"ילדים שחורים, נא להתיישב ליד החלונות"
אחרי שנים ארוכות מאחורי הקלעים ככותב הפאנצ'ים של דיוויד לטרמן, קונאן אובריאן וכריס רוק, לואי סי.קיי צלח את המעבר אל צדה השני של המצלמה. הסדרה המוקומנטרית שלו המשודרת ברשת FX בארצות הברית היא אחת הטובות שיש כרגע על המסך
"נתקענו בהארלם, מה את רוצה? הגיוני שהילדים השחורים יישבו ליד החלונות". את המשפט הזה אולי לא הייתם יכולים למצוא באף אחת מרשתות השידור הגדולות בארצות הברית, לכן טוב מאוד שקיים ערוץ הכבלים של רשת פוקס "FX", שמאפשר במה לסדרות קצת יותר קיצוניות להגיע לטלוויזיה.
וזו בדיוק הבמה שמתאימה ללואי סי.קיי, קומיקאי, סטנדאפיסט ומי שבמשך שנים ארוכות היה כותב הפאנצ'ים של כריס רוק, קונאן אובריאן ודיוויד לטרמן, עבודה עליה היה גם מועמד לפרס האמי. לפני חודש בדיוק עבר סי.קיי אל צדה השני של המצלמה, בסדרה המוקומנטרית "לואי", שבמרכזה הרגעים הקטנים בחיים המשעשעים שלו, ושל כולנו.
כבר בפרק הראשון מנפץ סי.קיי כל מוסכמה ושוחט עדר של פרות קדושות; ילדים שחורים כבר אמרנו, וגם עובדים זרים בארצות הברית, משפחות חד-הוריות - כל אלה נצלים היטב על הגריל שלו, ולמרבה השמחה בלי טיפת צנזורה. בפרקים הבאים, אגב, מצטרפים לרשימה גם גולשי פייסבוק, בחורות בדייטים, רופאים (ריקי ג'רווייס מתארח בתפקיד הרופא), הומואים ובעצם כל מי שנקרה בדרכו.
הכל אמיתי. כמעט
הגדרתה של הסדרה כמוקומנטרית מקורה במרכז עלילת "לואי". סי.קיי הוא אב חד-הורי לשתי בנות - הן במציאות והן בסדרה, וחלק נכבד מזמנו הוא מקדיש לחינוכן. וכך, בפרק הראשון, הוא מתלווה לטיול כיתתי של בנותיו באוטובוס, שאמור להגיע אל הגן הבוטני ברובע הברונקס.
לואי במנהטן. צער גידול בנות
הטיול משתבש כאשר האוטובוס נתקע באמצע הארלם, הנהג לא באמת יודע לאן הוא צריך להגיע וזה גם לא ממש מזיז לו (הוא מעדיף פשוט לחתוך מהסיטואציה כי הוא גר שני רחובות מהמקום בו נתקעה הקבוצה), ואז גם מגיע המשפט עמו פתחנו כתבה זו.
בהמשך, משתף לואי את הצופים במופעי סטנד-אפ הקוטעים את רצף העלילה בעדינות, על קרטוני החלב המוגשים לילדים בבתי הספר וגורמים להם לצער רב, שכן אף אחד לא יכול באמת לפתוח את אותן קופסאות. כמו כן, הוא מספר על העובדת בקפיטריה הבית ספרית, שלשיטתו היא אחת הנשים המסכנות בעולם.
באותו פרק, אבל בלי להעמיס על הצופים, אנחנו עדים גם לדייט לא מוצלח במיוחד של לואי האומלל, שפשוט שכח איך מתחילים עם נשים. זה נגמר כשהבחורה איתה הוא יוצא מחליטה פשוט לברוח ממנו בריצה אחוזת אמוק.
בקלות יכולה היתה "לואי" ליפול במלכודת הסלפסטיק או הפאנצ'ים המתחכמים, ולהיות סדרת נישה בסגנון "תרגיע" ואפילו "סיינפלד". אבל זה לא המצב. בקסם אישי מתפרץ, לואי - ג'ינג'י ממוצע ממנהטן, מצליח לכבוש את המסך ולהעביר בצחוק אדיר - אשר מהול לפרקים גם בטיפת עצב, סיפור אנושי שהצופים בקלות יכולים להתחבר אליו - גם אם הם לא גרים בארצות הברית וגם אם הם לא נמנים על מעריצי לארי דיוויד.
