לא כולם בכולל
כשתדמית המגזר בשפל, החרדי שיוצא לשוק העבודה מתמודד עם שלל סטיגמות, בהן: "הוא לא יעבוד, רק יתפלל". הרשל קליין מעניק הכשרה לאברכים ושירותי ליווי למעסיקים ומספר ל-ynet על הדרך שעושים אלפים, ללא אנגלית וחשבון, בדרך לתעשיית ההי-טק הישראלית
"כמו שאי אפשר רק סנדלרים או רק חייטים וצריך הכול, לא כולם יכולים להיות אברכי כולל", כך פותח הרשל קליין בהצהרה מפתיעה את השיחה עם ynet, בעיקר כשהיא מגיעה מפיו של חרדי. כמנהל "מפתח", מיזם של הג'וינט וממשלת ישראל להשכלה ותעסוקה במגזר החרדי. הוא מלהטט בין מגוון מרשים של תוכניות הכשרה שונות, ומעניק שירותי השמה וליווי לעסקים שהחליטו "לקחת צ'אנס" ולגייס עובדים חרדים.
14 שנות פעילות מאחורי הקלעים מציבים את הרשל בחזית המהפכה התעסוקתית שעובר הרחוב החרדי. "היום יש פתיחות מאוד גדולה בציבור החרדי, גם אצל המנהיגים", הוא טוען. לדבריו, הוא קיבל "יד חופשית" מאחר שברור להם "שהחברה צריכה להשתנות".
מרחיבים אופקים
קליין, החל את דרכו כאיש סודו של האדמו"ר מבעלז, שהפך ברבות הימים לקבלן ולחבר דירקטוריון בחברות ציבוריות בירושלים. בימי "מלחמות השבת" הסוערות, שימש כמגשר בין משטרת הבירה לחרדים. גם היום הוא ממשיך לגשר. והפעם בין המגזר לשוק התעסוקה.
"לג'וינט הגעתי בצורה אקראית. חיפשתי מסגרת לקורסים באנגלית עבור בנות מחסידות בעלז ופניתי אליהם. שאולי דיטר, מי שטיפל אז בנושא, סיפר שהוא פותח מחלקה שתתעסק בדיוק בזה ואמר לי שאם אני רוצה לעשות משהו עבור המגזר, שאצטרף אליו".
"ההכשרה התעסוקתית החלה במחאה לא מתוכננת", משחזר קליין את הרגע ההוא: "פרופסור יוסף בודנהיימר, הנשיא לשעבר של המכון האקדמי 'לב' ואני השתתפנו בפגישת דירקטוריון משותפת. תוך כדי שיחה, סיפר בהערכה אחד המשתתפים על בעיה שהייתה לאימא שלו עם עיריית ירושלים ושרק העסקנים החרדים הצליחו לסייע לה. אז קם אחד הבכירים בזמנו בעירייה והתפאר איך הוא הצליח 'להעיף' את אותם העסקנים מהמסדרונות. כאות מחאה, על הדברים, קמתי והלכתי. פרופסור בודנהיימר החליט להצטרף אלי. ובדרך החוצה הוא "זרק" לי: אני פותח את 'מכון לב' לחרדים ואתה תביא לי בחורים שילמדו. וכך נפתח המסלול הראשון בתכנות מחשבים".
קורסי מחשבים לנשים
"המרצה 'שנפל עליהם', הספיק להעביר 170 קורסים אבל מה שהיה לו עם הקבוצה הזאת הוא לא ראה מעולם. הוא בא לפרופסור 'להתלונן': 'סטודנטים - מרצה כותב והם מעתיקים. אלה כל הזמן שואלים שאלות, למה ככה? איך עוד אפשר? כמו בשיעור גמרא. וזה פתח לי ראיה חדשה לגמרי על החומר'. היום בוגרי הקורס הזה, בכירים במחלקת המחשוב של בנק הפועלים", הוא מקנח בגאווה אבהית.
"מה זה הציורים האלה על הלוח"?
הרשל לא חושש לספר בגילוי לב על "התחלות לא מבטיחות", בלשון המעטה, כמו זו של תלמידים חרדים באחד מהקורסים היוקרתיים בתוכנית: "הם שאלו את המרצה, 'מה זה הציורים על הלוח?'. 'הציורים' היו אותיות באנגלית. מספר חודשים אחר כך, הם הפכו לעוזרי מהנדס בפרויקט הלווין אופק 9. ואחראים בין היתר על ה-QA של הפרויקט כולו. בדרך הספיקו להשלים בגרות מלאה באנגלית ומתמטיקה ולימודים לדרגת הנדסאי. עכשיו הם עובדים על התואר".אז יש גאונים, אבל איך "הרגילים" מסתדרים?
"הגאונים נשארים ללמוד בכולל", הוא עונה. "אנחנו לא פועלים 'בגזרה הישיבתית'. אלא במסוגלות תעסוקתית למי 'שבחוץ'. בוגר ישיבה ממוצע שמגיע לתוכניות שלנו אין לו שום ידע באנגלית, וחשבון ברמה בסיסית בלבד. אבל יש איתו כישרון אנליטי. הוא מסוגל לסגור פערים בצורה מאוד מהירה. ובנוסף יש לו יכולת "דגירה" מרשימה, כי הוא רגיל לשבת וללמוד 12 שעות ביום. ומניסיון שלי, זה כל מה שצריך. הנפילות, באות בדרך כלל על רקע חוסר עניין והתאמה למקצוע, ולא על אי יכולת לעמוד בתנאי הלימוד".
רק קצת רצון טוב
קליין שופע סיפורי הכשרה, "שהמוסר השכל" המשותף לכולם, הוא ראש פתוח ורצון טוב. "העובד מצטיין של תע"ש הוא משה ליברמן, חסיד גור. משה למד דרך המרכז החרדי להכשרה מקצועית. ליצמן שלח אותו כ'בלון ניסוי', אחרי שהתעניין אם הם רוצים לשלב שם חרדים, אמרו לו, 'תביא אחד ונראה'. שלושה חודשים הוא הסתובב שם, אף אחד לא רצה לקחת אותו למחלקה שלו"."בסוף הוא נפל על משהו שהחליט להתעניין. הוא קיבל ממנו דיסק עם תוכנה של 400 אפליקציות, והתבקש ללמוד אותה. עד אז, אם היה שם באג, היו צריכים לנסוע ללונדון שם ישבו המומחים, כדי שהתקלה תטופל. שלושה חודשים אחר כך כבר לא היה צריך לנסוע לשם. בהמשך 'המומחים מלונדון' התחילו לבוא לארץ עם התקלות. אז אולי מה שבאמת צריך זה בעיקר רצון טוב".
גמ"ח אקדמיה
כשתדמית המגזר החרדי מוצאת כל פעם שפל חדש לרדת אליו. הרשל קליין, מתמודד עם בעיה לא פשוטה של התגברות הרתיעה להעסיק חרדי: "הביזנס-מן החילוני הממוצע תמיד מופתע ולא מאמין כשמשווקים לו, קבוצה איכותית ומקצועית שבמקרה גם חרדית. הוא רוצה לבדוק לבד ואז הוא 'נופל ברשת'. יש סטיגמה שאומרת 'החרדי מתפלל 16 פעם ביום, הוא לא יעבוד רק יתפלל', אני מלמד אותו ששחרית בבית ומעריב בבית, מנחה, 15 דקות, אפשר בהפסקת צהריים בלי בעיה. אנחנו נותנים ליווי למעסיק ומועסק, לא משאירים אותם לבד. והרווח בסופו של דבר, הוא של שני הצדדים".
"בשבוע שעבר נכנס לראיון אצל מקדם תעסוקה בסניף ירושלים אברך צעיר. כשהמראיין הזין את הנתונים למחשב, קפץ המספר 7,000. מנהל הסניף כמעט נחנק מהתרגשות, שלח מיילים בתפוצה רחבה. אז זה המספר של האנשים שעברו דרכנו. מתוכם, 45% הגיעו בסופו של דבר לפרנסה בכבוד. מעבר לאותם 7,000, יש עוד כ-7000 נוספים שמתחילים את דרכם התעסוקתית בשירות הצבאי בסיוענו".
"כשפתחנו את 'מפתח' המטרה הייתה הקמת מרכז השמה ותעסוקה. ההכשרה זה האמצעי למטרה. גדלנו בצורה מדהימה. ואם יש למשהו ספק, כמה הציבור החרדי רוצה לעבוד, זו ההוכחה הכי טובה. כיום יש לנו 8 סניפים בריכוזים חרדים שנותנים מענה לכל תחום התעסוקה. הכל פתוח, וכל אחד בה ברצון, בלי כפייה".
מי ומי במועסקים?
"הליטאים מעדיפים את האקדמיה, החסידים חובבי יזמות עסקית והציבור הספרדי נמצא בכל מקום", קליין 'נותן בהם סימנים'. "מקדם תעסוקה שלנו בסניף בית שמש, הוא הרב שמואל פפנהיים, דובר העדה החרדית לשעבר, האדמו"ר שלו אמר לי כשהצגנו בפניו את הפרויקט, 'אני מחכה לכם כבר הרבה זמן. אני אשלח אלכם, אני אשלח גם לשח"ר' (שילוב חרדים בצה"ל). אז באמת כולם באים".
"אין ספק שלימוד מקצוע שכבר יש משפחה ברקע דורשת התמודדות לא פשוטה. יש אברכים שלומדים יום שלם בכולל ואז עוד מגיעים ללימודי ערב. וזה לא קל. אם אתה צריך ללמוד לימודי יום בצורה מלאה, והאישה בין עבודות ואין מלגת קיום, לא יהיה מה לאכול. אז אנחנו דואגים במקרים כאלה להלוואות סטודנטים נוחות ללא ריבית, מעיין גמ"ח אקדמיה. 2,300 סטודנטים חרדים באקדמיה מקבלים סיוע במלגות מ'קרן קמח'. יש קרנות נוספות של תורמים מחו"ל שהוקמו למטרה הזו".
היעד של קליין לשנה הבאה שאפתני, להגיע ל-6000 מועסקים תוך שנה. אך מעלעול בעלוני המגזר המלאים הכשרות למיניהם, ממנהל עסקים ועד אימון אישי, נראה שחזון "אחרית הימים" התעסוקתי של קליין מבוסס על מוטיבציה קיימת. מה "שרק" נשאר, הוא למצוא מעסיקים שיהיו מוכנים לממש אותו ולפתוח להם את הדלת.
לפנייה לכתב/ת 
