חתן תורה ומר ביטחון
"צבי קמיל היה קידוש ה' מהלך, אמרו לנו אנשי מערכת הביטחון והרפואה, אין לעם ישראל מושג כמה ניצלו וניצלים כל יום בזכות תגליותיו". אבי רט נפרד מחמו שהיה סמל לביטחון ואמונה
בילדותי ובנערותי אהבתי לקרוא ספרים וסיפורים על דמויות הוד מופת מתחומי חיים שונים. הן ריתקו אותי בקורות חייהם, באישיותם, בעשייתם ופועלם. בזמנו, חשבתי שדמויות כאלה הן נחלת העבר, דמויות הלקוחות מעולם של פעם. חשבתי שאין כבר דברים כאלה היום. עד שפגשתי לפני 30 שנה את חמי, אבי רעייתי, צבי קמיל ז"ל, שהלך השבוע לעולמו והוא 75. כל מפגש ושיחה איתו בשלושים השנים האחרונות נתנו לי להבין שיש עוד בעולמנו דמויות הוד שכאלה, הרחוקות מאור הזרקורים. דמויות הנותנות לסובבים אותם ולעולם כולו את האמונה והתקווה, את הכוח ואת הביטחון.
צבי קמיל נולד לפני 75 שנים בפולין למשפחה דתית וציונית, ובגיל צעיר, ערב המלחמה, עוד הספיק לעלות ארצה עם משפחתו, משפחה של תעשיינים, ולהתיישב בתל אביב הישנה.
מסלול חייו היה תל אביבי קלאסי. בית ספר מוריה, ותיכון צייטלין. בסיימו את התיכון כבר התגלו כישורי הגאונות הנדירה שלו על ידי הגורמים המוסמכים. הוא נשלח ללימודים גבוהים בטכניון, ומייד לאחר שסיים בהצטיינות את לימודיו והוכשר כמהנדס התחיל במסלול מטאורי, שיש בו את כל האלמנטים של ארץ ישראל היפה והמדהימה ,של תורת ישראל, ושל סיפור תל אביב הישנה והטובה.
סודות האטום
צבי קמיל נשלח על ידי המדינה ללימודים גבוהים בשיקגו ולאחר מכן בפריס, שם השתלם בענייני כורים, ושאר ענייני גרעין ואטום. השלב הבא היה שצבי, עם עוד חבורת אנשים מסורים ומוכשרים הקימו וייסדו את הכורים בישראל, על כל מה שיש בהם עד היום הזה.
המשך דרכו המקצועית הייתה בהיותו בין ראשוני ובכירי רפא"ל, הרשות לפיתוח אמצעי לחימה. ב-1965 זכה לפרס ביטחון ישראל, ומעולם לא גילה על מה. משם, במשך השנים עבר להקים מפעל בבאר שבע וגם בו ייצר אמצעים למען ביטחון ישראל.
הוא שימש כמדען הראשי של משרד התקשורת, ומשם עשה דרכו לחברת אלסינט, בה היה ראש צוות הפיתוח של המכשירים הרפואיים ה-C.T וה-M.R.I , מכשירים שעולם הרפואה היום מבוסס עליהם. על המצאותיו אלו זכה לפרס קפלן היוקרתי.
עם נשמה של יזם ומוח של גאון הקים את חברת אירוטל, המייצרת מיכשור רפואי ותקשורתי משוכלל, כאשר פטנטים ייחודיים בתחום הרפואה והתקשורת משמשים רבים בעולם עד היום הם פרי עבודתו ויציר כפיו. חתני פרס נובל היו מבאי ביתו, וכבוד רב רחשו לו מדענים ואנשי מקצוע בעולם כולו. הייתי איתו בחו"ל בכינוסים מקצועיים של מדעני גרעין ואטום, וכשהוא נכנס לאולם היחס אליו היה כאל אדמו"ר.
כל זה במעגל החיצוני והגלוי של חייו. במקביל לעולם הזה חי חותני האהוב בעוד שלושה מעגלי חיים הרחוקים מן העין.
שלושת המעגלים
המעגל הראשון הוא המעגל הגרעיני. מאז 1985 שימש צבי קמיל כיו"ר הבטג"ר - הועדה לביטחון גרעיני של מדינת ישראל. את התפקיד הזה עשה בהתנדבות עד יומו האחרון השבוע. הוועדה הזו היא אחת הועדות החשובות והחשאיות ביותר של מדינת ישראל, ואין צורך להפעיל הרבה דימיון מה מעשיה, ומה גודל האחריות המוטלת על כתפיה בכל הקשור לענייני גרעין ואטום. יו"ר הועדה וראש הממשלה עובדים בצמוד על כל העניינים והנושאים שהועדה עוסקת בהם. האחריות היא אדירה ומצריכה כישורים ייחודיים, שלצבי קמיל היו בשפע. היה גאון של ממש בתחומי חיים רבים - אלקטרוניקה ופיזיקה, מתמטיקה ורפואה, חשמל וכימיה ושאר נושאי כורים גרעיניים. נדיר למצוא אנשים עם כל כך הרבה כישורי חיים רב תחומיים, עם נכונות להקדיש בהתנדבות חיים שלמים למען ביטחון ישראל, ולקחת על כתפיהם אחריות שכזו.המעגל השני הוא מעגל החיים הדתי. במשך כחמישים שנה לערך, קם צבי הכהן כל לילה בסביבות השעה שלוש. ישב ולמד בבית, ואחר כך יצא מדי בוקר למקווה ברחוב בר כוכבא בתל אביב, בסמוך לכיכר דיזנגוף, שם טבל מדי בוקר בבוקרו עשרות בשנים. עלה מן הרחצה, העביר שיעור בדף היומי לחבורת הלומדים, ואז ניגש לתפילת ותיקין כל בוקר עם הנץ החמה. לאחר מכן שב לביתו , אכל ארוחת בוקר, ויצא לעבודתו האישית והביטחונית עד שעות הערב המאוחרות. קשה להאמין שיש אנשים שזה סדר יומם - בוקר אחרי בוקר, בארץ ובחו"ל במשך עשרות שנים - קימה בלילה- לימוד-מקווה-שיעור-תפילה עם זריחה - ועבודה למען ביטחון ישראל, בדימונה ובשאר אתרים ביטחוניים. כל זה עד יומו האחרון.
ביום שלישי האחרון, ט"ז באב, הלך כדרכו למקווה ולשיעור בדף היומי אותו העביר, ובפתח המקווה, כמה סימלי, סמוך לנץ החמה, התיישב, ונדם ליבו.
פעם אמר לי - אבי, האנשים חושבים שביטחון ישראל בא ממה שאני עושה מהשעה שמונה בבוקר עד ארבע אחרי הצהריים. ואני אומר לך שביטחון ישראל בא ממה שאני עושה מארבע בבוקר עד שמונה בבוקר. מזה אני מקבל את הכוח, ומזה בא הביטחון.
המעגל השלישי היה המעגל המשפחתי בו התגלה צבי כאבא וסבא מדהים, רגיש, אוהב, טבח מעולה, שכולו אהבה ונתינה. סבא כמו בספרים של פעם, ביחד עם רעייתו תבדל"א צפירה קמיל, נכדתו של הרב משולם ראטה זצ"ל.
הודעת האבל המיוחדת שפירסם ראש הממשלה, כמו גם דברי ההספד של חבריו לעשייה הביטחונית במשך שנות דור, לימדו אותנו איזו אישיות מדהימה חיה איתנו. סודות מדינה רבים רבים לקח איתו לקבר חמי האהוב שהיה לי לאבא של ממש. ממנו למדתי עמידה בניסיונות מהי, כששכל בת ושני נכדים, ונשאר צדיק תמים ומלא באמונתו.
צבי קמיל היה קידוש ה' מהלך. אמרו לנו אנשי מערכת הביטחון כמו גם אנשי הרפואה - אין לכם ולעם ישראל מושג כמה חיי אדם ניצלו וניצלים כל יום בזכותו, באופן ישיר ועקיף, בזכות תגליותיו והמצאותיו, ותרומתו לביטחון ישראל ולעולם הרפואה.
כל זה עשה יהודי בתל אביב בחמישים השנים האחרונות. לילה ויום. יום ולילה. חיבר בין מדע ברמות הגבוהות ביותר לבין תורה, משפחה וחסד, בצניעות מדהימה, ובענווה שלא רואים כדוגמתה. אולי בזכות כך זכה לדור ישרים מבורך שהלך אחר מיטתו אוהב דומע וגאה באבא והסבא, איש המדע, התורה וארץ ישראל.
הידיעה שיש עוד אנשים כאלה גם בדור שלנו, נותנת לנו את הכוח להאמין ולדעת שיש הרבה אמת וטוב בארץ הזו ובאנשיה, טוב מלא צניעות וענווה, הרחוק מן העין, הבורח מן הכבוד והפרסום, טוב שהוא היסוד והערובה לביטחון ישראל, ולגאולת ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
