שרפו את המועדון. מה עכשיו?
דעיכתם של מועדוני המוזיקה המזרחית הביאה את אמני הבית לשקול הסבה מקצועית. ראובן שמעון (המלאך) חושב לחזור לנהוג במשאית, שר-אל חזר להורים וצביקה אברהם מוכר את הבית. מה הסיבות לדעיכה ומה הם ממליצים לזמרים מתחילים?
משה כהן היה אחד הזמרים המזרחיים המצליחים ביותר בארץ בשנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים, ונחשב לזמר מועדונים מבוקש ואהוב ביותר. כהן, שהתפרסם בלהיט הענק "נדרתי נדר" - עליו העיד הכותב דוד זיגמן כי עד היום, 17 שנה אחרי יציאתו הוא ממשיך לקבל עליו תמלוגים - נעלם ונטש את עולם המוזיקה.
כל הניסיונות לאתר את כהן לצורך הכתבה עלו בתוהו. השמועות אומרות שספג מכה קשה עם סגירת המועדונים המזרחיים, פרש מעולם המוזיקה, חזר בתשובה וחי היום בצפון הארץ, הכי רחוק שאפשר מהתעשייה.
כהן לא לבד. בראיון עם יוסי עדן, זמר מצליח לא פחות, הוא גולל איך סגירתם של המועדונים ודעיכתו של ז'אנר הדיכאון, הובילו גם אותו לפרישה כפויה מעולם המוזיקה. ייתכן שמחשבות פרישה עוברות גם על יורשיהם, ראובן המלאך וצביקה אברהם. השניים מודים בשיחה אישית, שאם המצב ימשך כך, לא תהיה להם ברירה אלא להניח את המיקרופון ולנטוש את עולם המוזיקה.
11 שנה מופיע ראובן המלאך על כל במה. בשנים הטובות של המועדונים, הוא הופיע מדי ערב במועדונים, ביניהם "ריח מנטה", "אהבה מחודשת" ו"ארצנו". "לא הרווחתי כסף בהתחלה, כי רציתי לחשוף את השם שלי אז הסכמתי להופיע בחינם, העיקר שיכירו אותי.
"לאט לאט הקהל החל לזהות אותי, נוצר ביקוש ובעלי המועדונים עצמם חיזרו אחריי, כי ידעו שהשם שלי מביא קהל. היום כבר אין קהל למועדונים ובין היתר בגלל זה הם נסגרו", מתאר המלאך את תחילת דרכו ומעריך את מספר המועדונים, שמנה בשיאו 40, בשלושה-ארבעה מקומות פעילים.
גל היכלי התרבות תרם לסגירתם?
"ממש לא. הם נסגרו בגלל שאנשים לא רצויים התחילו להגיע אליהם, כמו בני מיעוטים, ובעיקר מכיוון שהקהל התבגר וחיפש כיוון אחר. בן 20 שבילה לפני עשר שנים במועדונים, היום כבר נשוי עם ילדים. שירים שאנחנו שרים כמו 'לא יכול איתך, פגעת בלבי' כבר לא מדברים אליהם".
אולי התנהלות נכונה יותר מצד בעלי המועדונים היתה מונעת את הסגירה?
"אין ספק שהחלטות שלהם, כמו להביא זמרים ב-50 שקל, הרחיקו את הקהל. הכל נהיה מסחרה ובסופו של דבר זה פגע לכולנו בפרנסה. יש ימים שאני בא למועדונים ואין מבלים ואני אפילו לא מקבל כסף, כי אין לבעל הבית מאיפה לשלם".
אבל השנה הוצאת את "חבקי אותי" שהצליח מאוד. זה לא הצליח להרים אותך?
"אין ספק שזה עשה משהו, אבל היום כדי לקבל השמעות ברדיו אתה צריך לשלם כסף לשדרנים. רק זמר עשיר מקבל היום רדיו וחבל ששדרנים לא מפרגנים גם לזמרים ותיקים כמוני".
אתה נשוי עם שני ילדים. איך אתה מצליח לפרנס אותם היום?
"בשנתיים האחרונות הפרנסה מאוד קשה. אני מצליח לגמור את החודש אבל לא מצליח לחסוך, ונשאר תמיד קצת מאחור. זאת לא התקופה שהיינו עובדים יום יום. התקופה ההיא מתה".
איך ממשיכים ממצב כזה?
"אם תוך שנה-שנתיים אני לא רואה שהמצב משתנה לא תהיה לי ברירה אלא לפרוש מעולם המוזיקה ולחזור להיות נהג משאית. מה שבטוח הוא, שהיום לא הייתי ממליץ לאף אחד להיכנס לענף הזה אלא אם יש לו גב כלכלי מאוד גדול מאחוריו, יחצנות מעולה ואפילו מראה טוב. בלי זה, שלא יטרח אפילו לנסות".
רק להיות חבר של אליקו
צביקה אברהם מופיע כבר 25 שנה על הבמות. היום, הוא מודה, גם לו יש כבר הרהורי פרישה. "בגיל 15 התחלתי להופיע במועדון ה'טופסי', ומשם התגלגלתי להופעות מאילת ועד קרית שמונה, שבע פעמים בשבוע, כל יום במקום אחר בארץ.
צביקה אברהם. "כשאני מבקש שיר מדודו אהרון, הוא נעלם" (צילום: חני שורקי)
"התחלתי כזמר שמתחיל את הערב לאמנים כמו איציק קלה, וככה הקהל נחשף אליי. רק לפני ארבע שנים, כשהחלה הירידה במועדונים, כבר הזמינו אותי להופעות במועדונים כמו 'הבה נגילה' , 'הפלקה' וה'פליקס', שלשם היה קשה להתקבל", הוא אומר.
למה בעצם הכוכבים הגדולים הפסיקו להופיע במועדונים?
"אם בעבר אייל גולן וקובי פרץ היו דורשים 12 אלף שקל להופעה, הרי שאחרי הפרסום שלהם והיכלי התרבות הם כבר דרשו 40 אלף למופע. בעלי המועדונים לא יכלו להרשות את זה לעצמם ואז הם עשו שטות גדולה והחלו לגבות כניסה כדי לממן את העלות של הכוכבים. את זה הקהל כבר לא קיבל".
למה בעצם? הרי להיכל התרבות הם משלמים כניסה, אז למה שלא ישלמו למועדון?
"תבין, מועדון זה לא היכל תרבות. במועדון אתה פותח שולחן, אוכל, שותה אלכוהול. יש הוצאה כספית גדולה מאוד מעבר לדמי הכניסה, שיכולים להגיע למאתיים שקל לאורח, ארבע מאות עם בת זוג. זה סכום שאנשים לא יכלו להרשות לעצמם, וככה המועדונים פשטו רגל".
אתה מאוכזב מכוכבי הז'אנר, שבסופו של דבר סייעו לסגירת המועדונים?
"אני יכול להבין אותם, אבל אני לא חושב שהם היו צריכים לזנוח את המועדונים. פעם הם היו מתחננים לקבל מיקרופון. כשהפכו לכוכבים, לא התחשק להם אחרי הופעה מול אלפי צופים בקיסריה לחזור למועדון. זה ביאס אותם".
ממה אתה מתפרנס היום?
"אני עדיין עובד ומופיע בעיקר במקומות כמו ה'ממבו' ו'מיתר', אבל לא כמו פעם. האווירה נעלמה וכולם מנסים לשרוד. מאוד קשה לגמור את החודש. הייתי שורש הזמרים של המועדונים. אפילו אליקו שמנחה ערבים בהם אני מופיע, מכריז עליי 'מלך המועדונים'"
אם הוא מכריז עליך ככה, אז למה הוא לא משמיע אותך אצלו בתוכנית?
"אולי בגלל שאני לא בא לו טוב. לצערי אני לא דופק על השולחן ונלחם כמו אחרים אז זה בעוכריי. אני נתתי במה לשרית חדד, אייל גולן ודודו אהרון, שהם היום כוכבים ענקיים ואז היו כלום. חבל שהם לא מפרגנים לי עכשיו כשהם למעלה. יכלו להזמין אותי לשיר במופעים שלהם ולתת לי תמיכה כשאני צריך אותה. העיקר אחר כך אהרון רואה אותי ואומר 'צביקה אני לא אשכח מה עשית בשבילי' וכשאני מבקש ממנו אחר כך שיר, הוא נעלם".
זה גלגל החיים. פעם אתה למעלה והם למטה, פעם זה ההיפך.
"כואב לי. מילא אם היו מפחדים שאגנוב להם את הפרנסה, אבל שנינו יודעים שזה לא המקרה. היום אני לא מצליח לגמור את החודש. ראיתי המון כסף בחיים שלי. חייתי טוב בבגדים ואוטו חדש ובניתי קוטג'. לא חשבתי לרגע שיהיה גרוע כל כך. היום אני כבר חושב למכור את הבית כדי להביא כסף הביתה".
אתה ממליץ היום למישהו להיכנס לתעשייה?
"אם הבן שלי היה רוצה להיות זמר, הייתי אומר לו דבר אחד בלבד: שיהיה חבר של אליקו".
שירות אדיר מ"ארץ נהדרת"
שר-אל אולי התפרסם השנה בזכות החיקוי ב"ארץ נהדרת", אבל במשך עשור הוא נחשב לזמר מבוקש מאוד בסצנת המועדונים. למרות שמאחוריו להיטים כמו "את אותי שופטת" יחד עם הצל ו"תצילי אותי", שעזרו לו להיכנס גם לנישת האירועים לוועדי עובדים, המועדונים היו עבורו פרנסה קבועה ובטוחה. "גם בשנים שהיה לי ביקוש גבוה לאירועים, לא רציתי לוותר על המשבצת הקבועה שלי במועדונים כמו 'האוכף', 'טוקטוק' ו'הדום 6', שהיו מבחינתי פרנסה בטוחה" אומר שר-אל.יש לך הופעות היום?
"היום אני מופיע פחות, גם בגלל שאני עובד על אלבום חדש, שם יהיה בין היתר דואט נוסף עם הצל, אבל אין ספק שאי אפשר להתפרנס מהופעה אחת בחודש. היום כבר חזרתי בגיל 34 לגור עם ההורים ברמלה, גם כדי לעזור להם. אבל אני אופטימי".
מה עוזר לך להישאר אופטימי?
"ברור שעכשיו זאת שנה קשה, אבל אני מאמין שהאלבום החדש ייתן לי את הפריצה. חשוב לי לציין שלא נעלמתי ואני עדיין מופיע במועדונים שנשארו, אבל כמעט שאין כאלה. למזלי, 'ארץ נהדרת' עשו לי, בלי שהתכוונו לכך, שירות אדיר".
חוסר מודעות ליחסי ציבור
העיתונאי ומבקר המוזיקה לשעבר ישי ויסמן חצה בימים אלה את הקווים והיום הוא תמלילן עולה בז'אנר הים תיכוני. בין היתר, הוא אחראי ללהיטו הגדול של המלאך "חבקי אותי".ויסמן, בן בית היום בחדרי ההקלטות והאולפנים, שופך אור על הנעשה מאחרי הקלעים ומסביר מדוע זמרי המועדונים מעולם לא הצליחו להתרומם מחוץ לסצנה עצמה: "הם לא מודעים למשמעות הגדולה של יחסי ציבור ופרסום ראוי ומקצועי, ולכן הם לא מצליחים לפרוץ לתודעה הכללית.
"אני עובד עם זמרים רבים ששרים במועדונים ומקליטים, אבל חוץ מהקהל האדוק שלהם, הם לא פורצים לקהל הכללי, למרות שהם מוכשרים והשירים טובים. מכיוון שבז'אנר צריך להוציא שיר כל שלושה חודשים כדי להיות רלוונטי, אז גם אם הם מארגנים את המינימום הכספי להקלטת שיר, שזה חמשת אלפים שקל, עדיין לא כולם יכולים להתמודד עם עלויות הפוסט ומה שמסביב.
"בעיה נוספת היא שהם לוקחים לחנים מיוון וטורקיה, ולא נותנים בידול וערך מוסף משלהם, ולכן הם נשמעים כמו חיקוי. הם לא מבינים שהיום בארץ יש כישרונות הרבה יותר גדולים, שיכולים לתת להם לחנים מעולים ובגלל שהם גם לא נותנים לקהל לשמוע את מה שהוא רוצה הם לא מתקדמים".
לפנייה לכתב/ת 
משה כהן. ניסיונות לאתרו עלו בתוהו
עטיפת אלבום
שר-אל. חזר אל ההורים
עטיפת האלבום
מומלצים
