מה מרגיש ארמני באיסטנבול?
טורקים מגיעים למכור רכוש ארמני, אבל ארמנים מעולם לא מכרו חפצים טורקיים. מה זה אומר על הבניית ההיסטוריה של שני העמים?
"כדי להבין מה קרה לארמנים במלחמת העולם הראשונה לא צריך לקרוא ספרים או ללכת לארכיונים", אומר לי גריגור (שם בדוי). "מספיק לשבת כאן, בשוק המקורֶה הענק של איסטנבול. אני יושב כאן כבר 47 שנים. במשך כל התקופה הזאת אף פעם לא הגיע אלי ארמני למכור לי חפצי נחושת או כסף מוסלמיים. אתה מבין מה זה אומר"?
במקום שבו מונחת רגלו הימנית של הסוחר הארמני, רצפת העץ שחוקה בצורת נעל. מאז שנות ה-60 הוא יושב כאן על אותו כסא, ליד אותו שולחן בחנותו הזעירה, קונה ומוכר עתיקות מכל רחבי אנטוליה. בערך מחצית מהזמן אני אורח קבוע אצלו, שותה קפה ותה, מנהל שיחות ארוכות על היסטוריה ופוליטיקה ומדי פעם משקיע בקערת נחושת עם כיתוב מעניין.
"ההיסטוריונים הטורקים", טוען גריגור, "מתארים את מלחמת העולם כתקופה שבה כולם הרגו את כולם. כנופיות ארמניות זינבו בצבא הטורקי והתקיפו כפרי מוסלמים, סייעו לצבא הרוסי לפלוש לאנטוליה, וניסו להקים חבל עצמאי במזרח המדינה. לממשלת הטורקים הצעירים לא הייתה ברירה אלא להגלות אותם מהמקומות שבהם עלולים היו להזיק למאמץ המלחמתי. בהגליה הזאת מתו רבים מהסבל אולם לא הייתה כוונת הרג. באותה תקופה נהרגו גם אלפי מוסלמים.
"היה הגיוני לצפות, אם כן, שכמה ארמנים יביאו חפצים מוסלמיים שמשפחותיהם שדדו. זה מעולם לא קרה לי, אבל במשך השנים שאני יושב כאן היו כבר אלפי מקרים שטורקים באו למכור לי רכוש ארמני. רוב הצעירים אפילו לא יודעים מה מקור החפצים הללו. הם מופתעים כשאני מראה להם את הכיתוב בארמנית, מחווירים קצת ומתפתלים בכסא. 'כנראה השכנים השאירו את זה אצל סבא שלי כשנאלצו לעזוב', הם אומרים. מילא, יום אחד הם יגלו את הסיפור האמיתי".
אז מה דעתך על הניסיון הטורקי לחדש את היחסים עם ארמניה? אני שואל.
גריגור מחייך, מורה לבנו העומד מחוץ לחנות להביא לנו עוד שתי כוסות תה, ושואל אותי מה שלום הילדים. אני משחק את המשחק ונותן דו"ח מצב, מתעדכן בתוכניות החופש של משפחתו, אבל אחרי הסיבוב המלא - חוזר לעניין.
"יכול להיות שהממשלה הטורקית באמת התכוונה לפתור את הבעיה", הוא נאנח, "והם עשו כמה צעדים אמיצים אחרי שנים של התעלמות, אבל כנראה בלב יש עדיין חששות. ממשלת אזרבייג'ן, אויבתה הוותיקה של ארמניה, דרשה מהטורקים לא לוותר עד לפתרון בעיית חבל נגורנו-קרבאך ולכן, על אף שנחתם כבר הסכם עקרוני, הטורקים חזרו בהם בעל פה. בתוך הביורוקרטיה הטורקית יש רבים שאינם מאושרים מן הרעיון ועושים הרבה כדי לחבל בו".
ומה עם ההקצנה הדתית כאן? אתה חושב שזה ישפיע עליך?
"זו לא ממשלה דתית אלא ממשלה של שיווק פוליטי", הוא מגחך. "אני חושב שכרגע המצאתי מונח חדש במדע המדינה, אבל זה באמת מה שהממשלה הזאת עושה. היא משווקת את עצמה בדרך שנראית לה היעילה ביותר, וכרגע יש בזה פה ושם אלמנטים דתיים, קצת אנטי-ישראליות, דיבורים על יכולות מעצמתיות והכרזות על דמוקרטיזציה. זה נמכר טוב. האיסלאם לא רלבנטי לעניין. מחר הם ישווקו את עצמם עם סט אחר של סיסמאות.
"ואני אגיד לך עוד משהו", הוא מוסיף כממתיק סוד. "כולם חושבים שזו מדינה מוסלמית סונית, אבל האמת היא שיש כאן מיעוטי ענק נסתרים שאינם סונים. היוונים והארמנים אמנם נעלמו מכאן, אבל נשארו אולי 25 מיליון עַלֵוִוים. העלווים האלה מתנגדים לאסלאם בגירסתו הסונית ותומכים בחילוניות בכל ליבם. הם יתנגדו לכל ניסיון להפוך את המדינה הזאת למדינה דתית. אל תשכח את זה. המדינה הזאת לא תהיה לעולם מדינת שריעה".
ועל כך בפוסט הבא.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: יגאל צור")
השוק באיסטנבול
צילום: יגאל צור
מומלצים
