שתף קטע נבחר
 

מפופקורן ועד קלח חם – קטיף התירס בשיאו

תעשיית קטיף התירס בישראל מעבדת כ-50 אלף טון תירס מתוק לשנה. על רקע תחרות בינלאומית הולכת וגוברת, נמצאים לדגן הצהוב עוד ועוד שימושים. פרויקט הגרעין – תמונת מצב

עונת הקיץ היא גם שיא עונת קטיף התירס בישראל. תעשיית התירס בארץ מעבדת כ-50 אלף טון תירס מתוק לשנה, על שטחי גידול של 25 אלף דונם. גידול הדגן הצהוב בישראל – סקירה.

 

על מנת שיהיה לנו פופקורן לנשנש בקולנוע או קלח תירס לאכול בים, הזריעה החלה בסוף חודש מרס והקטיף צפוי להימשך עד אמצע אוגוסט 2010. בחברה לפיתוח הגליל, שבבעלות קיבוצי הגליל העליון, מגדלים את התירס המתוק

 

רוב יבול התירס גדל בצפון הארץ ומיועד ברובו לשוק המקומי, לתעשיית השימורים והקפואים וחלק קטן ממנו לייצוא, בעיקר בתעשייה. הקלחים שנשארים נשלחים לבתי אריזה לשוק הטרי.

 

מנכ"ל ג"ג חקלאות רמי לברון מקיבוץ חולתה אומר כי "כמות התירס שנזרעה השנה קטנה לעומת שנים שעברו ב-30%, עקב ביקוש מצומצם יותר בשוק המקומי".

 

לדבריו, "הביקוש המצומצם נובע מייבוא תירס באיכות פחותה ובמחירים נמוכים יחסית לייצור המקומי וכן, בשל מלאי תירס שהצטבר במפעלים משנים קודמות. בנוסף, נוצר מצב של כדאיות פחותה לייצור תירס לשיווק לאירופה, וזאת עקב ירידת ערך שערי המטבע בעולם".

 

מעל 300 טון תירס לעגורים

השנה נזרעו בגליל כ-2,200 דונם תירס מתוק וצפי היבול לעונה הנוכחית עומד על 4,000 טון תירס. מדובר בשני זנים עיקריים של תירס מתוק: תירס מתוק רגיל ותירס "סופר סוויטי", מתוק במיוחד, שהוא גם התירס דל הקלוריות ללא תוספת סוכרים.

 

סוגים נוספים הם ההתירס לגרעינים לייצור תערובת מזון לבעלי חיים והתירס לתחמיץ לרפתות. לדברי זמיר כרמי מנהל ג"ג ייצור ושיווק מזון, "כמות התירס לתחמיץ ולגרעינים שנזרעה בכל בשטחי הגליל העליון עומדת על 4,000 דונמים לתחמיץ ו-2,000 דונמים לגרעינים".

 

הוא מוסיף כי 50% מגרעיני התירס לגרעינים מיועד לייצור פורמולות למזון תינוקות. "בשנתיים האחרונות גוברת הדרישה מיצרני המזון והמפעלים בארץ ובעולם לעמוד בתקנים בינלאומיים לרכיבי מזון שאינם מהונדסים גנטית ולכן השימוש בגרעיני תירס מהשוק המקומי שאינם עוברים תהליך של הנדסה גנטית, עדיף ליצרנים אל מול התירס המיובא מחו"ל", אומר כרמי.

 

בנוסף, הוחלט השנה כי מעל 300 טון של גרעיני תירס יועברו לטובת פרויקט האכלת העגורים באזור אדמות הכבול בעמק החולה, וזאת במידה וימצאו מקורות מימון לפרויקט שמטרתו האכלה מרוכזת של העגורים החולפים בעמק החולה על מנת שלא יגרמו נזק לשדות הזרועים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים