה, ואיסור על איחוד משפחות בין ערבים ישראלים לבין פלסטינים מהשטחים.
כל אחת מהסוגיות מעוררת בנפרד עימותים ומחלוקות בין שרי הממשלה, אך למרות זאת - נראה כי זו העוסקת בהכרעת גורלם של ילדי הזרים, על כובד משקלן של השאלות המוסריות העולות ממנה, דווקא מאחדת את שורות הממשלה בניסיון לאתר מוצא של כבוד בפרשה.
בין שרי הליכוד שמסתמנים כמובילי המאבק להקל בקריטריונים שקבעה הוועדה להישארות הילדים בישראל הם גדעון סער, לימור לבנת, גלעד ארדן, ישראל כץ, יובל שטייניץ, יוסי פלד ומיכאל איתן.
תשעה נוספים, ובהם ראש-הממשלה, בנימין נתניהו, ביקשו שלא להשתתף במשאל, אך גורמים בסביבתם העידו כי גם הם חולקים עמדה דומה.
השינוי המסתמן: לא לגירוש מסיבות "טכניות"
תמיכה כמעט גורפת בקביעת הקלות להמלצות הוועדה נרשמת בקרב שרי מפלגת העבודה, שחמישה מתוך שישה מהם תומכים באופן מובהק בהותרת כל ילדי הזרים בישראל. "אותם ילדים הם ישראלים לכל דבר שישרתו גם בצה"ל", אמר השר לענייני מיעוטים אבישי ברוורמן. "מגיע להם לקבל את אשר יקבלו ילדיי שלי".עיקר דרישותיו של ברוורמן, בדומה לעמיתיו ארדן וסער, הן להסיר לקראת ההצבעה בממשלה מהמלצות הוועדה כמה חסמים בירוקראטיים, ובמרכזם הגבלת הזמן להגשת הבקשות, איסור על גירוש משפחות שלא עמדו במועד ההגשה מסיבות טכניות ואפשרות להותיר בישראל גם את 80 ילדי גני החובה, שנכון לעכשיו תקועים בין הפטיש לסדן ועלולים להיות מגורשים.
המאבק הסתיים, רגע ההכרעה - הגיע (צילום: עופר עמרם)
בשונה מהם, אמר השר בנימין בן-אליעזר כי בכוונתו להציג לפני הממשלה מתווה להצעה חלופית. "למדינת ישראל אין זכות מוסרית לגרש מתוכה ילדים זרים. אני מתכוון להציג עמדה שתשלול כל גירוש. עם זאת, עלינו למנוע כניסה של עובדים לא-חוקיים ומסתננים, ובמקביל לנהוג בעתיד ביד קשה כלפי התופעה".
שרי ש"ס אמנם סירבו להשתתף במשאל, אך למרות זאת ניתן לקבוע כי הם ויו"ר המפלגה, שר הפנים, אלי ישי, מהווים עיקר המתנגדים לאפשר לילדי הזרים להתערות בחברה הישראלית. הם אמנם סירבו להשתתף במשאל, אך לאורך החודשים האחרונים הבהירו אריאל אטיאס, יעקב מרגי ומשולם נהרי את תביעתם הנחרצת לגרשם - מחשש שהדבר יגרום לפגיעה באופיה היהודי של החברה הישראלית.
ישי לא מרוצה - ולא ברור איך יצביע
למרות כל זאת, עמד ישי מאחורי הקמת הוועדה שהמלצותיה צפויים להתקבל ברובן בממשלה. הוא עצמו אינו שבע רצון ממסקנותיה, שנראות בעיניו כ"הקלות מפליגות בקריטריונים", אולם עדיין לא ברור כיצד הוא ושריו יינהגו בהצבעה.
ארבעת שרי ישראל ביתנו, ובהם היו"ר אביגדור ליברמן, סטס מיסז'ניקוב, יצחק אהרונוביץ' וסופה לנדבר,
מעדיפים גם כעת לנהוג בעמימות באשר לאופן שבו יצביעו בישיבה. בעבר הביעו תמיכה בעמדות ש"ס, שם נרשמת עיקר התמיכה בגירוש הילדים, אולם אחד מהם ציין, ערב ההבעה, כי נטיית לבו תהיה לתמוך בפרטי התוכנית.
מי שמסתמן כמתנגד להקלות בתנאים הוא השר דניאל הרשקוביץ מהבית היהודי. למרות כל אלה וחרף ההתנגדות העיקשת בש"ס שלא להקל בקריטריונים, נראה ההצבעה הרת הגורל תסתיים אכן במהלך שיימנע את גירוש הרוב הגדול של ילדי הזרים.
על-פי ההערכות, הקלות שונות בקריטריונים יוכלו להביא להותרתם בישראל של עשרות מתוך 400 הילדים המיועדים לגירוש, בעוד היתר ייאלצו, בכל זאת, לעזוב את ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
