דו"ח חזקיהו: הבנקים הוזהרו מבועת נדל"ן
דו"ח המפקח על הבנקים על פעולותיו ב-2009 מגלה כי העלאת הריבית האחרונה לא הייתה הצעד הראשון. כבר ב-2009 חששו בבנק ישראל מהעלייה באשראי שהעניקו הבנקים לקבלנים ולקבוצות רכישה בעקבות העלייה החדה בביקוש לדירות
התמודדות בנק ישראל עם הסכנה להיווצרות בועת נדל"ן בישראל לא החלה בהעלאת הריבית אמש . כך עולה מדברים שאמר המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו. בהגשת הדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים על המערכת הבנקאית לשנת 2009 שפורסם היום (ג'). בדו"ח מתאר המפקח כיצד בשנת 2009 גברו בבנק ישראל החששות להיווצרות בועת נדל"ן.
העברת הכספים שנפדו במשבר מאפיקי החיסכון לטווח ארוך להשקעות בנדל"ן, גרמה אז לעלייה במחירי הדיור והגידול באשראי לדיור. שינוי זה אילץ את המפקח להנחות את הבנקים לפעול בזהירות במתן אשראי לא צמוד בריבית משתנה, לקבוצות רכישה כמו לקבלנים, למתן את הביקוש ולהגדיל את ההפרשות לחובות מסופקים בפלח האשראי הזה, למקרים בלתי צפויים של ירידה במחירי הדירות. נראה שעליית הריבית אתמול היתה צעד נוסף בכיוון זה.
לטענת חזקיהו, אי וודאות רבה מרחפת עדיין מעל המערכת הבנקאית, זאת למרות חוסנם של הבנקים ובלימת המגמה השלילית שהתפתחה במשבר העולמי.
אי הוודאות קיימת נוכח החששות לגבי המשך ההתפתחויות החיוביות בכלכלה העולמית, זאת כשמתמעטת השפעת התוכניות לייצוב הבנקים על הכלכלה הריאלית במדינות רבות ונוכח ההתפתחויות השליליות בגוש האירו. בדו"ח הוא מגלה, כי בנק ישראל כבר נערך להקדים רפואה למכה - הוא בנה ותרגל סדרת תרחישים המבטאים מגוון משברים בדרגות חומרה שונות, כולל זעזועים מקרו כלכליים, כפי שעלו מהפקת לקחי המשבר העולמי של 2008.
בתרגילים אלה נבחנו השפעות המשברים השונים על יציבות המערכת הבנקאית. לדברי חזקיהו, לאחר הזעזועים שנבחנו נמצא, כי המערכת מסוגלת לעמוד במקדמי הסיכונים, בראשם סיכוני האשראי הודות לאמצעי הזהירות שכבר ננקטו והממוצע הגבוה מעל לנדרש של הלימות ההון (שיעור ההון העצמי ביחס להיקף האשראי) ב-5 קבוצות הבנקים הגדולות (הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי-טפחות והבינלאומי).הממוצע עומד היום על 13.7% לעומת היעד של 12%.
המפקח מציין כי השיפור בהלימות ההון התבטא בעיקר בצמצום היקף הנכסים המסוכנים של הבנקים והגידול בהפרשות לחובות מסופקים, המשקפות את אי הוודאות בפעילות הכלכלית. עוד הוא ציין, כי קשיי הפירעון של לווים גדולים פגעו רק במעט בבנקים. המפקח כבר הוציא הנחיות לאיתור מוקדם של חובות פגומים שימנעו הפסדי אשראי. הנחיות אלה ייכנסו לתוקף בראשית 2011, זאת בהמשך להפעלת התוכנית המתקדמת לניהול סיכוני אשראי (בזל 2) והוראה קודמת שלו שלו למינוי מנהל סיכונים בכל בנק.
השיפור בפעילות הבנקים - בגלל גורמי השפעה חיצוניים
עוד מציין המפקח כי הבנקים אמנם הציגו ב-2009 שיפור בפעילות העסקית וברווחיותם, אבל בניגוד לשנים שקדמו למשבר, הפעם נבע השיפור בעיקר מ"גורמי השפעה חיצוניים שספק רב אם יפעלו בעתיד הקרוב באותו כיוון ועוצמה". כוונתו לגידול ברווחים שנגזרו בעיקר מהפעילות בשוקי ההון בארץ ובעולם, לא מעט באמצעות חברות הבת של קבוצת הבנקים הגדולים, לעומת הקטנת רווחי המימון כתוצאה מהריבית הנמוכה.
בפתח הדו"ח המפקח מבטיח להמשיך לשמור על יציבות הבנקים ואמון הציבור בהם בפיקוח על איכות ההון והנכסים שבידיהם, ועל איכות הניהול שלהם. לבנקים הוא המליץ היום להתייעל נוכח רמת היעילות הנמוכה בהקטנת ההוצאות הגבוהות על השכר, ולחפש מקורות הכנסה נוספים נוכח הדלדלות המקורות הקיימים, בין השאר עקב מגמת הירידה בהכנסות מהעמלות.
58% מהכנסות הבנקים - מעמלות על פי הדו"ח, הכנסות הבנקים מעמלות השירותים ירדו ב-2009 בשיעור ממוצע אפסי של 0.2% ועמדו על כ-9.4 מיליארד שקל, אבל עדיין הן מהוות כ-58% מכלל ההכנסות התפעוליות. עם זאת, המגמה אשתקד לא היתה אחידה. בקבוצת לאומי ירדו ההכנסות מעמלות ב-4.2% ובקבוצת הפועלים הן ירדו ב-1.4%. בדיסקונט ההכנסות מעמלות גדלו ב-2.8% והשיא שייך לבינלאומי – גידול של 24.3%. המזרחי-טפחות אי שם באמצע.
הדו"ח מתמודד בעקיפין עם הביקורת הציבורית שעמלות העו"ש למשקי הבית גבוהות ומסבסדות את העמלות הנמוכות יחסית למגזר העסקי. הוא מציין כי ההוצאות התפעוליות של מגזר משקי הבית, כ-47% מההוצאה, גבוהות משמעותית מאלה של מגזרי הלקוחות האחרים. זאת עקב מערך הסניפים הגדול הנדרש למגזר זה. ההוצאה על המגזר העסקי מהווה רק כ-13% מההוצאות כתוצאה מהמספר הקטן של המרכזים העסקיים.
ב-2009 קיבל הפיקוח על הבנקים 3,106 תלונות נגד הבנקים וחברות האשראי. כמחציתן נדחו על הסף. מ-1,735 התלונות שנבדקו, 457 (כ-25%) נמצאו מוצדקות או מוצדקות למחצה לפי הדירוג הבא - 111 נגד הפועלים, 93 נגד המזרחי-טפחות, 57 נגד דיסקונט, 44 נגד לאומי, 34 נגד הבינלאומי, מרכנתיל ודיסקונט למשכנתאות - 18-19, יהב - 17 ואוצר החייל - 13. האחרים מתחת ל-10. למתלוננים הוחזרו 10.5 מיליון שקל. הדירוג לא כולל את מאות נפגעי חפציבה שקבלו תמיכות שונות בסך 282 מיליון שקל.
לפנייה לכתב/ת 
