איראן: נבנה כור ניסיוני להיתוך גרעיני
ראש סוכנות הגרעין האיראני הודיע כי 50 מדענים החלו במחקר לבניית כור היתוך גרעיני ניסיוני, שיימשך שנתיים. "יידרשו עשר שנים לתכנון והקמת הכור", העריך
ב-2006 טענה איראן כי החלה בניסויים בהיתוך גרעיני, אך זו הפעם הראשונה שהיא מודה שהמשיכה במחקר בנושא. סאלחי אמר כי 50 מטובי המדענים באיראן
נשכרו לטובת המחקר, שתקציבו הראשוני עומד על 8 מיליון דולר. "זה ייקח 20 או 30 שנה כדי שהתהליך יהפוך למסחרי, אך טרם השתמשנו בכל היכולת במדינה כדי להאיץ את המחקר בנושא", ציין.
בניגוד לשיטת הביקוע, בה נעשה שימוש בכורים גרעיניים למטרות אזרחיות וצבאיות, השימוש בשיטת ההיתוך טרם פוצח לחלוטין על-ידי המדע. מדובר בתהליך שבו הופכים אטומים קלים לכבדים יותר, בדומה לתהליך המתרחש בשמש, תוך שחרור כמויות אדירות של אנרגיה. הואיל והתהליך מתרחש מטמפרטורות גבוהות מאוד, מנסים מדענים בעשרות השנים האחרונות למצוא שיטה שבו יתבצע "היתוך קר" – אך ללא הצלחה יתרה. אם תימצא שיטה כזו, תהפוך שיטת ההיתוך לאפשרות זולה ונקייה לייצור כמויות אנרגיה בלתי נדלות.
בתוך כך נרשמה בסוף השבוע הצטננות נוספת ביחסים בין איראן לרוסיה, שהייתה עד לפני כמה חודשים לאחת הסיבות המרכזיות לעיכובים בהחרפת הסנקציות הבינלאומיות. נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, האשים את מוסקבה בהפניית גב לארצו ובהצטרפות לשקרים שמפריך המערב נגד תוכנית הגרעין האיראנית.
אחמדינג'אד התייחס לדברי נשיא רוסיה, דמיטרי מדבדב, לפיהם איראן מתקרבת ליום שבו תהיה לה היכולת לייצר נשק גרעיני, והאשים אותו בהצטרפות ל"דרמה התעמולתית" שמובילה וושינגטון. "רוסיה היא אומה גדולה ואנו מעוניינים בהמשך הידידות עמה, אך הערותיו של מדבדב הן חלק מהדרמה התעמולתית שמוביל נשיא ארה"ב. למעשה, מר מדבדב הצית מחדש את הדרמה הזו".
"לא נסחור עם מדינות שיטילו עלינו סנקציות"
במקביל, הזהיר סגן נגיד הבנק המרכזי באיראן, חמיד בורהני, כי ארצו תפסיק לסחור עם המדינות שהטילו מגבלות על נכסיה בחו"ל, עקב הסנקציות הבינלאומיות. "כל מדינה שתיצור מגבולת על נכסים איראנים, נפסיק לסחור עמה", אמר בורהני והוסיף כי איראן "חייבת להגן על נכסיה".
האכזבה האיראנית מרוסיה אינה קשורה רק להחלטתה של האחרונה לתמוך בהידוק הסנקציות, אלא גם מהחלטתה שלא להוציא אל הפועל את
עסקת טילי S-300 שנחתמה עם טהרן. סיכול עסקת ה-S-300 הוא אחת הצלחות החשובות של המערב במאבקו באיראן בשנים האחרונות, שכן מדובר במערכת יירוט המסוגלת להקשות מאוד על מטוסי קרב ישראלים או אמריקנים במקרה של מתקפה על מתקני הגרעין.
רוסיה חתמה ב-2007 על חוזה לאספקת המערכת לאיראן, ומאז נמצאה תחת לחץ כבד מצד המערב שלא לספק. השבוע אמר גורם בכיר בצבא רוסיה כי האיסור על העברת מערכות מתקדמות ליירוט טילים לאיראן נכלל בהחלטת מועצת הביטחון. בכך הצטרף הצבא הרוסי לעמדת הקרמלין, עליה הצהיר ראש הממשלה, ולדימיר פוטין.
לפנייה לכתב/ת 
