קרנבל במומבאי

כיאה לטלנובלה המתרחשת בארץ ססגונית כמו הודו, "הדרך להודו", הברזילאית החדשה של ערוץ ויוה (מדי ערב ב-19:05), מפתיעה בצבעוניותה. עם זאת, בחירתה של ז'וליאנה פאיס לתפקיד הראשי, כלל לא מפתיעה.

נדמה שלא רק בברזיל, אלא בכל אמריקה הלטינית אין שחקנית בעלת פרופיל פיזי ואנרגטי יותר מתאים לתפקיד דמותה של מאיה, צעירה הודית מודרנית השבויה במסורת משפחתית שמטרפדת את הרומן שלה עם אהובהּ, בהואן (השחקן מרסיו גרסיה). הנתונים ההתחלתיים הטובים של פאיס לתפקיד, העניקו לה את התפקיד הראשי הראשון בז'אנר.

הראיון שלנו עם פאיס מתקיים כשהיא על סט הצילומים לסרט קולנוע חדש, לצד דין קיין ("לואיס וקלארק") וג'רי אוקונל. באתנחתא מהצילומים בארצות הברית, ז'וליאנה התפנתה לענות עבורנו על כמה שאלות.

מה המשמעות של מאיה בשבילך?

"כל דמות שאני מגלמת יקרה לי מאוד. לכל אחת יש סיפור ועוצמות משלה. מאיה היתה מדהימה ונתנה לי את ההזדמנות ללמוד המון. היא גרמה לי להרגיש גאווה גדולה בעבודה שלי. כאשר נרתמים לעבוד בטלנובלה חדשה מצפים להצליח ולעורר עניין בקהל.

פאיס וגרסיה בהודו. הסצנות הרומנטיות כבשו את המסך

"אם זה קורה, זה סימן שהטלנובלה עשויה היטב ושהיא עוסקת בנושאים אוניברסליים. אני מאוד גאה על כך שלקחתי חלק בפרויקט הזה. כל דמות חשובה אבל כמובן, מאיה תבעה ממני המון אחראיות והתמסרות גדולה בעצם העובדה שמדובר בתפקיד ראשי".

עד כמה אתן דומות?

"מאיה היא בחורה רגישה ועדינה, אבל היא נאבקת למען אהבתה ומתמודדת עם התמורות שחלו בתרבות שלה. היא אצילית ומתוקה, אבל בד בבד היא בעלת אופי חזק ויש לה אמירה בחיים. אנחנו דומות בכך ששתינו מחפשות את האושר וגם קשורות מאוד למשפחה. בנוסף, גם אני, כמוה, נוהגת להיות חביבה עם האנשים", היא צוחקת.

"הייתי צריכה ללמוד לא מעט, התהליך היה מאוד אינטנסיבי ותבע ממני התמסרות מאוד גדולה".

"אני חושבת שאני בתקופה הטובה ביותר שלי", היא אומרת אך מתחמקת מהגדרתה כאייקון מיני. "באמת, אני חושבת שהיום, בגיל 30, אני נראית יותר טוב מאשר בעבר. כמובן שיש דברים שאני מעוניינת לשנות אבל בכל מקרה אני מסתדרת לא רע גם כך".

"במקרה של מאיה, היא בחורה מאוד רגישה, אבל לא במובן החושני. לגבי הסצנות הרומנטיות, כל סצנה היא מיוחדת בפני עצמה ותובעת התמסרות שונה. ב'הדרך להודו' היה לי המזל לעבוד עם שחקנים מנוסים כמו מרסיו גרסיה (בוהאן) ורודריגו לומברדי (ראז'י).

לקחת את הודו הביתה

הסדרה, כפי שניתן לראות גם בפרומו כאן בראש הכתבה, צולמה בין היתר בלוקיישן הודי אותנטי. "לעבוד מחוץ לברזיל זה קשה", מסבירה פאיס אבל גם יודעת להעריך את היתרונות: "זה עזר לי רבות בבניית הדמות. עצם ההתמודדות עם החיים בהודו וההתנסות האישית בכל מיני מנהגים, היו מאוד נחוצים ותורמים.

פאיס בהודו. הביאה את המדיטציה הביתה

"בכלל, אני מאוד אוהבת את המקצוע שלי כי הוא מאפשר לי לחיות חיים רבים בתוך חיי, זאת זכות גדולה. כדי לבנות דמות, צריכים להתמסר אבל גם ללמוד כל מיני דברים הנוגעים לתרבות ממנה היא באה".

לקחת משהו לעצמך מהתרבות ההודית?

"הדבר שהכי הדהים אותי היתה ללא ספק המדיטציה. החשיבות שיש למדיטציה בחיים של האנשים. זה מנהג הודי שאני הבאתי איתי משם ואימצתי בחום בחיים שלי."

כאשר את מתבוננת אחורה, אל תחילת הדרך, תיארת לעצמך שתגיעי עד כאן?

"אני חיה את הרגע. לא מתכננת כלום ולא מתבוננת אחורה".

"מרסיו נהדר ומנוסה. שמחתי לעבוד איתו ואנחנו מסתדרים מצוין. הוא מאוד אחראי ומסור".

מהו החלום שלך, האישי והמקצועי?

"האישי הוא ללדת ילדים, מה שאני מיישמת בימים אלה. מבחינת מקצועית, אני חיה את הרגע וזה משמח אותי מאוד כאשר מציעים לי פרויקטים חדשים. אני תמיד מנסה למלא את שני הצדדים של החיים שלי, האישי והמקצועי".

איך את מסתדרת עם חדירת התקשורת לחיים הפרטיים?

"כשפוגעים בפרטיות שלי זה מרגיז אותי, אבל זה לא קורה הרבה. אני קמה מוקדם,

עובדת עד מאוחר, התחתנתי, אני רוצה ילדים, לפעמים אני בוכה, ובסופו של יום אני אישה רגילה עם דרמות רגילות".

"אני מסתדרת מצוין, עד כדי כך שמכיוון שאני בחודשים הראשונים, לפעמים אני שוכחת בכלל שאני בהיריון".

את מתכוונת להמשיך לעבוד מיד אחרי הלידה?

"בשום אופן לא, אני מתכננת לקחת פסק זמן כדי להתמסר לאמהות".

ולסיום, מה למסור לצופים מישראל?

"שאני מקווה שאתם נהנים מהטלנובלה, כי באמת מדובר בהפקה מיוחדת. הצבעים, הריקודים, התרבות, הנופים, הכל מיוחד במינו".