הנסיעה של רועי בוטלה: 'חבל שלא הייתי במקומם'

"חבל שלא הייתי על המסוק הזה, במקום אחד החברים שלי". רב-סמל רועי, טכנאי בטייסת, היה אמור להיות שם, על היסעור שהתרסק ברומניה, ועליו שישה אנשי צוות אוויר שנהרגו. הוא כבר בישר למשפחה על הנסיעה הצפויה ואפילו קנה מצלמת וידיאו כדי לתעד את החוויה, "שתהיה מזכרת לחבר'ה בטייסת" - אולם ברגע האחרון התבשר שאין לו מקום במשלחת, והוא נשאר בארץ. "אמא אומרת שאני צריך לברך הגומל", סיפר ל-ynet, "אבל אני מצטער שלא הייתי שם, על המסוק שהתרסק".

אסון ברומניה - עדכונים אחרונים ב-ynet:

• צה"ל: אנו מניחים שכל שבעת אנשי הצוות נהרגו
• תיעוד מהשטח: צה"ל משתתף בחיפושים על ההר
• אבנר כתב לאשתו לפני האסון: "נשיקות לכולם"
• סא"ל דניאל טס לרומניה 3 ימים אחרי שעבר דירה
• המשפחות מתעדכנות בבסיס: "ליאור התרגש לטוס"
  

רועי מכיר היטב את כל השישה שהיו על המסוק שהתרסק. אחד ההרוגים הוא חברו הקרוב, רס"ל אורן כהן, גם הוא טכנאי מוטס. "כולם בטייסת הם האחים שלי, זה כמו משפחה", הוא אומר. "כשאתה שומע שזה קרה אתה רק רוצה לדעת מי היה שם, במסוק שהתרסק. אתה נזכר בפרצופים שלהם, וחושב עליהם בלי הפסקה".

החיפושים בזירת ההתרסקות, היום (צילום: AFP)

למרות התחזיות הפסימיות, עוד לפני ההודעה הסופית על מציאת הגופות, הוא סירב להאמין שהגרוע מכל קרה. "אני בטוח שימצאו את אורן", הוא אומר. "מאז אתמול אני מחכה לשמוע ממנו בשורות טובות, ולגלות שהוא חי ושלא קרה לו כלום. מדובר בבן-אדם שעשוי מפלדה, עד כדי כך הוא חזק. אדם שסוגר ברגים ושובר אותם במו ידיו מרוב כוח. כמו שאני מכיר אותו, הוא נפל על הרגליים והתחיל לצעוד עד לכוחות ההצלה".

"קיבלתי טלפונים מבוהלים - היו בטוחים שאני שם"

ברגע האחרון, רועי לא נסע לרומניה. "בשנייה האחרונה זה התבטל", הוא מסביר. "נאלצתי לוותר על המקום שלי, כי היתה בעיית מקום ומחסור במקומות לינה. אמרו לי שאין מספיק חדרים, ולכן לא אסע עם החברים שלי. במקום זה לקחתי חופשה של כמה ימים מהצבא".

אתמול אחר-הצהריים קיבל את הבשורה על ההתרסקות, ולא האמין שזה קורה לו. "התחלתי לקבל טלפונים מבוהלים מבני משפחה וחברים שהיו בטוחים שאני ברומניה כי לא הספקתי לומר להם שהנסיעה שלי בוטלה. אבל אני זה עוד כלום - הבהלה האמיתית הייתה החברים הנוספים במשלחת שהיו ברומניה, בצוותים האחרים. הטלפונים של כולם היו סגורים, והייתה בהלה גדולה".

אחרי שהתבררו ממדי האסון, הוא מספר, אמרה לו אמו שהוא צריך לברך על גורלו. "היא אמרה לי שאני צריך ללכת ולברך ברכת הגומל, אבל אני לא מרגיש ככה. זה לא מעודד אותי. אני הייתי מעדיף להיות שם, על המסוק שהתרסק, במקום אחד החברים שלי".