אתר Wikileaks: ה"רובין הוד" של חופש הביטוי

פרשת ההדלפה האחרונה של אתר וויקיליקס (Wikileaks) מדירה שינה מעיני אדריכלי המאמץ הצבאי האמריקאי באפגניסטן, ואף מעיני ממשל אובמה כולו. אתמול (ב') הוסר אמברגו מעל מידע שהעביר האתר אל הטיימס, הגרדיאן ואל "דר שפיגל" הגרמני - ומידע מ- 92,000 מסמכים סודיים יצא לאוויר העולם שהציג את הצבא האמריקאי במערומיו.

כיצד קרה שאתר הדלפות מסתורי, אשר אפילו זהות כל מפעיליו אינה ידועה, הפך לגורם שמשפיע על סדר יומה של המעצמה החזקה בעולם, ול"רובין הוד" של חופש הביטוי באינטרנט?

המחתרת של אסנג'

מאחורי וויקיליקס עומד SunShine Press, ארגון בין לאומי שפועל משבדיה, מאז 2006. הארגון שם לו למטרה להביא לידיעת הציבור מידע חשאי, על כל צורותיו ותכניו השונים. לפי המידע באתר, וויקיליקס מורכב מעיתונאים, ממתנגדי המשטר הסיני, מתמטיקאים וחברת סטארט-אפ טכנולוגית, שמקורם בארצות הברית, אירופה, טייוואן, דרום אפריקה ואוסטרליה.

עם השקת האתר בינואר 2007, פנו מקימיו אל הגולשים והציגו את האג'נדה שלו: "מטרתנו העיקרית הם המשטרים המדכאים באסיה, ברית המועצות לשעבר, באפריקה ובמזרח התיכון, אבל אנו מצפים להיות לעזר גם לאזרחי משטרים מערביים, אשר רוצים לחשוף התנהגות לא אתית של ממשלות ותאגידים".

מאז שעלה האתר לאוויר, לא פורסמה מעולם רשימה של מקימיו ומפעיליו. זאת, למעט אדם אחד אשר ניצב בקדמת הבמה, בעוד עמיתיו ממשיכים לפעול במחתרת: העיתונאי האוסטרי ג'וליאן פול אסאנג', עורך וויקיליקס, וממייסדי הארגון.

אסאנג' מתגאה בהישגי וויקיליקס, ואף טען בעבר כי אתרו חשף לעיני הציבור יותר חומר מסווג מכל עיתונות העולם גם יחד. עוד בהודעת הקמת וויקיליקס, פרסם אסאנג' כי בידיו כבר נמצאים 1.1 מיליון מסמכים סודיים ששלחו לו מתנגדי משטר מרחבי העולם.

טכנולוגיה מתקדמת בשירות חופש הביטוי

מאז הקמתו, היה וויקיליקס למוביל בתחומו, והפך למעשה לסוג של כלי תקשורת חושף. למפעיליו יש גישה לטכנולוגייה מתקדמת, המאפשרת פריצה של סרטים מוצפנים, כגון סרטי-ירי של מצלמות כלי טיס וחומרים צבאיים אחרים.

וויקיליקס היה הראשון שהעלה לאוויר מסמכים מ-2003 המפרטים את פעילות צבא ארצות הברית בכלא גוונטנמו הידוע לשמצה - ביניהם ספרי פקודות קבע, נהלי עבודה ועוד.

האתר פרסם באפריל השנה סרט ירי החושף תקרית מ-2008 בה נהרגו בבגדד זוג עיתונאים עיראקיים מירי מסוק "אפאצ'י" אמריקאי (בתקרית נפצעו גם שני ילדים), אשר ביצע לאחר מכן תקיפה נוספת בה נפגעו חפים מפשע. בנוסף, עלתה כתבת וידאו לערוץ של SunShine Press אשר מציגה את סיפורם של נפגעי התקיפות האמריקאיות בעירק.

הסרטון מ-2008. הירי מתרחש בדקה 4:50. שימו לב: התמונות קשות לצפייה

וויקיליקס לא מתמקד רק בפעולתן של ממשלות. האתר חשף דו"חות של חברה בריטית אשר בדומה לחברות רבות אחרות - השליכה פסולת תעשייתית רעילה בטריטוריה השייכת לחוף השנהב, וחשף את סיפור  הפריצה לחשבון האימייל של שרה פיילין, אשר נפתח כחשבון פרטי בניגוד לתקנות בארצות הברית - ונפרץ, הציג מעל חצי מיליון הודעות ביפר שנשלחו מיושבי מגדלי התאומים בעת מתקפת הטרור שאירעה בתשעה בספטמבר 2001 ואפילו חשף את אורחות הקהילה הסיינטולוגית – כת אמריקאית אליה משתייכים כוכבי קולנוע כמו טום קרוז ואחרים.

"מההדלפות הגדולות בהיסטוריה"

אולם כל הישגי האתר מתגמדים אל מול פרשת יומני המלחמה מאפגניסטן. הרי גם בישראל ארעו לא מעט פרשות הדלפה חמורות, כשבמרכז האחרונה בהן עמדה חיילת צעירה, ענת קם – שהעבירה חומר מסווג מפיקוד המרכז אל מערכת עיתון "הארץ".

אבל לפרשת יומני המלחמה משמעויות נרחבות בהרבה – הן בשל אופן פעולת האתר והן בשל היקף ותוכן ההדלפה. למעשה, ביחס לחלק מהמידע שהעבירו מנהלי וויקיליקס לתקשורת, נראת ההדלפה של קם כרשימת מתכונים.

המידע שנחשף לאחרונה תואר בגרדיאן הבריטי כ"אחת מדליפות המידע הגדולות ביותר בהיסטוריה של צבא ארצות הברית". בין השאר, פרטו המסמכים שהודלפו מבצעים האמריקאי בהם נהרגו חפים מפשע, משימות מסווגות לחיסול מנהיגי הטליבאן, וחומר המשקף טקטיקות ותורות לחימה בהן משתמשים הכוחות המזויינים של ארה"ב.

יתרה מזאת – חלק מהמסמכים חושפים סוגיות אסטרטגיות מסווגות, כגון חששות ממעורבות שירותי המודיעין הפאקיסטניים בהתנגדות האפגנית למבצעי האמריקאים. יתכן שמודיעין אויב יוכל להרחיב במידת מה את ידיעתו אודות דוקטרינת המלחמה האמריקנית - כתוצאה מניתוח המידע שפורסם.

המשמעות של חשיפת מבצעים בהם נפגעו אזרחים היא בעיקר נזק תדמיתי. ארצות הברית שואפת לצמצם את ההתנגדות בציבור למהלכיה באפגניסטן, וחשיפה שכזו מעמידה את ממשל אובמה במבוכה.

אסאנג' ורעיו העבירו את המידע המסווג אל הניו יורק טיימס, הגרדיאן וה"דר שפיגל" תחת אמברגו, אשר הותיר להם די זמן להקמת מיני-אתרים ייעודיים לסיפור שנחשף ולהגיש את כל המידע.

בשל הפופולריות העצומה של אתרי חדשות אלו, הפכו פשעי המלחמה של ארצות הברית לנושא חם בכותרות כלי התקשורת בכל העולם. פרסום ההדלפה הוכתר כהצלחה.

• מיני-אתר הגרדיאן
• מיני-אתר הטיימס
• מיני-אתר דר שפיגל
  

בזכות הוויקי

בראיון לגרדיאן, מציג ג'וליאן אסאנג' את הצד שלו - ואומר כי תפקידה של עיתונות טובה הוא התמודדות עם מקרי ניצול, פגיעה בחפים מפשע ועבירות – אשר מבוצעים על ידי גופים גדולים וחזקים.

מאפיין בולט של אתר וויקיליקס הוא הגנתו הקנאית על מקורותיו. האנונימיות של המדליפים מובטחת בשל מבנה וויקיליקס כאתר ויקי. אתרים אלו הם מאגרי תוכן שיתופיים ופתוחים - שבהם כל אחד יכול להיכנס ולהוסיף מידע. הדוגמה המוכרת ביותר לאתר שכזה, היא ויקיפדיה.

בגלל מבנה זה, יכולים אנשים להעביר אל וויקיליקס מידע בצורה חשאית ואנונימית לחלוטין.

וויקיליקס מסביר לגולשיו איזה סוג של מידע מתאים לפרסום, ובאילו תנאים וקריטריונים צריך המידע לעמוד כדי להתפרסם. להנהלת האתר כלים לאימות אותנטיות המידע ולאישורו, ומדיניות קשוחה מאוד בכל הנוגע לחשיפת מקורות. למעשה, עד היום לא חשף האתר אף לא מקור אחד.

לאור פעולתו, והמדיניות שפורטה לעיל - ידע וויקיליקס לא מעט התקפות מצד גורמי ממשל אמריקאים ואחרים. בשנת 2008, בעקבו חשיפת פרשת שחיתות בבנק שוויצרי, הוגשה תביעה נגד האתר אשר דרשה לסגור אותו לצמיתות.

העילה היתה פרסום מידע פיננסי חסוי. עם זאת, סעיפי חופש הביטוי בחוקת ארצות הברית אפשרה את המשך פעולתו. עם זאת, האתר נסגר לתקופה קצרה בפברואר השנה בשל בעיות תקציב.

לאור החשיפה האחרונה, טענו בכירים בצבא ארצות הברית ובממשלתה כי וויקיליקס מסכן חיי חיילים אמריקאיים, ועל כן יש להגביל את פעולתו או לסגור אותו. אסאנג' מהר לסתור האשמות אלו. בראיון שנתן השבוע לגרדיאן, אמר כי האשמות הבית הלבן נובעות מהמבוכה בה העמידה אותו החשיפה, ולא מדאגה לכוחות הלוחמים.

"הקפדנו שכל המידע שייחשף יהיה בן מעל שבעה חודשים, כך שלא יהיו לו השלכות מבצעיות", הסביר אסאנג'. "אף על פי כן – ככל הנראה שיהיו לחקירות שיעלו בעקבותיו השלכות משמעותיות". 

הציבור, מצידו - מגלה תמיכה בלוחמים למען זכותו לדעת. בעמוד הפייסבוק ובטוויטר של וויקיליקס וסאנשיין פרס הופיעו בימים האחרונים מסרי עידוד ותמיכה רבים. ראוי לציין בהקשר זה, שבישראל עדיין לא קם גוף דומה. 

אם נידרש לשאלה מדוע, הרי שאפשר לשער, שהסיבה היא שהחברה הישראלית סוברת כי בכוחן של חשיפות קיצוניות לפגוע בביטחון ישראל, או בשל יכולות האכיפה וההרתעה של גופי אבטחת המידע ושל השב"כ.

אתר שמשנה סדר יום

אחד המודלים הבסיסיים בלימודי יחסים בין לאומיים סוקר את נושא הגלובליזציה. אחת מהשפעותיה, היא היחלשות הלאומיות והתחזקותם של גופים לא מדינתיים שאינם חייבים דין וחשבון לממשלות ולאינטרסים המקומיים שלהן – ולכן פוחתת יכולתן של האחרונות לשלוט גם במתרחש בגבולותיהן.

בעידן הרשתות החברתיות, שיפור הגישה למידע והיכולת להפיצו בצורה אנונימית, נראה שגם אתרי הדלפות מסוגו של ויקיליקס, נכנסים אל רשימת הגופים המשפיעים על התנהלותן של מדינות. Wikileaks עצמו הוא דוגמה חיה לכך.