נוער שוליים: פארקור, ראפ וברייקדאנס בעזה
תרבות השוליים הגיעה גם לרצועה: שחקני ה"פארקור" חוששים מתלונות השכנים על גנבים, לראפרים סגר חמאס את המיקרופון והרקדנים לומדים ברייקדאנס מהרשת. תמונות מעולם מחתרתי
הממשלה מונעת מנשים להסתובב ללא רעלה, המנהרות מפרנסות את הגברים, הצעירים מקבלים עידוד ללכת בדרך הטרור - אבל לעזה יש גם צד אחר, סמוי מן העין. סוכנות הידיעות AP חשפה היום (ה') את הראפרים, אנשי ה"פארקור" ורקדני הברייקדאנס של הרצועה, שמנסים להוציא החוצה את הצד היצירתי שבהם, באזור שיצירתיות היא כמעט טאבו בו.
"כשהתחלנו, כל אחד אמר 'למה הם לובשים מכנסי באגי?' למה הם אומרים ככה שלום האחד לשני?'", מספר איימאן מגאמיס בן ה-25, אחד מעשרת הראפרים המובילים (או אולי היחידים) ברצועה. העזתים קיבלו אותם, אבל ממשלת חמאס עדיין לא רואה את האופנה החדשה בעין יפה.
בחודש מרס חמאס הפסיקה מופע ראפ. המשטרה אמרה כי לאירוע לא היו אישורים, אבל הראפרים הבינו זאת כרמז לכך שעליהם להוריד פרופיל. בינתיים, הם ירדו למחתרת והעלו את השירים לאינטרנט.
לאנשי שוליים אחרים בעזה יש תחביבים אחרים, ומכשולים שונים. כמה פעמים בשבוע, ארבעה צעירים מתגנבים לבית ספר יסודי, כדי לקפוץ מעל גדרות ברזל, להתעופף מעל גרמי מדרגות ולשגר את הגוף שלהם מעבר לחומות. משחק ה"פארקור", שעלה לכותרות החודש לאחר שבן 16 נפל מגג בית ספר בתל-אביב, הגיע גם לרצועה - וגם שם השכנים לא מאושרים מהקופצים, ומדווחים עליהם לעתים למשטרה.
"הם רואים אותך מטפס על הגג וחושבים שאתה גנב", מספר מוחמד אירגאייג בן ה-19. כמו רוב הראפרים, וכמו מרבית הצעירים העזתים, גם אירגאייג ושלושת חבריו מובטלים. זו כנראה אחת הסיבות לכך שהתאהב בפארקור: "אני עושה זאת כדי לשכוח מהמצב כאן".
בחדר קטן, תשעה צעירים מלהקת הברייקדאנס המובילה של עזה, מסתובבים על הגב, הכתפיים והראש - ורוקדים על ידיהם. מוחמד גרייס, בן 23, הקים את להקת ה"צ'מפס בריקרז" ב-2004 וביחד עם שאר החברים הוא לומד מהלכים חדשים מהאינטרנט.
בינתיים יש להם מתחרה אחת ברצועה, אבל גרייס מאמין שתוך זמן קצר יהיו הרבה יותר משתי להקות ברייקדאנס עזתיות. לאחרונה, שני צעירים שהוא לא הכיר הצטרפו לאימונים ואמרו כי למדו לרקוד מהסרטונים שבאתר הלהקה. גרייס הפעיל את המוזיקה, נתן להם את הבמה, צפה והתרגש. "הם היו טובים, אני הייתי גאה".
Read this article in English