רוצים להצליח באהבה? תנו לעצמכם להשתחרר

אהבה,היא בין הדברים היחידים המשותפים לכולם: כולנו רוצים להיות נאהבים ואוהבים. אך למרות זאת רבים מאיתנו מתקשים במציאת בני זוג.

ניסיתם פעם להבין מה גורם לשני זרים להתאהב ולהתקרב? האם עצרתם לחשוב מה משותף לכל אלו שמצליחים ליצור קשרים בקלות יחסית? מסתבר, על פי נתונים סטטיסטיים, שיש דרכי התנהגות ותגובה אשר נוטות להקל על יצירת קרבה בין זרים, מעודדות התקשרות רגשית ואפילו מזרזות את בנייתו של קשר מעמיק.

הטעות הגדולה: נסיון להיות מושלמים

דפוסי התנהגות מסוימים, לצד תפישת העצמי שלנו, חשובים ליצירת חיבה, אמון, קירבה ואפילו התאהבות עמוקה. הכול, כמובן, מתחיל בנו, כמו כל דבר אחר הנוגע לנו. 

הטעות הראשונה אותה אנו עושים נובעת מכך שאנחנו לרוב נוטים לשפוט את עצמנו בחומרה רבה יותר מאשר האחרים. בנוסף, מאחר ואנחנו חוששים להפגין אספקטים באישיותנו אשר נתפסים על ידינו כלא אטרקטיביים, אנו למעשה מדחיקים אותם. וכך, כאשר אנחנו נפגשים עם אדם זר אותו אנו מעוניינים להרשים, אנחנו מקצינים את ההדחקה של אותם דברים, הנראים לנו לא נאותים.

הטעות השניה אותה אנחנו מבצעים באותו מפגש ראשוני היא בכך שאנחנו מנסים לעיתים להעניק לאדם שמולנו את הדמות הנראית לנו "נכונה וראויה". כלומר אנחנו מנסים להיות מושלמים, פשוט כי אנחנו חושבים שלכך הוא מצפה.

וכאן מגיעה הטעות השלישית שלנו, המחשבה כי ישנו דבר כזה הנקרא שלמות. שלמות, את זה צריך להבהיר, פשוט אינה קיימת.

רוצים להצליח? תשתחררו

מה, אם כן, צריך לעשות כדי להפוך כל פגישה למשמעותית יותר ולבעלת פוטנציאל לקשר עתידי כלשהו, בין אם הוא רומנטי, עסקי או חברי? קודם כל עלינו להעביר חלק מאישיותנו המקורית. איני מתכוון כי עלינו להיות מבריקים במיוחד או שנונים. אני מתכוון לכך שנהיה מסוגלים להעביר מעט מהייחודי לנו, אבל ייחודיי באמת. כיצד ניתן לדעת שמדובר במשהו ייחודיי באמת? התשובה היא שפשוט יודעים זאת, כי זה מה שאתם אוהבים באמת.

אם אתם מרימים את הגבות למעלה ברגע זה ושואלים את עצמכם מה בדיוק אני מחדש (הרי כל מה שאמרתי עד עתה נשמע מאוד הגיוני) אני מפנה את תשומת ליבכם להתנהגות של כולנו בזמן פגישות עיוורות, כשאנחנו מעבירים מצגת במשרד או סתם בהיכרויות חדשות. מרביתנו, לצערי, לא מרשים לעצמנו להיות נינוחים לחלוטין (בגבולות הנימוס, כמובן). אנחנו לא נותנים לאני האמיתי שבתוכנו, זה שמתפרקד בכל ערב מול הטלוויזיה בבית, לחלחל החוצה.

ודווקא רסיסי האישיות אשר בכל זאת פורצים החוצה מבעד לתדמית שאנו לובשים בכל מפגש מסוג זה, הם אלו שמותירים את חותמם על בני שיחנו. מסתבר שכולנו נוטים לאהוב אנשים שמניחים לעצמי שלהם לעלות על פני השטח ללא עכבות. אנשים משוחררים, כך מתברר, מגיעים בקלות רבה יותר לקשרים זוגיים ולעמדות בכירות במקום העבודה. אותם אנשים משוחררים הם אנשים מצליחנים, במילה אחת פשוטה.

ההיסטוריה הוכיחה: מי שאמיתי - מצליח

שאלת השאלות, אם כך, היא מדוע קשה לנו כל כך להסיר את אותם מעצורים? הרי מדובר באישיות שלנו, בחלקים שבה אותם אנחנו אוהבים. התשובה, מסתבר, פשוטה: מרביתנו חושבים כי אם נגלה את האני האמיתי שלנו לא יאהבו אותנו.

המצב הוא, כמובן, הפוך לחלוטין וההוכחה נמצאת בהיסטוריה האנושית. כל אותם אנשים שהשפיעו על המין האנושי היו דמויות שנתפסו כמיוחדות. הם היו אנשים בעלי קווי אישיות ברורים, אינדיבידואליסטים בדרכם, ובעיקר נאמנים לעצמם.

הכותב הוא רופא כללי, יועץ מומחה לתוספי תזונה ורפואה אסתטית