"לא כל איש עם זקן הוא יהודי טוב"

פרס התיאטרון ממשיך לייצר כותרות גם השנה. אמש (ד') התכנס ועד העמותה, בו חברים מנהלי תיאטרונים, נציגויות של מפיקים פרטיים וארגוני היוצרים להצבעה ובחירה של חברי ועדת הפרס. ועדה זו, הכוללת חמישה חברים ובראשה נבחר לאחרונה לעמוד השופט בדימוס שלי טימן, עתידה למנות 35-50 נציגים שירכיבו אקדמיה מצומצמת שתבחר את המועמדים לפרסים בקטיגוריות השונות.

קיני. לא מתנצלת על הדברים (צילום באדיבות yes)

הדיון, שאמור היה להתקיים על מי מנוחות, סער וכמעט התפוצץ בעקבות דרישתה של המחזאית מרים קיני, נציגת ארגוני היוצרים בוועד העמותה, שלא לכלול בוועדת הפרס חובשי כיפות. כל אחד מהתיאטרונים הציע שמות שונים מתוך רשימות מוכנות. כשהועלו שמותיהם של ראשי מינהל תרבות לשעבר, מיכה ינון ודוד אלכסנדר, מרים קיני התפוצצה ואמרה שהיא "לא מוכנה שבוועדת הפרס יישבו חובשי כיפות", סיפרו אמש ל-ynet מקורות המקורבים לועד העמותה.

"היו שאמרו לה שזו אמירה חמורה על גבול הגזענית ודרשו ממנה להתנצל. היא סירבה להתנצל ואף הוסיפה חטא על פשע באומרה שמי שמתפלל 'ברוך שלא עשני אישה' אינו ראוי לשבת בוועדה שעניינה תרבות".

בין הנוכחים בישיבה היו מנכ"לית תיאטרון בית ליסין, ציפי פינס, מנכ"לית תיאטרון הבימה אודליה פרידמן, מנכ"ל תיאטרון חיפה דרור גרבר, מנכ"ל תיאטרון הקאמרי נעם סמל, המפיק שמואל צמח ומנכ"ל הפרס ונציג פורום מנהלי מוסדות תרבות איתמר גורביץ'.

מנכ"ל תיאטרון חיפה: "זו גזענות לשמה"

מרבית הנוכחים גינו את דבריה של קיני. "התפלצתי למשמע הדברים", אמרה מנכ"לית הבימה אודליה פרידמן, "אני רואה בחומרה רבה את האמירה הגזענית הזו. זו לא היתה פליטת פה, שכן קיני לא הסכימה להתנצל. היום זה מיכה ינון ודוד אלכסנדר, שתרומתם לתרבות הישראלית אדירה, ומחר זה צבע העור שלי שלא ימצא חן בעיני מישהו. אני לא מוכנה לשבת עם האישה הזו בוועדה הזאת או בכל ועדה אחרת, עד שתחזור בה מדבריה".

פינס. נבוכה מהדברים (צילום: איתן טל)

גם דרור גרבר, מנכ"ל תיאטרון חיפה, מתקשה להסתיר את כעסו: "אני פשוט לא מבין את הטירוף הזה. היא הפכה חבישת כיפה לטלאי צהוב. זו גזענות לשמה. אני מודה שהרגשתי בושה גדולה על כך שאני יושב באותו חדר עם אישה שמחזיקה בדעות חשוכות שכאלה. נתנו לה את האפשרות לרדת מהעץ ולהתנצל, זה לא קרה. במידה והגברת קיני תחזור לוועד העמותה, תיאטרון חיפה יפרוש מהפרס. אין סליחה ואין כפרה על אמירות מסוג זה, ומי שמתבטא בסגנון שכזה אין לו מקום אצלנו. תיאטרון חיפה לא ישתף פעולה עם קיני".

יו"ר הישיבה, המפיק שמואל צמח, אמר בתגובה: "הייתי בהלם כשקיני אמרה מה שאמרה. הכעסים עליה מובנים לי. אין מקום לדיבורים שכאלה אצלנו. אנחנו מחפשים אנשים טובים וראויים ולא ענייננו לבדוק להם בציציות אמונתם. אין לנו הסמכות לקבוע שנשב רק עם חילונים. שיהודי יאמר דבר שכזה? זו שערורייה. אנחנו כל הזמן מדברים על אנטישמיות בחו"ל, אבל האנטישמיות קיימת בתוכנו והיא גרועה לא פחות. איך יכולה לומר זאת אישה שאמורה לייצג את איגוד היוצרים? היא צריכה להתנצל".

גם מנכ"ל ועדת הפרס, איתמר גורביץ', מתייחס בחומרה לאמירתה של קיני. "מוטב והדברים לא היו נאמרים", הוא אומר, "אלה דעותיה האישיות וזכותה לפעול בהתאם להשקפת עולמה בכל מקום שהיא רוצה, אבל לא בגוף ציבורי, כשהיא מייצגת מגוון רחב של יוצרים ואמנים ובכך פוגעת בהם ובפרס".

קיני לא מתנצלת: "יש אפליה לטובה של חובשי כיפות"

מרים קיני מצדה אמרה בראיון ראשון ל-ynet: "זה נכון שאמרתי את הדברים, אבל אני רוצה להסביר. בשום מוסד שמנוהל על ידי דתיים חובשי כיפות למיניהם אין דריסת רגל לאדם ביקורתי או מה שמכונה 'חילוני' שאינו חובש כיפה ואינו שומר מסורת.

ינון. קיני: "רק הצעתי שלא יהיו חברים חובשי כיפות" (צילום: מרב יודילוביץ')

"אני מדברת לא רק על מוסדות חרדיים אלא גם על בתי ספר דתיים ששם לעולם לא ילמדו מורים שאינם חובשי כיפה. אבל ההיפך - יש ויש. מכאן שיש אפליה לטובה של חובשי כיפות. פרופסור ליבוביץ עצמו אמר שאחת הבעיות המרכזיות בנקודת המפגש בין דתיים לחילונים היא שלדתיים אסורה הישיבה על שולחנם של חילונים מכיוון שאינו כשר. הוא דיבר על השולחן הפיזי, אני מבחינתי בכל הנוגע לשולחן המטאפיזי, אינני יכולה לסעוד על שולחנם הרוחני של חובשי הכיפות, מכיוון שמדי בוקר בבוקר הם אומרים 'ברוך שלא עשני אישה' ומבחינתי זו גזענות מהדרגה העליונה כמו לומר 'ברוך שלא עשני יהודי'. זה פוגע בי, מעליב אותי, מפלה אותי".

"שטויות. ההצעה לא שוללת שום מקום לגיטימי ושום נעליים. צריכה להיות נציגות ככל שניתן לפלחיה השונים של החברה הישראלית.

אני מדברת על אנשים ראויים, שזה כמובן סובייקטיבי. אני מתעקשת למשל על נציגות של 50% נשים. זה לא קורה ולא יקרה מבלי שנפנה לזה מקום. צריך לתקן את זה בכל מקום אפשרי, גם בפרס התיאטרון.

"חשבתי שזה הרגע הנכון לצעוק, ונוכח התגובות החלטתי ללכת. אני לא יכולה להכריח את הוועדה לחשוב כמותי. ממילא זה לא כיף לשבת בוועדה עם זכרים אנושיים שהם לגמרי לא מציאה. הזכרים האנושיים הוכיחו שהם מנהלים את העולם רע. שמתי את הנושא על השולחן כדי שנדבר עליו. הדלקתי גפרור אולי לא בצורה הכי עדינה אבל מתוך רצון שהדיון הזה יתקיים".