Au revoir titi: פרידה מתיירי הנרי
שערים גדולים, מגע של זהב, אלגנטיות ואצילות - הכדורגל האירופי לא יהיה אותו דבר ללא החלוץ הצרפתי. ליעד לנדאו נפרד מהאליל הספורטיבי שלו
"ב-25 השנים האחרונות, ראיתי כמעט כל דבר בפרמיירשיפ, אולם טרם זכיתי לצפות במישהו כמו תיירי הנרי. כבר מהרגע הראשון הבנתי שהוא מיוחד, אבל במחשבה שנייה זה הרבה מעבר לכך - הוא חסר תחליף". אלו הם דבריו של אנדי גריי, פרשן הכדורגל של רשת 'סקיי'.
אלא אם קיימת בך חיבה יתרה כלפי נבחרת אירלנד, קשה שלא היה לחוש צביטה בלב עם ההודעה על סיום הפרק האירופי בקריירה של תיירי הנרי, ועמו המעבר לניו יורק רד בולס מליגת ה-MLS. אמנם הצרפתי, שיחגוג באוגוסט את יום הולדתו ה-33, עדיין לא תלה פיזית את הנעליים, אך ההחלטה להגיע ל'תפוח הגדול' הורידה מעשית את המסך, מעל הקריירה של אחד החלוצים והשחקנים הגדולים שידע הכדורגל העולמי.
חזרה לארסנל בתור 'הבוגר האחראי' יכולה היתה להיות אפילוג מושלם לאגדה שחיבר במשך השנים. מעבר לכך, ההרגשה היא גם שהנרי אכן מסוגל לחזור ולחורר רשתות באנגליה, אם רק באמת היה רוצה בכך. יחד עם זאת, השובע מהכדורגל האירופי בהחלט ניכר על 'טיטי' בשנה החולפת - הן בהשלמה עם הירידה במעמדו בברצלונה, ועל אחת כמה וכמה באדישות המרגיזה משהו, שהפגין במונדיאל האחרון בשעה שבילה על הספסל של צרפת - אותה נבחרת שעבורה הקריב את התדמית הזכה שהיתה סימן ההיכר שלו לאורך השנים.
לצערו של הנרי, אותה נגיעת יד, מעידה חד פעמית בקריירה נקייה, היתה הרגע הזכור ביותר מהעונה החולפת, בה סבל בירידה חדה ביכולת ובמספרים. מכאן ועד תדמית הנבל שנדבקה לצרפתי, שחקן ואדם אצילי, מרחק של אלפי שנות אור. אם הנרי הוא אכן שחקן מלוכלך כפי שחלק טוענים, אז כך צריכה להיות הדעה גם כלפי זינאדין זידאן, שהורחק בשני מונדיאלים על פגיעה בשחקן ללא כדור, ליונל מסי שכבש בידו וכריסטיאנו רונאלדו באשמת תיאטרליות יתר.
המעבר של הנרי לארה"ב הוא סופו של עידן בכדורגל העולמי, כזה שמסמל דור הולך ונעלם של שחקני התקפה משובחים ששלטו בענף, החל מאמצע שנות ה-90 ועד לשלהי העשור האחרון - שמות כמו ראול, רוד ואן ניסטלרוי, אנדריי שבצ'נקו, אלסנדרו דל פיירו ופרנצ'סקו טוטי. מאחוריהם מכונות שערים בדמותם של דויד טרזגה, הרנן קרספו ואחרים. מעל כולם ובאופן די בולט ניצבים שניים - רונאלדו והנרי, לאו דווקא בסדר הנוכחי.
"יש רק מילה מתאימה כדי לתאר את הנרי - סיוט. הוא החלוץ הטוב ביותר בעולם ושחקן שאף שוער לא מעוניין לפגוש" - קרלו קודוצ'יני.
האמת? קשה להתווכח עם הטענה של השוער האיטלקי, בעבר בצ'לסי וכיום בטוטנהאם, שרק אמש ספג מרגלי הצרפתי, בפרמיירה של האחרון במדי הרד בולס. בפועל, לאורך העשור האחרון לא היה חלוץ עקבי מהנרי בכל הנוגע למספרים. ב-8 עונותיו בארסנל (2000-07) כבש 226 שערים, ממוצע של למעלה מ-28 כיבושים מדי קמפיין, ויותר מכל שחקן התקפה אחר ברמות הגבוהות.
על אף שבשיאו יכול היה לכבוש שלושער מדי משחק, הנרי מעולם לא היה שחקן שרואה את השער ותו לא, דוגמת ואן ניסטלרוי או 'פיפו' אינזאגי. הערך המוסף שלו על פני חלוצים אחרים, בא לידי ביטוי בין היתר בפרגון לחבריו לקבוצה. בין 2003 ל-2005 תרם הצרפתי, שתופקד כשחקן אגף בתחילת הקריירה, לא פחות מ-55 בישולים. בתשע עונות, כולל במונאקו ובברצלונה, סיים עם נתונים דו ספרתיים בקטגוריית האסיסטים - נתון חריג למדי עבור חלוץ.
גם כאשר נחת בקאמפ נואו ב-2007, כשהוא סוחב עמו רזומה מרשים יותר מכל שחקן אחר בברצלונה, ידע הנרי את מקומו בסגל, שבין כה וכה היה משופע בכוכבי על כרונאלדיניו, סמואל אטו וליונל מסי הצעיר. "יש נטייה לשכוח שכדורגל הוא משחק קבוצתי ולא מופע יחיד - לעיתים שחקנים פשוט לא מכבדים את זה. אני אוהב את המשחק שלי, אבל יודע שישנם מקרים שבהם עלי לרצות את האנשים שמסביבי ולמסור להם את הכדור", אמר ועשה.
"אני אומר לחניכים שלי באקדמיית הכדורגל של ניוקאסל, לצפות בהנרי וללמוד, אישית, אני יכול להסתכל עליו במשך שעות. הוא משחק בנונשלנטיות ובאלגנטיות, לפעמים ביהירות, אך בו זמנית באיכות כה גבוהה. נהוג לדבר על מכוניות שמגיעות מ-0 ל-60 בתוך שניות וזה בדיוק המקרה עם הנרי - הוא פשוט מתפוצץ" - פיטר בירדסלי.
להנרי היה ועודנו נשאר דבר אחד שמבדיל אותו מכל חלוץ שדרך על מגרש כדורגל ב-10-20 השנים האחרונות - חן, ובשפע. ניתן למשול את הצפייה בצרפתי בימי הזוהר בארסנל לסעודה במסעדת גורמה - חוויה לאניני טעם, למביני דבר. לא עוד טרנד ברזילאי בר חלוף סטייל רונאלדיניו או אדריאנו.
"אומרים שהוא לא מבקיע מספיק עם הראש, אך האם הוא צריך את זה עם מה שיש לו ברגליים? הנרי גורם לגולים מרהיבים להיראות קלים עד כדי גיחוך", טען בעבר אלן שירר. רפרטואר שערים כשל הצרפתי (מומלץ בחום לגשת ליוטיוב), לא תמצאו אצל אף שחקן אחר, כולל את מסי ורונאלדו, ביחד. הוא עשה זאת מכל בלטה בהייבורי, באמירויות וגם בקאמפ נואו - בטאץ' אלגנטי מתוך הרחבה, בבעיטות חופשיות, עם הפס המסובב והחד משמאל לפינה הימנית הרחוקה, בנגיחות ובעקב, בפגזים מ-25 מטרים ועד לפריצות סוחפות מ-60-70 מטרים. גול מכוער? לא בלקסיקון.
והמהירות... הצעד הראשון הקטלני עלי אדמות, כזה שהיה גורם לשחקני ההגנה הטובים והחכמים בעולם להיראות כשוטים - מדסאיי וקארגר, דרך לוסיו וסמואל וכלה בראמוס ופרדיננד.
אם בעבר ההתקפה היתה מחולקת לפי תפקידים ברורים - חלוץ מרכזי (גבריאל באטיסטוטה למשל), מתחת לחלוץ (דניס ברגקאמפ), קיצוני שמאלי (ראיין גיגס) וימני (דייויד בקהאם), הרי שהנרי באופן מסוים היה האבטיפוס לשחקן ההתקפה החדש, שניפץ את כל ההגדרות הקיימות בעצם היכולת שלו לשחק בכל פוזיציה בחלק הקדמי, ואף לעשות זאת ברמה הגבוהה ביותר. חלוץ - בכל מובן המילה.
"אני תמיד חושב על מה שעדיין לא הצלחתי להשיג וזה הכוח שמניע אותי", אמר הנרי בעצמו, "לעולם לא להיות מסופק ממה שעשיתי" - תיירי הנרי.
האם שמו של הנרי ייחרט בדפי ההיסטוריה של הכדורגל לצד הגדולים ביותר? את התשובה אפשר לחלק לשני חלקים. כן, כי קשה להתעלם מאינספור השערים, רגעי הקסם, התארים האישיים וההישגים הקבוצתיים שמעטרים את הקריירה של הצרפתי, ובטח לא מהאהדה העצומה ברחבי העולם ובו זמנית ההערכה הגדולה שרחשו לו שונאיו ויריביו.
לא, כי מה כל זה שווה אם לא סחבת על גבך נבחרת לזכייה במונדיאל? טורניר נוקאאוט בן 7 משחקים במקרה הטוב, שנערך אחת לארבע שנים ומשמש למרבה האבסורד כמבחן כניסה להיכל התהילה האקסקלוסיבי של הענף. אם כך, החלוקה היא ברורה ביותר - יש את פלה, מראדונה, זידאן ורונאלדו, ויש את כל היתר. במחשבה שנייה, מה כל כך רע בחברתם של קרויף, מסי ואחרים?
לפנייה לכתב/ת 
