Singularity - משחק פעולה מגניב וכייפי
ברקע יש חורים, הגרפיקה לא משהו והעלילה מטופשת - אבל בכל זאת, Singularity מצליח לגוון ולאפשר לשחקן הפעולה הממוצע פשוט ליהנות. שחקנו
Singularity מספר על חייל אמריקאי שנשלח ביחד עם יחידתו לאי מסתורי, שבתקופת המלחמה הקרה היה אתר ניסויים למדענים סובייטים. הסובייטים גילו באי אלמנט כימי חדש, E99, ומצאו שיש לו יכולות מופלאות, שיכולות להוות בסיס נהדר לנשקי על שיעזרו למעצמה הרוסית לנצח את המערב במלחמה. רק מה, ה-E99 הזה הוא גם יסוד לא כל כך יציב, ובשלב מסויים הוא הפך את כל יושבי האי לזומבים. אופס.
תוך כדי חקירת האי המסתורי, ייתקל החייל שלנו בקרע בזמן, שישלח אותו ישירות לתקופת השגשוג של ברית-המועצות - למציאות חליפית, בה רוסיה השתלטה על העולם. עכשיו המשימה שלו היא לא רק לחקור את האי ולהתחמק מזומבים - אלא גם לנסוע בחזרה בזמן ולנסות לתקן את השינוי בהיסטוריה.
אם הסיפור נשמע לכם קצת מטופש - אתם צודקים לגמרי. אין ספק שהתסריטאים של Singularity לא יזכו באוסקר על התסריט של המשחק, וכל מי שמכיר טיפה היסטוריה יעמוד נדהם מכמות אי-הדיוקים ההיסטוריים שהמשחק מנסה להאכיל אותנו בהם. אבל היי, זה משחק עם מסע בזמן וזומבים רוסיים - ולכן אפשר לוותר לו מראש על יומרה לריאליזם או לסיפור מדויק. מדובר בטראש, אבל טראש שלא מתיימר להיות יותר מזה - וזה דווקא עובד מצויין.
- עוד ב-Games.co.il: הבמאי של הלבוי עובר למשחקים
ברוסיה הסובייטית משחקים מגוון
מה שעוד עובד מצויין הוא הקצב הרצחני של המשחק. שלא כמו משחקים אחרים בז'אנר, כמו Call of Duty למשל, שיגרמו לכם לבצע את אותם שלוש פעולות שוב ושוב לאורך כל המשחק - Singulatiry מגוון, ומגוון הרבה.
כך, תמצאו את עצמכם רגע אחד בקרב מול חיילי קומנדו בדומה ל-Call of Duty, רגע לאחר מכן משתמשים במניפולציות בזמן כדי לפתור פאזלים שמזכירים את אלה שניתן למצוא ב-Bioshock, ושנייה לאחר מכן נלחמים בזומבים שיזכירו לכם את המפלצות של Dead Space.
אז נכון, Singularity לא באמת מחדש שום דבר, אלא רק שואב השראה ממשחקים רבים שבאו לפניו - אבל הוא עושה זאת בצורה חיננית, ודואג לשנות כיוון כל עשר דקות בערך - מה שהופך את חווית המשחק ללא צפוייה ומעניינת הרבה יותר.
גם רמת הקושי שלו מצויינת, וחוץ מקטע מתסכל אחד באמצע המשחק, שכולל מפגש לא סימפטי עם עכבישים מתפוצצים, הוא עבר עלינו בנעימים: לא קל מדי, לא קשה מדי (ברמת הקושי הבינונית) - מאוזן בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. חובבי האתגר יוכלו כמובן להעלות את רמת הקושי, ככה שגם להם אין מה לדאוג.
ברוסיה הסובייטית לא משקיעים בגרפיקה
סיפור מטופש אך אפקטיבי, משחקיות מגוונת ומפתיעה... מה יכול להיות רע? ובכן - לשם התחלה, נציין את הגרפיקה של המשחק. Singularity משתמש, כמו רבים לפניו, במנוע Unreal - ולמרות שאי אפשר לטעון שהגרפיקה שלו מכוערת, גם אי אפשר להגיד שהיא מרשימה במיוחד.
הזקנה של מנוע המשחק בהחלט מראה את אותותיה, ונראה של-Raven לא היו מעצבים מספיק מוכשרים כדי להתגבר על זה. הרקעים דהויים ומשעממים, הצורות הגיאומטריות זועקות ל-Anti Aliasing (דהיינו, קווים לא ישרים מוצגים בצורה מעוותת), הטקסטורות של הסביבה ברזולוציות נמוכות מאוד ועוד.
גם העיצוב האמנותי עצמו לא מציל את המצב - המשחק הזה פשוט נראה כמו מאה ואחד משחקים אחרים שכבר ראינו.
- עוד בגיימס: מת הזומבי של מייקל ג'קסון
ברוסיה הסובייטית סולחים על טעויות
אם נוסיף לגרפיקה הבהחלט מאכזבת מנגנון שליטה לא כל כך מדוייק (שאמנם לא שובר את המשחק אך מצליח להפוך פעולות פשוטות למעצבנות מדי לביצוע) - נגיע למסקנה העגומה: Singularity הוא משחק מגניב, כייפי ונחמד - אך לא יותר מכך.
חובבי משחקי הפעולה יוכלו למצוא בו כמה שעות של נחת, אך אין לנו ספק שברגע שהם יסיימו את ההרפתקה הם לא יטרחו להכניס את דיסק המשחק לקונסולה שלהם פעם נוספת. גם מצב האונליין לא מציל את המשחק, וכולל נכון להיום מצבי משחק מעטים ובנאליים - וגם בהם קשה מאוד למצוא מתחרים (טוב נו, ככה זה כשכולם משחקים ב-Modern Warfare 2).
למרות זאת - גם הכמה שעות של נחת האלה הם משהו שלא צריך להקל בו ראש. Singularity הוא בהחלט משחק פעולה מומלץ, פשוט היינו ממליצים לכם לחכות קצת שמחירו יירד לפני שאתם רצים לקנות אותו.
לפנייה לכתב/ת 
