האם: "רציתי שיהיה להם אבא, נתתי אותם לרוצח"

יום אחרי שעולמה חרב עליה, סיפרה הבוקר (יום א') לילך שם-טוב בראיון לגלי צה"ל על חייהם הקצרים של שלושת ילדיה - עומר (10), רוני (8) ואור (5) - שנרצחו בסוף השבוע על ידי בעלה לשעבר, איתי בן-דרור. "רציתי שיהיה להם אבא", אמרה ומיררה בבכי. "לא ידעתי שאני נותנת אותם לרוצח".

"לקחו לי את כל ה... שלושה פרחים שלי", הוסיפה בדמעות. "איזה ילדים הם היו. שלוש שנים חיכיתי עם טיפולי פוריות עד שהאושר בא אליי. איך עכשיו ביום הולדת שלי הוא נלקח ממני? איך אני אמורה להרגיש?".

רצח את שלושת ילדיו - סיקור מקיף ב-ynet:

• אחרי הרצח: האב שכב 10 שעות ליד ילדיו במיטה
• האב בחקירה: היא איימה שלא אראה את הילדים
• הרווחה: האם הסכימה לסידור, והיה אישור רפואי
• האב בבית החולים: עכשיו הילדים זכו בשלווה
• מומחה: חולה נפש אובדני מסוכן יותר לסביבתו
• הלם בקיבוץ שבו גדל הרוצח: "אי אפשר לחזות"
  

בראיון לניב רסקין גוללה לילך חלקים מסיפור חייה עם הבעל, סיפרה על בעיותיו הנפשיות ועל היחסים המתוחים עמו מאז הגירושים -

כיצד ניהלה נגדו מאבקים על דמי המזונות והזכות לפגוש בילדים, כיצד איים עליה ועליהם, וכיצד נכנעה ונתנה לו להמשיך לפגוש בהם - משום שהילדים רצו זאת, וכדי למנוע מאבק מכוער מול עיניהם.

אבל דווקא בתקופה האחרונה, לדבריה, לא נראה היה שמשהו רע הולך לקרות. "להיפך - בתקופה האחרונה הוא קנה להם פלאפונים כדי שהם יוכלו להתקשר אליו כשהם בקייטנות", סיפרה. "ביום שישי, הוא לקח אותם לקרקס. הוא היה לוקח אותם לבורגראנץ' ולפיצות וקנה להם בגדים חדשים, מה שאני כל השנה שעברה, שלא קיבלתי מזונות, נאלצתי לקחת מחברים כי לא היה לי כסף - הוא קנה להם הכל חדש. בשבועיים האחרונים הם אפילו העדיפו ללכת אליו מרוב המתנות שהוא הרעיף עליהם, במקום להיות איתי בבית, כי הם ידעו שלאמא אין ולאבא יש".

"הוא היה בסטרס מזה שאני שיקמתי את חיי"

האם איתי השתקם, היא נשאלה. "אני רוצה להבהיר דבר אחד: איתי לא חולה נפש", השיבה. "איתי בן-אדם מניפולטיבי, אבל הוא מתכנן הכל מראש. אולי היה עליו איזשהו לחץ נפשי קצת יותר ממה שהיה בכל השנים האלה שהיינו ביחד, כשהוא החליט לפרק את המשפחה שלנו, בדיוק לפני שנה. הוא הכיר... כן, החברה הכי טובה שלי הפכה המאהבת שלו, עד שהיא זרקה אותו. ואז הוא הבין שאני לא מתכוונת לחזור אליו ולסכן את המשפחה הזו. הוא לא הפסיק לשאול ולחקור את הילדים עם מי אני הולכת, ומתי אני חוזרת ועם מי אני יוצאת ומה אני עושה. אני ידעתי שהוא בסוג של סטרס מזה שאני שיקמתי את החיים שלי".

עומר, רוני ואור (צילום רפרודוקציה: בועז פיילר)

- הוא איים עליך, לילך, לאורך השנה?

"מה שהוא עשה זה דבר כזה: הוא הביא יום אחד, יום לפני היום-הולדת של אור, הבן הקטן שלנו בגן, הוא קיבל חופשה מפרדסיה (המרכז הרפואי לבריאות הנפש "לב השרון" - ynet). הוא היה בשוק והוא קנה לעצמו כל מיני דברים. כשהיינו בדרך הביתה הוא אמר - קניתי לך סכין.  ואני בהתחלה לא הגבתי. אחר-כך כשהגענו הוא אמר לי תלכי הביתה, אני אביא את הדברים. ואז נזכרתי שהוא אמר 'קניתי לך סכין', אמרתי לו - אתה את הסכין הזה לא מכניס אליי הביתה".

"בערב שאלתי אותו – 'איתי, למה קנית סכין?'. הוא אמר לי, 'כי אין לך סכינים חדים בבית, רציתי שיהיה לך סכין'. אמרתי, 'אבל אני לא ביקשתי סכין, למה אתה בא אליי עם סכין?'. הוא אמר לי, 'אין לך מה לדאוג, בך ובילדים אני לא אגע בחיים, אתם מתייחסים אליי... אולי אני ארצח את מורן ונבו', שזה האחים שלו".

"לא רוצה אותו בבית - אז נתנו לנו 'חדר קשר'"

ההתבטאות זהו, לדבריה, הדליקה אצלה נורה אדומה: "התקשרתי לגיס שלו, לארנון, אמרתי לו, 'תקשיב, אני לא ישנתי כל הלילה, איתי אמר שהוא עלול לפגוע בהם'. הוא אמר לי: 'לילך, אל תתייחסי, אני לא מתכוון ללכת אחריו עם נבוט כל פעם שהוא נפגש עם מורן ונבו'.

ואז דיברתי עם מיכה, שזה אבא של איתי, אמרתי לו, 'מיכה, מה אני עושה?. הוא רוצה להכניס סכין אליי הביתה'. הוא אמר לי, 'לילך עכשיו את מדווחת לרשויות'. התקשרתי לד"ר דונסקי, הפסיכיאטרית בפרדסיה, התקשרתי לשרון העובדת הסוציאלית שלי... אני אמרתי לו שהוא לא נכנס אליי יותר הביתה בחיים. אני לא רוצה אותו אצלי בבית. נתנו לנו 'חדר קשר'".

- מתי זה היה האירוע הזה?

"עם הסכין?".

- כן.

"בסביבות חודש פברואר".

- ודיווחת על זה לרשויות וכלום לא קרה?

"דיווחתי, כולם ידעו. העובדת הסוציאלית שלי ידעה, נתנו לנו 'חדר-קשר'. גם בפרדסיה הם ידעו... אז הוא ביקש ממני לדווח, ואני באמת התקשרתי לדווח, גם לפרדסיה וגם לשירותי... לעובדת הרווחה שאצלנו בכפר. נתתי הוראה חד-משמעית שהוא לא נכנס אליי הביתה. התחלנו להיפגש ב'חדר קשר'. הייתי מביאה אותם אחת לשבוע, כדי שהוא יוכל לראות אותם. ובפגישה האחרונה שהייתה לנו במהלך חודש יוני, הם ישבו וכל-כך התלהבו מההשתקמות המהירה, ו'איזה יופי' ו'איזה אינטראקציה מדהימה יש בין הילדים לאבא', ו'זה קרה כל-כך מהר, כל הכבוד, אז אין לכם יותר צורך, אנחנו נאפשר לכם רק עד סוף יוני, אין לכם יותר צורך בחדר-קשר. הילדים אוהבים את אבא שלהם'".

"ירדו עלי שאני פראיירית, מתחשבת בו יותר מדי"

ובתחושות הפנימיות שלך, משהו קִרקר?

"אני תמיד חשדתי. עכשיו כולם אמרו, לי את... הוא לא שילם לי הרי מזונות. אני הייתי מסתפקת ב-3,000 שקלים, כי תקופה לא עבדתי, כי לא יכולתי לעזוב אותם. עבדתי בתל-אביב והייתי מגיעה כל ערב בשבע בערב, והחלטתי שזה לא מתאים לי לעזוב אותם עד שבע בערב, תכל'ס הייתי בשביל להיות איתם. בזמן האחרון, דווקא הם כל-כך רצו את הקרבה שלו. הייתה לנו מריבה על כל הנושא של ה... אני לא זוכרת את העובדת הסוציאלית.... אמרה, 'לא משנה מה קורה ביניכם - שום דבר לא ליד הילדים'. הילדים לא צריכים לחוות את זה.

איתי בן-דרור נלקח מזירת הרצח (צילום: עידו ארז)

"במקום ש... נכון שלפעמים היו במקום יציאות ופליטות-פה לידם, ואני כל-כך השתדלתי לא לערב אותם בכל מה שקורה לנו, וכמה קשה לי כלכלית. נפגשתי עם זוג חברים שלי, ביום חמישי אני חושבת, וכולם ירדו עליי שאני לא עושה לו הוצאה לפועל, שאני מתחשבת בו יותר מדי, שאני פראיירית, ואמרתי להם שאם אני הולכת לעשות לו הוצאה לפועל, הוא פשוט ינקום בי.

"הם אמרו לי שאני מדברת שטויות כי אני פחדנית ואני פראיירית, והעובדים הסוציאליים מצד שני אומרים לי שהוא השתקם וכל הכבוד. הוא לא סתם בחר את התאריך הזה, אתמול היה יום-הולדת שלי. הוא לא סתם בחר את זה, זה היה מתוכנן.

אני אמרתי לילדים שחברים שלי חוגגים, אני אמרתי להם 'לא חגיגה גדולה', כי רק לפני פחות מחודש אמא שלי נפטרה בנסיבות טרגיות. אז לא ממש חגגנו, רק יצאנו לים. הייתי כל-כך בתוך עצמי ולא הבנתי למה אני לא שמחה בכלל".

- הרגשת.

"אני לא בטוחה שהרגשתי, אבל הייתי מאוד עצורה. הייתי מאוד עצורה ונכנסתי למצוקה הנפשית שיש לי בשנה האחרונה, של איך אני משתקמת, אמרתי: 'בדיוק התחלתי עבודה חדשה, לא נורא, לא חשוב, לא צריך, אני אסתדר לבד, אני אשקם את המשפחה'. אני כבר תכננתי... ישירות עם חובות של חצי מיליון שקל. תכננתי כבר - התיקים מוכנים לפשיטת רגל, אמרתי אני אעבור את הארבע שנים, עוד ארבע שנים יש להם בר מצווה, בת מצווה, אני אפצה אותם. כבר היו לי תכניות לטווח הארוך... לא חשבתי שאני אאבד אותם. ואני לא מוכנה, יש לי את הרגשות-אשמה שלי אבל אני לא מוכנה שישפטו אותי על זה שאני ידעתי ונתתי להרוג אותם".

- אף-אחד לא שופט אותך.

"אני כבר שמעתי, אני קראתי, ראיתי, בלי שהסכמתי לדבר. אז יש לנו הסכם, ובהסכם הזה רשום שהוא צריך לקחת את הילדים פעמיים בשבוע, וכל שבת שנייה. וברגע שרשויות נותנות את ההיתר לאבא לקחת את הילדים, אני לא יכולה לצאת נגד ההסכם הזה, כי אני רציתי כן לפתוח אותו בנוגע מזונות, וידעתי שאם אני פותחת אותו בנוגע לזה שאני לא לוקחת את הילדים, אז תהיה לו עילה - ואני לא הסכמתי, כי ידעתי שאיתי לא חולה-נפש. הוא בן-אדם כן מאוד מניפולטיבי, כל ה-14 שנה הוא סובב אותי על ימין ועל שמאל".

"מילא לי את המקרר, דאג להיות בשליטה"

- היו לו התנהגויות אימפולסיביות לאורך השנים האלה?

"כן, הוא סובב... הוא סירס אותי כלכלית, הוא לא אמר לי הרבה מאוד דברים שהתהוו בתוך החיים שלנו. הוא די הגביל אותי... גם אחרי שהתגרשנו, הוא לא היה נותן לי כסף אבל הוא כן היה דואג למלא לי את המקרר ולהיות בשליטה על מה יש לי במקרר ומה יש לילדים. אבל כסף במזומן, בהסכם של המזונות - זה הוא לא נתן. ככה לא מתנהג חולה-נפש, ככה מתנהג בן-אדם שהוא מאוד מאוד בשליטה, שהוא רוצה להיות כל הזמן בשליטה. אני לא פסיכיאטרית ואני לא פסיכולוגית, אני לא מתיימרת להיות כזאת, אבל ברגע שיש לי הערכה חד-משמעית שהוא משוקם ושהילדים אוהבים אותו ושאת המלחמות שלנו אנחנו ננהל בבתי-משפט ולא מול הילדים, כי טובת הילדים תמיד חשובה, וזה מה שאני עשיתי, שיהיה להם אהבה.

האב הרוצח עם שלושת ילדיו (צילום רפרודוקציה: עידו ארז)

"אני לא ידעתי שאני נותנת אותם לרוצח. אני לא תיארתי לעצמי... נכון, תמיד היו לי את החששות שהוא ינסה לנקום בי דרך הילדים. אבל מכאן, מחששות למה שבפועל... לרצוח ילד, גופה אחרי גופה אחרי גופה, אני לא מסוגלת לבעוט בחתול... איך אפשר בכלל לראות כל-כך הרבה דם. ושלא יספר לי סיפורים, הוא אהב אותם והם אהבו אותו, ואני ראיתי את האינטראקציה ביניהם. הם היו מחכים לטלפונים ממנו. כל בוקר הם היו קמים בבוקר, מדליקים את הפלאפון כדי להגיד, 'אבא בוקר טוב'. עכשיו אף-אחד מהם לא יבוא להגיד לי, 'אמא בוקר טוב, אמא לילה טוב'. איזה שלושה פרחים".

- אני רק יכול לשלוח לך חיבוק מכאן ולחזק אותך ולקוות שתעברי את זה.

"אחרי שאני אוודא שהוא יושב שלושה מאסרי עולם, אני כבר אדאג איך לראות את זה יותר מקרוב. הבן-אדם הזה לא ייצא לחופשי. על גופתי המתה, הוא לא יהיה בבית-משוגעים.... מנסים במשפחה שלו לטעון...

ועוד דבר מאוד מאוד חשוב: אני שמעתי שמיכה אתמול אירגן בקיבוץ מסיבת עיתונאים, על זה שהבן שלו, היה לו עבר פסיכיאטרי. בפעם הראשונה שאיתי ניסה להתאבד, אני התקשרתי אליו, אני שאלתי אותו, אני אמרתי לו: 'מיכה, אני רוצה לדעת אם יש משהו שאני לא יודעת מלפני הנישואים, אם איתי פעם אחת היה בטיפול פסיכיאטרי כלשהו'...

"אני יודעת שהוא נפגש עם פסיכולוגים בקיבוץ, אבל בקיבוץ שמעתי 'אין בעיה', אין בעיה לתת פסיכולוג לילדים, זה לא משהו שהוא חריג, פסיכולוג זה לא משהו שהוא חריג. רציתי לדעת אם היה לו עבר פסיכיאטרי, והוא אמר לי 'לא, לא'... ועכשיו אחרי שהבן שלו, הנתעב, הרוצח שטבח בילדים שלי, עשה מה שהוא עשה, הוא מזמן עיתונאים להגיד שיש לו עבר פסיכיאטרי... שיבוא המטומטם הזה, שגידל רוצח, שיסתכל לי כן בעיניים ושיגיד לי שהנה הילדים שלי עכשיו בטלוויזיה, ושיגיד לי שאין לו עבר פסיכיאטרי, ואין משהו שאני לא יודעת.... הוא סיבן אותי, או שהוא שיקר או שהוא משקר עכשיו בתקשורת כדי להוציא את המשפחה שלו נקייה".