התמ"ת שכח: למתווך אסור להחתים זיכרון דברים

לפני כשבועיים חרצה שופטת בית משפט השלום בתל אביב דורית רייך-שפירא את דינו של מתווך מקרקעין שבניגוד לחוק ערך זיכרון דברים בין צדדים לעסקה. לכאורה, עוד פסק דין בעל אופי צרכני. אך עיון בפסק הדין מגלה כמה דברים נוספים.

האותיות הקטנות 

• אל תשליכני לעת לידה: ביה"ד לעבודה לקח - ונתן
• פינקוס - המינוי הנכון לראש רשות סחר הוגן?
• על חשבוננו: עיריית ת"א מנפנפת אזרחים   
  

אולם, חשוב להבין שזיכרון דברים, אותו מסמך שלרוב הוא קצר ואינו נראה כה מאיים כמו חוזה רגיל שבו מעוגנת עסקה כזו, מחייב לא פחות מחוזה ארוך ומסורבל. בעניין זה יש פסיקה עקבית הקובעת, כי כל עוד כלולים בזיכרון הדברים פרטים מהותיים המלמדים על נכונות הצדדים להתקשר בעסקה זו, מסמך זה יחייב אותם. משמעות הדבר היא, שמי שיבקש להתנתק ממחויבות שכזו ימצא עצמו בעצם מפר חוזה, על כל המשתמע מכך.

עשר שנים – כתב אישום אחד

כאמור, זה היה בין שאר הדברים שעמדו ברקע חקיקתו של סעיף 12 לחוק המתווכים במקרקעין. בפסק דין קודם שנתנה השופטת רייך-שפירא בפרשה דומה, שם הורשעה המתווכת עדי אופז, היא אף הרחיבה והסבירה את כובד משקלה הכלכלי והמשפטי של עסקת מקרקעין, וזאת כדי להמחיש מדוע חיוני להעמיד לדין מתווכים אשר למרות האיסור בחוק ממשיכים להחתים צדדים לעסקה על זיכרון דברים או כל מסמך משפטי אחר.

פסק הדין בעניין אופז ניתן באוקטובר 2006, עשר שנים לאחר כניסת החוק לתוקפו. ככל הידוע, זה גם היה פסק הדין הראשון והיחיד עד היום שבו הורשע מתווך עקב עבירה זו.

השופטת עמדה על כך בעת שגזרה את דינה של המתווכת שהרשיעה אז, וציינה כי למרות שעבירה זו נפוצה, ועל אף שכבר היו כמה וכמה תביעות אזרחיות מצד אזרחים שנפגעו מהתנהלות המתווכים, כתבי אישום לא הוגשו נגד מתווכים עבריינים. כתובתה של ההערה הזאת הייתה ועודנה משרד התמ"ת, אשר מופקד על אכיפת הוראות חוק המתווכים במקרקעין.

14 שנים – שני כתבי אישום

והנה, חלפו עוד ארבע שנים, ולא נראה שמשהו מהותי השתנה בעניין זה. המתווך שכעת הועמד לדין, יעקב עובדי אלעד, ביצע את העבירה במאי 2006, חודשים מעטים לפני שניתן פסק הדין הקודם, אולם כתב האישום נגדו הוגש רק במרץ 2009. למה? אין לכך תשובה טובה. גם השופטת לא הצליחה להבין מה גרם לכך, והתייחסה לכך במילים: "שיהוי בלתי מוסבר בהגשת כתב האישום".

השופטת בחרה מילים עדינות

להגשת כתב האישום נגד אלעד באיחור רב הייתה השלכה גם על גזר דינו. מרכיב זה, יחד עם מרכיבים אחרים, שימש בשיקול דעתה של השופטת שהחליטה להקל בעונשו. למעשה, על אף שקבעה כי הוא ביצע את העבירה, פסקה השופטת כי ההליך נגדו יסתיים בלי שיורשע, מה שאומר שהוסר האיום על המשך עיסוקו בתיווך מקרקעין. יחד עם זאת, הטילה עליו לבצע 300 שעות עבודה לתועלת הציבור.