שתף קטע נבחר
 

התינוק לא נרגע? השמיעו לו קולות מהרחם

אם כבר ניסיתם הכול ונדמה לכם ששום דבר לא ירגיע את התינוק, כדאי שתנסו לחשוב כמוהו ולהבין מאיפה הגיע, ממש לא מזמן. אם תחזירו אותו כמה שאפשר לתנאי הרחם - יכול להיות שצפויה לכם שינה ארוכה ועמוקה

גם אם נדמה לפעמים שהתינוק באופן טבעי פשוט לא נרגע, מתברר שההרגעוּת שלו היא ממש רפלקס, כמו שאר הרפלקסים איתם נולד. כך טוען ד"ר הארווי קארפ המוסיף לשלל הרפלקסים של התינוק את "רפלקס הרגעת התינוק", אשר מטרתו הרגעת עוברים ברחם אמם. לטענתו, הדרך להרגיע תינוקות, ראשיתה באופן שבו התינוק נרגע ברחם. רפלקס זה חיוני, לטענתו, לקיומו של העובר ברחם ושומר עליו מפגיעה עצמית או מפגיעה בחבל הטבור או בשלייה. תנאי הרחם הם אשר גורמים לרפלקס ההרגעה לפעול וניתן לנסות ולחקות אותם באמצעות חמש פעולות שיש לבצע בזו אחר זו: עטיפה, תנוחת בטן/צד, השמעת קולות מהרחם (כמו "ששש...), נדנוד ומציצה.

 

1. עטיפה

על העטיפה הנכונה, על כל שלביה ויתרונותיה, דיברנו כאן, בכתבה הקודם בסדרה.

 

2. תנוחת צד/בטן

בעודו ברחם, מעולם לא שכב התינוק על גבו, אלא שהה רוב הזמן מקופל בתנוחת עובר: ראשו מטה, גבו מעוגל וברכיו מכונסות כנגד בטנו. נוכל לנסות לשחזר עבורו את התחושה, שלדברי ד"ר הארווי קארפ מפעילה אצל התינוק את רפלקס ההרגעה: נניח את התינוק על האמה של ההורה בתנוחת בטן/צד, שראשו מוטה מעט מטה, בצורה אלכסונית על כף היד של ההורה (תמונה למעלה, מימין). תנוחה זו מונעת מהתינוק להפעיל את רפלקס מורו – רפלקס הבהלה – וידועה כמרגיעה תינוק שסובל מגזים.


 תינוק עטוף, בתנוחת צד/בטן. צילום: גיל מורון

 

3. קולות מהרחם - ששש...

בתוך הרחם תינוקות מקשיבים לרעשים חיצוניים ופנימיים. הם שומעים את הלמות לבה של אמם, קולות שריקה, גרגורי מערכת העיכול שלה, את קולות תנועת מי השפיר, את קולה של האם ועוד שלל רעשים חיצוניים. לכן, אם נקיף את התינוקות שלנו ברעשים דומים, הם יהיו רגועים יותר. "רעש לבן" – רעש סביבתי ומונוטוני, כגון מוזיקה נעימה, שיר ערש שתבחרו לשיר, קולות שמחקים את קול הדופק ששמעו ברחם ואפילו רעש של מכונת כביסה או של מייבש שיער, ירגיעו תינוק בוכה. לעומת זאת, רעשים פתאומיים כגון טריקת דלת, נביחה או צעקה, יפחידו תינוק ויגרמו לו לבכות.

 

ת'שמעו סיפור: "באחד מלילות החורף, הרוחות שרקו בחוץ וחדרו אל הבית דרך חרכי התריס בקולות המזכירים שואב אבק. כל בני הבית לא הצליחו להירדם באותו הלילה למעט בתי, שבפעם הראשונה ישנה בשלווה..."

 

נכון שמי שישמע אתכם משמיעים קולות ששש... שכאלה עלול לטעות ולחשוב שאתם מנסים להשתיק את התינוק שלכם, אבל בעצם אתם מחקים את הקולות שהוא שמע ברחם. קולות אלה, שאותם למדתם בקורס ההכנה ללידה, יעילים מאוד גם להרגעת התינוק.

 

ד"ר קארפ מציע לעטוף את התינוק הבוכה, לומר ששש... באוזנו ובהדרגה להעלות את עוצמת הקול ולנדנד את התינוק באותו זמן. פעולות אלה יגרמו לו להפעיל את רפלקס ההרגעה. ד"ר קארפ מציע חלופות לקול זה וטוען כי כדאי להקליט אותן על מנת שאפשר יהיה להשמיען לתינוק בכל זמן ובעוצמה משתנה:

  • מים זורמים.
  • "רעש לבן" של מכונה (מייבש שיער, מאוורר, שואב אבק, מדיח כלים וכדומה). 
  • CD עם קולות של "רעש לבן".
  • הקלטה של "קולות מהרחם".
  • הרעש שמשמיע מקלט הרדיו בין התחנות.

 

4. נדנוד:

נדנוד בתנועה ריתמית, מונוטונית וקופצנית הוא אחת השיטות הידועות ביותר להרגעת תינוק, ובאופן אינסטינקטיבי אימהות עושות כן על מנת להרגיע את ילדיהן. כדי שהתינוק יירגע יש לנדנד אותו בתחילה באופן אינטנסיבי ובהדרגה להפחית את עוצמת הנדנוד.

כדי להצליח ולהרגיע את התינוק בצעו את הנדנוד ואת השמעת הקול על-פי צרכיו באותו הרגע. אם התינוק צורח, ניתן להשמיע לו קול חזק (ששש... או המהום) ולהניע את גופו באינטנסיביות. יש להפחית את עוצמת הקול ואת הנדנוד בהתאם להירגעות של התינוק. סביר להניח כי התינוק יפסיק לבכות ויירגע, אולם ייתכן כי לאחר כמה דקות יתחיל לבכות שוב. במקרה כזה יש לבצע שוב את חמשת הצעדים (אם התינוק עטוף, אין צורך לעטפו שוב), ולהמשיך לבצעם כחמש עד עשר דקות לאחר שהתינוק נרגע.

 

ת'שמעו סיפור: "באחד הימים פגשתי את שכנתי אפופה והלומה לאחר לילה נוסף ללא שינה. היא החזיקה את תינוקה ביד אחת וביד השנייה נענעה באינטנסיביות את... העגלה".

 

5. מציצה (שד, בקבוק, מוצץ, יד)

הצורך של תינוקות למצוץ הוא צורך עז ומקורו כבר ברחם. פעמים רבות אפשר לראות באולטרה סאונד את התינוק כשהוא מוצץ אצבע או מכניס את גב כף היד לפיו כדי להרגיע את עצמו. מבחינה התפתחותית, השנה הראשונה מוגדרת כשנה האוראלית בחיי התינוק, כשכל מערכת הלמידה והחישה של התינוק מתרכזת בפיו. כאשר יקבל לידיו צעצוע קודם כל יכניס אותו לפיו ויחוש את גודלו, את המרקם שלו ואת ריחו ורק לאחר מכן יסתכל עליו.

 

המציצה ממרכזת את התינוק, מרגיעה את כל חלקי גופו וגורמת להפרשת כימיקלים ממוחו, אשר מאפשרים לו להתפנות לקליטה ולמידה. בראשית חייו, התינוק אינו מסוגל להביא את ידו אל פיו באופן עצמאי, אף על פי שעשה זאת בהיותו ברחם. מגיל חודשיים וחצי בערך יתחיל התינוק למצוץ את ידו בכוחות עצמו, אולם כיוון שהוא עדיין אינו שולט באופן מלא בתנועותיו, ניראה אותו לעתים דוחף את ידו חזק ועמוק לפיו עד כדי הקאה. ככל שיגדל, שליטתו בידיו תשתפר ותהיה מדויקת יותר. תחיבת הידיים אל הפה חשובה מאוד להתפתחות התינוק ואיננה סימן לבקיעת שיניים. חשוב לאפשר לתינוק להיות במגע מתמיד עם כפות ידיו ועם אצבעותיו - באמצעותם הוא לומד את העולם.

 

ת'שמעו סיפור: "אם שהגיעה להתייעץ עם יועצת הנקה סיפרה שהיא חוששת שבנה איננו יוצר עמה קשר עין ונראה אפאתי. מאחר שהיועצת לא הבחינה בדבר יוצא דופן, היא הציעה לבוא לביקור בית בבית המשפחה. בביקור הבית התגלה שהאם נוהגת לכסות את ידיו של התינוק בכפפות ובכך מונעת ממנו מגע חופשי. היועצת הציעה לאם להסירן. במפגש הבא שלהן בקליניקה דיווחה האם שתינוקה התחיל ליצור קשר עין והוא נראה חיוני ומרוצה".

 

כמה דברים על מציצה:

באופן טבעי, השד יכול למלא את כל צורכי המציצה של התינוק. גם למציצה שלא למטרות האכלה יש תפקיד חשוב (ראו פרק ה' "הנקה היא עולם ומלואו").

 

ישנם הורים הבוחרים להציע לתינוק מוצץ כתחליף לשד וכמענה על חלק מצורכי המציצה שלו. עד לביסוס ההנקה (בערך כעבור חודש-חודשיים) לא מומלץ להציע לתינוק מוצצים או בקבוקים בין ההנקות כדי להימנע מהעדפת פטמות וכדי שלא להפריע לתהליך ייצור החלב. חשוב לדעת כי אם תמתינו קצת יותר, לעיתים זה יהיה מאוחר מדי והתינוק יסרב למוצץ. לכן, אם רוצים שהמוצץ יהיה אפשרות או חלופה לשד, כדאי להציע אותו כשהתינוק בן כחודש לערך. בינתיים, אם אתם רוצים בכל זאת להציע משהו במקום השד תוכלו להשתמש באצבע. ניתן להכניס את הזרת שלכם (רחוצה, נקייה ונטולת ציפורניים) ולגעת בחיך העליון של התינוק כשכרית האצבע מופנית כלפי מעלה ובעומק כשני שליש מהאצבע ולאפשר לתינוק למצוץ אותה. המגע של עור בעור והעובדה שאצבע נכנסת עמוק לפיו, אל כיוון החך, מחקה את צורת היניקה מהשד.

 

שיטה נוספת להרגעה היא לעזור לתינוק להכניס את כף ידו לפיו ולמצוץ אותה. מומלץ לעשות כן כאשר התינוק מעורסל בידכם או כשהוא במנשא. אם התינוק ניזון מתמ"ל (תרכובת מזון לתינוק) אין מניעה להרגילו למוצץ כבר בתקופה הראשונה לאחר הלידה, בתנאי שהמוצץ לא יהפוך ל"שסתום". הפה חיוני לניסיונות תקשורת ולהפקת קולות עוד לפני דיבור, כמו גם לניסיונות בתחום האוראלי (הכנסת צעצועים לפה וכדומה).

לעיתים יביע התינוק התנגדות ותיאלצו לנסות מספר סוגי מוצצים, שלכל אחד מהם סוג פיטמה אחר, עד שתגלו את סוג הפטמה המועדף על תינוקכם. בתחילה יתכן שתינוקכם יבכה כשתגישו לו את המוצץ ולא ידע מה עליו לעשות. נקישות קלות על מרכז המוצץ מבחוץ כשהוא תחוב בפיו יגרמו לו לחוש אותו בצורה ברורה יותר ולהתחיל בפעולת המציצה. בשלב זה השאירו את ידכם על המוצץ, למשך מספר דקות, עד שהמציצה מתייצבת.

 

בהמשך יש לחכות עד שהתינוק יתחיל למצוץ ואז לנסות להוציא את המוצץ מפיו בעדינות. בשלב זה הוא ימשוך את המוצץ פנימה יותר וימשיך למצוץ. עשו כך עד שפעולת המציצה תתחזק ותאפשר למוצץ להישאר למשך זמן בפה. אל תתייאשו, גם אם בכל כמה דקות תצטרכו להחזיר את המוצץ לפה הקטן. לאחר כמה פעמים כאלה תצטרכו לעזור לתינוקכם רק בהכנסת המוצץ. את השאר הוא כבר יעשה בעצמו.

 

לאחרונה התפרסמו מחקרים שטוענים שמציצת מוצץ בלילה, כחודש אחרי הלידה, מונעת מוות בעריסה (אם פולט התינוק את המוצץ במהלך הלילה, לא מומלץ להכניסו חזרה אל פיו). בכל מקרה, קל יותר להרגיע תינוק תוך שימוש במוצץ וכמובן קל יותר, בבוא היום, לגמול תינוק ממוצץ מאשר ממציצת אצבע.

 

אמצעי זהירות:

לעולם אל תטבלו מוצץ בסוכר, בדבש או במאכל מתוק אחר. דבש אסור למאכל לתינוקות עד גיל שנתיים (עשוי לגרום להרעלה שעלולה לסכן את התינוק). שאר מיני מתיקה הורסים את השיניים וגורמים להשמנה.

 

אל תחברו את המוצץ בסיכה או בסרט לבגדיו או לגופו של התינוק. סיכות עלולות להיפתח ולפצוע את התינוק, סרטים עלולים להיכרך סביב איבריו או לגרום לו לחנק.

 

ת'שמעו סיפור: מגע, מציצה ותנועה ריתמית ורכה לאורך זמן ישקיטו לרוב תינוק. רעש חזק ומונוטוני יכול להרגיע תינוקות מסוימים, אולם יש תינוקות שיחושו גירוי יתר.

 

  • הטיפים מתוך הספר "למה תינוקות בוכים", קינג הוצאה לאור, צילומים: גיל מורון. כותבות: אירית שקד: אם לארבעה, תומכת ומלווה הורים לאחר לידה, מטפלת ומדריכה בעיסוי תינוקות ובליווי התפתחותי. סיון אופירי: אם לשניים, מדריכה להכנה ללידה, תומכת לידה-דולה ומדריכת הנקה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אמא לוחשת ששש...
צילום: גיל מורון
מומלצים