פגרת 2010 ב-NBA: והזוכה המאושר הוא...
כנראה שקיץ כזה לא נראה בליגה הטובה בעולם עוד שנים רבות. מבחר השמות הנוצצים שיצא לחופשי יצר יותר עניין מאשר בסדרת הגמר. כעת, כשהעשן מתפזר, אפשר להתחיל בסיכומים
עונת 2009/10 ועונת 2010/11 ב-NBA, עומדות להיראות אחרת לחלוטין האחת מהשניה. קבוצות שהיו על תקן מועמדות לאליפות לפני כחודשיים, אומרות כעת תודה שאי אפשר לרדת ליגה. אחרות, שדשדשו אי שם במרכז, עשויות להפוך למועמדות רציניות לתואר.
נכון, לפחות על פי המצב הנוכחי, פגרת 2011 תציג כמה שחקנים מעניינים, דוגמת כרמלו אנתוני, אל הארפורד, חואקים נואה, יאו מינג, מארק גאסול, טים דאנקן וטוני פארקר, אך עושה רושם שאף אחד מהם לא יודיע בשידור חי ב-ESPN לאן הוא הולך, מהסיבה הפשוטה שאף אחד מהם לא מחשיב עצמו למלך של הליגה.
בוש, ווייד וג'יימס. מיאמי הרוויחה ביג טיים (רויטרס)
המרוויחים הגדולים
לברון ג'יימס, כריס בוש, וגם דוויין ווייד. כל אחד מהשלושה, למרות כל הביקורות (המוצדקות, יש לומר), עבר ממצב שבו הוא פחות או יותר הכוכב היחיד בקבוצה שלו, לסיטואציה שבה הוא יכול להרשות לעצמו לנוח ולמיאמי עדיין יהיה סיכוי לנצח משחקים. כן אליפות, לא אליפות, זו כבר שאלה אחרת, אך בכל מקרה, הסיכוי שלהם לנצח, לפחות על הנייר, עלה משמעותית הקיץ.
לוס אנג'לס לייקרס. נכון, לא נעשתה שום רכישה משמעותית מלבד מאט בארנס ותיאו ראדליף, אבל קרו שני דברים חשובים: ראשית כל, המערב נחלש מאוד. אמארה סטודמאייר עזב מזרחה, כמו גם קרלוס בוזר, וכעת קשה לראות מי יקשה על החיים של קובי בראיינט. שנית, כל תשומת הלב תעבור כעת למיאמי, בראיינט ופאו גאסול יכולים עכשיו להמשיך ולנצח בשקט.
גאסול ובראיינט. ימשיכו לנצח בשקט (רויטרס)
בוסטון סלטיקס. לא רבים האמינו שהירוקים ממסצ'וסטס יצליחו לשמר את הקבוצה הפנטסטית שלהם. דוק ריברס, שאיים בפרישה למען המשפחה, נשאר, ופול פירס וריי אלן, שנים שהיו שחקנים חופשיים, ימשיכו לכדרר בבוסטון. אפילו נייט רובינסון נשאר, וג'רמיין אוניל הצטרף. הסלטיקס יתגברו על עזיבתו של טוני אלן, ולא יהיו פחות טובים בעונה הבאה.
המפסידים הגדולים
אטלנטה הוקס. הלחץ להשאיר את ג'ו ג'ונסון גרם לקבוצה מג'ורג'יה לעשות טעות מאוד יקרה ולהציע לגארד המוכשר, אך לא מעבר לכך, משכורת מקסימום. ג'ונסון כבר הוכיח בפלייאוף האחרון שהוא לא קורץ מהחומר המיוחד, מה שנהוג לקרוא "ווינר", וכעת ההוקס תקועים איתו ועם מעט מאוד מקום פנוי תחת תקרת השכר.
ג'ונסון מאטלנטה. זה לא שחקן לפלייאוף (AFP)
ניו ג'רזי נטס. הקבוצה ממערב להאדסון קיוותה לקיץ מעניין, כשהיא נכנסה אליו עם הרבה מקום תחת תקרת השכר. זה התחיל עם כישלון בהגרלת הדראפט, מה שהרחיק את ג'ון וול מהנטס, ונמשך בכך שהשמות הגדולים ביותר שחתמו בקבוצה של ג'יי זי הם ג'ורדן פארמר (אקס לייקרס), אנתוני מורואו וטרוויס אאוטלואו. לא משהו שאפשר לבנות סביבו קבוצה לפלייאוף.
קליבלנד קאבלירס. ממועמדת לאליפות, לקבוצה שאם אפשר היה - היתה יורדת ליגה. הקאבס הפסידו את רוב המשחקים שבהם ג'יימס ישב בצד בשנים האחרונות, וכעת, כשמו וויליאמס הוא הכוכב הגדול של הקבוצה מאוהיו, קשה לראות אותם אפילו מגיעים לפלייאוף. איך זה שכוכב אחד לבד מעז?
אוהדי קליבלנד. מאיגרא רמא לבירא עמיקתא (AP)
חובת ההוכחה עליהן
ניו יורק ניקס. אין לברון, אין ווייד, אין בוש, אבל יש כמה כלים שאפשר לעבוד איתם. הניקס חיכו שנתיים לרגע שבו הם יוכלו להביא את השמות הגדולים לגארדן. ג'יימס השתפן, אבל סטודמאייר נותן בסיס טוב, וריימונד פלטון ואנתוני
רנדולף בהחלט יעניקו לאנשי הגארדן כלים לנצח משחקים, ואפשרות, בזכות מקום תחת תקרת השכר, להביא את כריס פול או אנתוני בטרייד.
שיקגו בולס. גם בבולס חלמו על שמות גדולים סטייל לברון או בוש, אך נאלצו להסתפק בבוזר. הפורוורד המצוין של יוטה ייתן מענה נהדר מתחת לסל של הבולס ויחד עם דרק רוז השניים יכולים ליצור קבוצה מנצחת. רק הזמן יגיד.
וושינגטון וויזארדס. חומה ומגדל. הקבוצה מהבירה בונה מגדלים רבים על וול, בחירת הדראפט הראשונה, וכשלצידו ישחקו חבר'ה כמו קירק היינריך וגילברט ארינאס (לך תדע איזה גילברט יגיע), הוויזארדס יכולים להפוך לאט לאט לקבוצה אמיתית. זה כנראה עוד ייקח זמן, אך הבסיס מתחיל להיות מעניין.
לפנייה לכתב/ת 
